הימנעות משימוש (ובחלק מהמדינות גם האיסור על שימוש) בקשיות פלסטיק חד־פעמיות לשתייה זה כבר חדשות ישנות. בתקופה האחרונה יותר ויותר מסעדות ברחבי הארץ הולכות צעד אחד קדימה ומוצאות פתרונות יצירתיים להפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים מתוך מגמה להיות שותפות למאמץ של שמירה על איכות הסביבה וצמצום הזיהום של כדור הארץ. "גם מבחינה כלכלית זה יוצא לי משתלם יותר", אומר איציק חסון, הבעלים של מסעדת גזיבו בהרצליה. "אני איש טבע, איש ים. ראיתי את כמות הנזק שזה גורם והעדפתי להירתם לנושא. הפלסטיק עושה נזק בלתי הפיך לטבע. הבנתי שאם אני אעשה את הצעד, יעשו זאת עוד רבים אחריי".

מה בעצם שינית בהתנהלות המסעדה?
"כל הכלים שבהם הייתי מגיש ללקוחות על החוף היו מפלסטיק: צלחות, כוסות, סכו"ם. אחרי השימוש הכל היה הולך לפח. אז עשיתי קנייה של 150 צלחות אלומיניום, ופתאום זה תפס בקטע של רטרו. קניתי גם כוסות קרבון רב־פעמיות ליין ולשתייה קלה. כל מה שקשור לסכו"ם הפכתי לבמבוק, שזה עדיין חד־פעמי. על קניית כלים חד־פעמיים הייתי משלם כ־30 אלף שקלים בשנה. זה גם הסכום ששילמתי על צלחות האלומיניום וכוסות הקרבון. אבל בסופו של דבר זה חוסך כסף, כי הכלים הפכו לרב־פעמיים. אני עובד עם זה כשנה ואין סיכוי שלא אמשיך לעבוד ככה".

תוכנית למסעדות

 המסעדה של חסון לוקחת חלק בפיילוט של "צלול" – עמותה להגנת הים, החופים והנחלים. "במסגרת הפעילות שלנו אנחנו מנסים לצמצם גם את השימוש בפלסטיק ובחד־פעמי במסעדות ובבתי הקפה בארץ", אומרת לימור גורליק, רכזת תחום זיהום פלסטיק בעמותה. "ישראלים מאוד אוהבים להזמין טייק־אוויי, מה שאומר המון אריזות פלסטיק. גם אם האריזות נראות כקרטון, עדיין יש בהן ציפוי פלסטיק כלשהו.

פעמים רבות גם כשישראלים יושבים במסעדות או בבתי קפה הם מבקשים את השתייה שלהם בכוסות חד־פעמיות. יש גם כמובן את המגבונים שניתנים במסעדות בכמויות אדירות. גם אלה עשויים מפלסטיק ויש בהם שימוש אדיר. ואם נכנסים רגע לתוך מטבח המסעדה, יש את כל המוצרים שמגיעים מספקים בשקיות או אריזות פלסטיק. כל דבר שנכנס למסעדה, מגיע באריזה חד־פעמית. גם המסעדה עצמה רוכשת כלי אחסון כדי לשמור רטבים במקרר או סחורה שרוצים לאחסן. גם כל זה חד־פעמי".

לדברי גורליק, כבר לפני שנה וחצי בנתה העמותה תוכנית מותאמת למסעדות לצמצום השימוש במוצרי פלסטיק, אך היישום, אורך זמן רב. "זה לא פשוט למסעדות ולבתי קפה", היא אומרת, ומוסיפה שהפיילוט עם כמה מסעדות החל בעצם במסגרת תהליך הפחתה בפלסטיק שהתחיל בעיר הרצליה לפני כשנתיים וחצי ונגע בכל התחומים, לא רק בענף המסעדנות. 

הקושי במהלך, אומרת גורליק, הוא קודם כל שינוי הרגלים: "המסעדות עובדות ככה שנים, הלקוחות רגילים לראות מוצר מסוים. יש הפוחדים שהשינוי עלול לעלות יותר ושזה הרבה יותר מסובך. יש הרבה אתגרים. פלסטיק זה זמין, זול, פשוט. לא צריך לשטוף, פשוט זורקים. יש כבר כמה מסעדות שנמצאות בתהליך היישום. אנחנו עוברים תהליך עם מסעדות. עוברים על כל קופסה בתוך המטבח. יש כמובן מסעדות שעוברות את התהליך באופן עצמאי, בלעדינו. אני מניחה שבקרוב זה יתפוס כפטריות אחר הגשם, ועוד מסעדות יפחיתו את השימוש בחד־פעמי". 

