פרידה מאי השלום: לאחר עשרות שנים בשליטה ישראלית, ו-25 שנה מאז הסכם השלום בין ישראל לירדן, אז הוסכם כי ישראל תחכור את השטחים החקלאיים בצופר ובנהריים מידי הממלכה ההאשמית, הוחזרו היום (שבת) השטחים לידי ממלכת ירדן באופן רשמית. לאחר סגירת השערים לא יותר עוד מעבר של חקלאים ותיירים לשטחים אלה מכיוון ישראל. 

שטחי צופר ונהריים היו בבעלות יהודית לפני קום המדינה, אך נמצאו מעבר לקווי שביתת הנשק בין ישראל וירדן במלחמת העצמאות. חקלאים ישראלים המשיכו לעבד את השטחים ובהסכם השלום בין ישראל לבין ירדן, שנחתם בשנת 1994, הוסכם כי השטחים יוחכרו לישראל ל-25 - והחכרה שהייתה אמורה להתחדש אוטומטית כל 25, אלא אם אחד הצדדים יבטלה. בשל התדרדרות היחסים בין ישראל לירדן בשנים האחרונות, הודיעה ירדן לפני שנה כי בכוונתה לא להמשיך את ההסכם, ולמרות מאמצי ישראל לשנות החלטה זו, ירדן עמדה בסירובה והשטחים הושבו היום באופן רשמי לידי ממלכת ירדן.

יום של פרידות. שער נהריים סגור, צילום: ג'קי חוגייום של פרידות. שער נהריים סגור, צילום: ג'קי חוגי

יושב ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידו גרינבאום, אמר בעת סגירת השערים כי "זה יום עצוב יום שאנחנו מצטערים שהגענו אליו אולי זה נראה אבל לאנשי אשדות יעקב זה כואב מאוד". היום האחרון הסתמן כיום של פרידה מהאזור ההיסטורי, כאשר אלפי ישראלים הגיעו להיפרד מהשטחים שהיו חלק מהמדינה עשרות שנים ואינם עוד. שי, מנהל האתר בנהריים אמר: "תחושותיי קשות מאוד. היינו שם פעם אחרונה, נפגשנו עם חברים מהצד הירדני, פשוט חברים, שליוו אותנו, קשה, פשוט קשה. אנחנו מכירים אחד את השני, מכירים את המשפחות, שותים קפה יחד. גם להם זה כאב, אבל בסוף כולנו מקבלים פקודות מלמעלה".

רוחל'ה מדריכת טיולים בנהריים סיפרה על היום האחרון באתר: "נפרדנו מחלק מההיסטוריה שלנו, מתחנת החשמל של פנחס, מאי השלום שנרצחו עליו שבע בנות, זה עצוב מאוד שלא נוכל להגנס שוב למקום הזה". 

"בשבע בבוקר באתי עם קבוצה אחרונה לטיול במפעל החשמל, בשער הירדני קיבלו אותי שני חיילים בחיוך ובחום, אחרי שהם קיבלו אישור נכנסו וראינו את ההכנות שלהם, הם הביאו אוהלים ועציצים, אחר כך עשינו את הסיור הרגיל שלנו, וידענו שזה הסוף שלא נחזור לשם היו עוד כמה סיורים, ואחרי הצהריים נכנסנו לסיור פרידה, זה היה מאוד מרגש ועצוב. כשהיו שטפונות בירמוך עם ישראל הגיע לכאן, ובזמן האחרון כי הם הבינו שזאת הזדמנות אחרונה.