דוח חדש של עמותת "אדם טבע ודין" חושף כי בישראל מוציאים האזרחים מדי שנה כ־2 מיליארד שקל על כלים חד־פעמיים. החיבה המוגזמת להמצאה שמייתרת את מדיח הכלים יוצרת אסון אקולוגי, ולהבדיל ממקומות רבים בעולם, הממשלה לא מגבילה בחקיקה את המגיפה, ומודעות הציבור לנזק הסביבתי והבריאותי העצום של כלי הפלסטיק היא אפסית. את המחיר משלמת הסביבה, ובפרט הים ובעלי החיים שבו, אבל הנזק חוזר ישירות גם אלינו.
 

ישראל היא אחת המדינות המפותחות היחידות בעולם שכמעט שאינה נאבקת במגיפת זיהום הפלסטיק, באמצעות הגבלת השימוש בו, להוציא את חוק השקיות המוצלח ואת המיחזור והפיקדון החלקיים מאוד בתחום בקבוקי המשקה והאריזות. זאת, כשמדינות רבות בעולם המערבי כבר מבינות את הנזק העצום שבהתמכרות לפלסטיק ומגבילות את עצם השיווק והמכירה של כלים חד־פעמיים. 
 

הדוח של ארגון הסביבה "אדם, טבע ודין" מעיד עד כמה הישראלים מכורים לכלים אלה, ולקראת חג הפסח מפצירים אנשי הארגון בציבור – "הימנעו מהשימוש בהם". 
 

מהדוח "חיים בזבל" של "אדם, טבע ודין", שיתפרסם במלואו לפני יום העצמאות, עולה כי כל משק בית ישראלי מוציא בממוצע 776 שקל בשנה על כלים חד־פעמיים, נתון שהופך את ישראל לאחת המובילות בעולם בתרומה המפוקפקת שלה לזיהום הפלסטיק הגלובלי, ביחס לגודל האוכלוסייה. "פסח ויום העצמאות הפכו ל'חגים החד־פעמיים', שבהם מקובל לארח משפחה וחברים. בנוסף, רבים בישראל שומרים על כשרות בפסח. אלו הם שניים מהגורמים הבולטים לשימוש נרחב בכלים חד־פעמיים", מסבירים בארגון. "בחברה החרדית השימוש בכלים חד־פעמיים הפך לתופעה גורפת".
 

עוד עולה מהדוח כי90% מהפסולת בחופי הים של ישראל מקורה בפלסטיק. לא פחות מ־38% ממנה הם כלים חד־פעמיים, שמהם כ־16% הן כוסות חד־פעמיות וכ־12% הן שקיות פלסטיק. מדי שנה, אחרי חול המועד פסח, נאספת מחופי הכנרת, לדוגמה, כמות של כ־400 טונות פסולת. ככלל, תושבי ישראל מייצרים בכל שנה 5.4 טונות פסולת (1.7 ק"ג אשפה לתושב ביום), כשהנתח הגדול הוא מוצרי פלסטיק, שכמעט אינם מתכלים, אבל מכלים את הסביבה שלנו.
 

לדברי מנכ"ל "אדם טבע ודין", עו"ד עמית ברכה, "חגי האביב מלווים בהרבה עבודת הכנה והגשה, והשימוש בכלים חד־פעמיים חוסך לנו חלק מהעבודות האלה, ולכן הוא מובן. מצד שני, אין לנו מדינה חד־פעמית. מספיק לעשות סיבוב בפארקים או בחופי הים בסיומו של אחד החגים, כדי להבין את גודל הבעיה - ערימות של כלי פלסטיק, שאינם מתכלים ושגורמים נזק לסביבה, לבעלי החיים, לים, ובסופו של דבר גם לבריאות שלנו. אנחנו קוראים לציבור להתגייס יחד איתנו, כדי להפחית את השימוש בכלים חד־פעמיים, וקוראים לממשלה הנכנסת לקחת אחריות וליישם את ההמלצות שלנו להפחתת פסולת ולמיחזור אפקטיבי". 

אשפה בחוף הים. %90 מהפסולת בחופי ישראל מקורה בכלי פלסטיק. צילום: אילן מלסטר, המשרד להגנת הסביבה

 

נזק אדיר לסביבה

הפלסטיק מגיע בכמויות אדירות לסביבה, כשהוא נצבר ומתפרק לאורך שנים, תוך יצירת זיהום סביבתי כבד. מחקרים עדכניים מדברים על כך שללא פעולה, עד 2025 יכיל הים טונה פלסטיק על כל טונה דגים, ועד 2050, עוד בימי חייהם של רבים מאיתנו, יעלו משקל ונפח הפלסטיק באוקיינוסים על אלה של בעלי החיים בים. זאת, לנוכח העובדה שכ־10 מיליון טונות פלסטיק מוצאים את דרכם לאוקיינוס מדי שנה – שווה ערך לכמיליון וחצי משאיות זבל. 
 

לנוכחות הפלסטיק באוקיינוס ובים השלכות אקולוגיות הרסניות, שנאמדות בכ־13 מיליארד דולר בשנה. מחקרים מצאו שאריות "מיקרו־פלסטיק" במי השתייה ובמזון ואף בצואת בני אדם, כך שכיום הפלסטיק מהווה איום על בריאות הציבור, שהיקפו טרם ידוע. 
 

כדור הארץ טובע בפלסטיק שלא מתפרק גם לאחר 500 שנה. גם כשאנחנו מקפידים להשליך פלסטיק לאשפה, וממנה להטמנה בקרקע, מתפזרים הפלסטיק ושברי המיקרו־פלסטיק ברוח, ונאכלים על ידי בעלי כנף, כשהנזק העיקרי הוא כאשר הם נשטפים במי הגשמים לנחלים ולים. רוב בעלי החיים הימיים רואים בפלסטיק מזון, ולפיכך הם נפצעים ומתים ממחלות ומוטציות הקשורות בצריכתו. כך אנחנו יוצרים במו ידנו סכנה מוחשית לשרשרת המזון של בעלי החיים הימיים, שלא רק מאיימת על כמות הדגים הזמינים למאכל אדם, אלא גם על שרשרת המזון בטבע בכלל, שבה אנחנו כל כך תלויים. 
 

בשנתיים האחרונות פועלים גם בישראל אקטיביסטים סביבתיים להעלאת המועדות לסכנות הפלסטיק, תחת "הקואליציה ללא פלסטיק" וארגון "מגמה ירוקה", אבל הם עושים זאת כמעט לבדם, לאחר שגם קמפיין ממשלתי להגברת מודעות הציבור לבעיה לא הצליח לצמצמה משמעותית, בהיעדר רגולציה על שיווק כלים חד־פעמיים. מהדוח עולה כי בים התיכון נמצאה נוכחות זיהום פלסטיק בכ־20% מהדגים שנדגמו. עוד עולה כי בישראל ניתן לזהות מגמה של עלייה בשיעור הפלסטיק בפסולת, עובדה שמחייבת את הממשלה הבאה להיערכות חדשה, אבל גם את הציבור הישראלי למודעות שלא קיימת היום באשר לנזק הכבד לסביבה, ובעקיפין גם לבריאות האדם.