ירקות בלי פלסטיק במסעדת "אייבי". צילום: פרטי
ירקות בלי פלסטיק במסעדת "אייבי". צילום: פרטי

איך הייתם מרגישים אם הייתם מזמינים ארוחת צהריים בזמן העבודה ומקבלים אותה בכלים רב־פעמיים, ואחרי שסיימתם הייתם מתבקשים לשטוף את הצלחת? "הלקוחות ממש לא מתבאסים לשטוף, התגובות דווקא נהדרות", מעיד אוהד סברדלוב, בעל רשת "גוטה בריא ומהיר", שאף היא נכללת בפיילוט של עמותת צלול. "במשלוח את רגילה לקבל אוכל בכלי חד־פעמי, שזו חוויית משתמש קצת פחות נוחה", הוא מסביר, "הכלי זז, מחליק על השולחן, ואילו עכשיו את מזמינה משלוח, מקבלת אותו בכלי רב־פעמי והחוויה עצמה היא שונה – כאילו הלכת למסעדה. למשל, במסגרת הפיילוט אנחנו מספקים ארוחות צהריים לאחת החברות באזור התעשייה של הרצליה בכלים רב־פעמיים מנירוסטה בשיתוף פעולה עם מיזם Re־feel לפתרונות לאפס פסולת".

איך זה עובד בפועל?
"הלקוחות מבצעים הזמנה, מקבלים ארוחות. אחרי שהעובדים מסיימים לאכול, הם שוטפים את הכלים אצלם לשטיפה ראשונה. ואז בסביבות השעה 15:00 אנחנו מגיעים לאסוף ארגזים של הכלים האלה אלינו, שוטפים שוב במדיח, מייבשים וזה מוכן לשימוש ליום שלמחרת".

זה לא השינוי היחיד שעשו בגוטה בריא ומהיר לצמצום השימוש בחד־פעמי. "בשירותים או בכיורים לנטילת ידיים אין אצלנו ניירות, אלא אלקו־ג'ל ומכונת ייבוש ידיים", מספר סברדלוב ומוסיף שבגלל היותם רשת למזון מהיר הם עדיין משתמשים בכוסות חד־פעמיות לשתייה קלה. "את הקשים הורדנו כבר לפני חודשים, ועכשיו קיבלנו הצעה לכוס העשויה מחומר מיטיב", הוא אומר. 

גם מסעדת אייבי התל־אביבית, המתמחה בדגים ופירות ים, משתפת פעולה עם צלול. "אנחנו אנשים שחשוב לנו למזער את הנזק לסביבה", אומר יותם דוקטור, מבעלי המסעדה, שנמנה גם עם הבעלים של המסעדות דוק והאחים. "עוד לפני המהלך הזה כבר לא היו לנו קשים. גם מגבוני ידיים ללקוחות בסוף הארוחה אין אצלנו יותר. במקום זה יש קערית מים חמים עם פלח לימון, כמו שמקובל במסעדות בחו"ל. כמו כן, בשנים האחרונות מקובל שמלצרים מנקים שולחנות עם מגבונים תעשייתיים שלא מתכלים. אז אנחנו הופכים ל'אולד־סקול' בקטע הזה וחוזרים לנייר ולשפריצר". 

גם הנייר במקרה זה הוא סוג של מוצר חד־פעמי.
"תראי, אין כזה דבר שהקיום שלנו לא מפריע לכלום. המהלך שלנו הוא של צמצום ולא ביטול. הנייר הוא חלופה פוגענית, אבל הרבה פחות ממגבונים. גם מבחינת שקיות זבל, עברנו לשקיות מחומרים מתכלים. יש לנו גם קופסאות פלסטיק לאחסון במסעדה, אבל השימוש שלהן הוא רב־פעמי".

 המהלך הכי מעניין שקרה במסעדה, מציין דוקטור, הוא השינוי בקבלת הסחורה. "חלק גדול מהסחורה היה מגיע אלינו בעטיפות ניילון – אם זה עשבים, ירקות, תבלינים, אפילו הכביסה שלנו", הוא מסביר. "בכל המקרים הללו ביקשנו מהספקים להפסיק לספק בעטיפות ניילון, ועם כולם מצאנו את הפתרונות. למשל ספק התבלינים מספק לנו סחורה בכלי המטבח שלנו. אלה הן קופסאות פלסטיק קשיחות רב־פעמיות. הוא מביא לי בכלים שלי ואני נותן לו כלים למשלוח הבא. דגים, למשל, היינו מקבלים בקלקרים. קלקר זהו חומר מבודד מדהים אבל הוא השטן מבחינת הזיהום. עברנו לארגזי פלסטיק רב־פעמיים, גם בשיטת הרוטציה".
דוקטור מספר שדרך מסעדת אייבי הם בעצם לומדים את הנושא. "התחלנו באמצע נובמבר בערך. אמרנו שאת שנת 2020 אנחנו מתחילים נקיים מפלסטיק חד־פעמי, מצמצמים במידת האפשר", הוא אומר.

