במהלך הדיון שאל השופט מזוז את נציג היועמ"ש האם לדעתו נאשם בפלילים יכול להרכיב ממשלה אך לא יכול להיות שר. נציג היועמ"ש השיב כי "הלכת דרעי פנחסי עצמה אומרת ששרים לא יכולים להיות אך ניתן לומר שתפקיד ראש הממשלה שונה. לגבי נבצרות - היועמ"ש סבור שבשלב הזה אין נבצרות". לשאלת הנשיאה חיות בנושא, הבהיר עו"ד ענר הלמן כי "לא מקובל על היועץ המשפטי שנתניהו יעסוק במינוי בכירים במערכת אכיפת החוק".
הוא הוסיף כי "בבסיס השיטה שלנו יש את הקשר בין בוחר לבין נבחר ולבין הבוחר למי שנמצא ברשימת המועמדים. השופט חשין אמר שאנחנו לא יכולים לנתק את הקשר בין הבוחר לבין הנבחרים. כדי לעשות כך אנו צריכים הוראת חוק מפורשת. בית המשפט מתייחס לכך כקודש הקודשים".
השופט מזוז השיב: "מה זה משנה? השאלה היא לא כמה הצביעו, אלא אם יש סמכות או אם יש שיקול דעת או לא. כי אם יש סמכות ושיקול דעת זה לא משנה כמה הצביעו".
עו"ד דפנה הולץ-לכנר, מטעם העותרים, ציטטה את ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין, באומרו כי "בנפול מבצר המשפט אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה". הנשיאה חיות השיבה: "הטיעון לא במקום, שום מבצר לא נופל. דיברנו על פופוליזם קודם, זה פופוליזם באותה מידה. לא ייתכן שצד מסוים יעמוד כאן ויגיד שאם לא נקבל את עמדתו, המבצר נפל".
במערכת הפוליטית והמשפטית חיכו בדריכות לדיונים, ובעיקר להחלטות בעקבותיהן. במהלך סוף השבוע האחרון השמיעו בכירים בליכוד ובימין איומים נגד שופטי העליון. כמה מהם אף אמרו במפורש כי החלטה לפסול חלקים מההסכם הקואליציוני צפויה להוביל לבחירות חדשות, הרביעיות במספר בתוך פחות משנתיים.
"לא יכול להיות מצב שבג"ץ יפסול בחירה של מיליוני אזרחים בישראל ורוב עצום בכנסת", אמר אמש ל"מעריב" בכיר בליכוד. "אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, והתערבות של בג"ץ תביא לפגיעה אנושה בדמוקרטיה ובעיקרון הפרדת הרשויות.
יש חוק יסוד שלפיו ראש ממשלה יכול לכהן בתפקידו ולהרכיב ממשלה עד פסק דין חלוט. כל התערבות של בג"ץ בהסכם הקואליציוני משמעותה הליכה לבחירות, ובמרכזן יעמדו סמכויות בג"ץ ופסקת ההתגברות. הציבור רוצה אחדות, זה לא הזמן לבחירות מיותרות. צריך לטפל בקורונה, במשבר הכלכלי. בג"ץ הופך את עצמו לשחקן פוליטי, ואסור להסכים עם זה".
התרעות פיקוד העורף