שופטי בג"ץ החליטו הלילה (רביעי) לדחות את העתירות כנגד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו ופסילת ההסכם הקואליציוני בין כחול לבן לליכוד.
בפסק הדין שניתן על ידי הרכב של 11 שופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, נקבע כי אין מניעה משפטית בעת הזו לאפשר לנתניהו להרכיב את הממשלה, וזאת למרות הגשת כתבי האישום כנגדו.
במהלך השבוע דנו שופטי בג"ץ בהרכב מורחב של 11 שופטים בראשותה של חיות, בעתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו ובעתירות נגד ההסכם הקואליציוני.
הדיונים התנהלו במשך שעות ארוכות בימים ראשון ושני, כאשר העותרים, כשמונה במספר, שטחו טענותיהם לאחר שכבר הוחלט על צו על תנאי ובראשיתו של הדיון הגיבו באי הכוח של ראש הממשלה, סיעת הליכוד וכחול לבן מדוע יש לאפשר את קיום ההסכם.
במהלך הדיון העבירו השופטים ביקורת מרומזת על ההחלטה להקפיא את מינויי הבכירים לכחצי שנה, ובנוסף הביעו חשש בכל הנוגע למעמדה של האופוזיציה בכנסת לאחר חתימת ההסכם. בעקבות כך בוצעו תיקונים ושינויים מסוימים בתוכן ההסכם.
בנוגע למנדט לנתניהו נקבע בפסק הדין, כי "כתב אישום התלוי ועומד נגד חבר כנסת אינו מונע את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה עליו, וכפועל היוצא מכך את מינויו לעמוד בראשה. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי משוכת הכשירות איננה סוף פסוק וכי ככל שהדבר נוגע לתפקידים ציבוריים נקבע זה מכבר בפסיקה העיקרון ולפיו "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד".
בית המשפט סיכם את מסקנתו בהקשר זה באומרו כי "המסקנה המשפטית שאליה הגענו אין בה כדי להמעיט מחומרת האישומים התלויים ועומדים נגד חה"כ נתניהו בעבירות על טוהר המידות, ומהקושי הנגזר מכהונה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים. אולם תוצאה זו היא פועל יוצא של הדין ומשאמרנו זאת נאמר גם שחזקת החפות עומדת לו. תפקידו של בית המשפט מוגבל לבחינת עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין. על כן, כאשר נמנע בית המשפט מהתערבות במינוי כזה או אחר, אין ללמוד מכך אלא זאת – שההחלטה על המינוי אינה בניגוד לדין".
בכל הנוגע לחלק העוסק בהסכם הקואליציוני קבעו השופטים בפסק הדין: "מדובר בהסכם חריג גם בהשוואה להסכמים קואליציוניים מן העבר שנדונו בבית המשפט, ואולם אף שהוא מעורר 'קשיים משפטיים לא מבוטלים', לעת הזו אין מקום להתערב באיזה מסעיפיו, בין היתר, בהינתן התיקונים וההבהרות שמסרו ראש הממשלה וסיעות כחול לבן והליכוד במהלך הדיון ובהודעתם מיום ה-5 במאי".