לימור גורליק. צילום: עמותת "צלול"
לימור גורליק. צילום: עמותת "צלול"

מדובר בתהליך מורכב?
"קשה לעבוד בענף המסעדנות, אז תוסיפי לזה גם פרויקט כזה. זה מאתגר, אבל חשוב. היה ברור לנו שזה יהיה מאמץ לתקופה, שזה שינוי הרגלים. עכשיו זה כבר בשגרה. אתמול הכרזנו שנתחיל להעביר את התהליך גם במסעדת דוק ובהמשך גם במסעדת האחים".

 איך קהל הלקוחות מגיב למהלך? 
"בצורה גורפת, הקהל מקבל את זה בהבנה מלאה ואפילו מאוד מעריך. כך גם הספקים. ראינו שכולם מגויסים למהלך. אחת המטרות של המהלך הייתה גם לחשוף אותו לקהל הרחב. כל פתרון, כל קושי, העלינו בעמוד הפייסבוק שלנו. הכל היה בשיתוף עם הלקוחות".

עטיפות מעלי בננה 

מסעדות רבות החלו גם ביוזמות עצמאיות לצמצום השימוש בחד־פעמי. כך למשל, מיכאלנג'לו, קפה־מסעדה במתחם שוק הפשפשים ביפו שכולו 100% טבעוני, מחזיק באג'נדה ירוקה וסביבתית ונמצא בתהליך של צמצום פלסטיק בשנה האחרונה. עד כה נפרדו מקשים, מגבונים, כוסות פלסטיק ומערך הטייק־אוויי מבוסס על כלים מתירס. בימים אלה יוצא המקום ביוזמה יצירתית במיוחד שבה קוראים לקהל להגיע ולקבל מהם בהשאלה כלים רב־פעמיים לאירועים מיוחדים ללא תשלום. לדוגמה, אם חוגגים יומולדת, אפשר להגיע למסעדה ולקבל מהם כלים תמורת פיקדון ולהחזיר כשמסיימים. זאת כדי לעודד אנשים לא לרכוש ולהשתמש בכלים חד־פעמיים.

כמו כן, קבוצת BBB, הכוללת את מסעדות ההמבורגר BBB, בורגרים ומוזס, הצהירה בימים אלה על נטילת אחריות חברתית תאגידית ויצאה במהלך ראשון אקולוגי ירוק, במסגרתו יופסק השימוש בפלייסמטים המונחים על השולחנות בכל המסעדות של רשתות BBB ומוזס. לדברי מנהלי החברה, זוהי יריית הפתיחה וצפויים צעדים נוספים, כדוגמת צמצום תפריטי הנייר ברשת, מעבר לתפריטים דיגיטליים וצמצום השימוש בקשיות שתייה מפלסטיק בכל מסעדות הקבוצה.

גם ליזהר סהר, בעל מסעדת רוטנברג בגשר הישנה בעמק המעיינות, חשוב לא לזהם את הסביבה. "אני בן אדם שחושב על קיימות", הוא מספר. "חלק מזה קשור לשימוש בפלסטיק. בתור התחלה הפסקנו לעבוד עם ספקים של ירקות ועברנו למגדלים. יש לי בבגאז' של האוטו ארגזים רב־פעמיים. אני נוסע עמם למגדלים ולוקח את הירקות". 

אילו צעדים נוספים נקטתם?
"גם בכל מה שנוגע לטייק־אוויי, הכרחנו את עצמנו למצוא פתרון. אנחנו עוטפים משלוחים בעלי בננה כמו שעושים בהודו. קשים לא קיימים אצלנו. גם הסכו"ם החד־פעמי שהיינו שולחים יחד עם טייק־אוויי, כבר לא קיים. שאנשים יאכלו בבית כמו בני אדם. כוסות פלסטיק שנים שלא היו פה. צמצמנו גם את השימוש בשקיות זבל. במקום עשר שקיות יש אחת ביום. הצלחנו לצמצם זאת על ידי שימוש במערכת 'הום ביוגז', המאפשרת הפיכה לאנרגיה של כל הפסולת הרטובה במסעדה שבדרך כלל הייתה הולכת לפח. זה תהליך. בכל פעם, בהדרגה, אנחנו פותרים סוגיה אחרת".