המערכת הפוליטית דרוכה בעקבות הדיונים שהחלו היום (ראשון) ויימשכו מחר בבג"ץ בעתירות שהוגשו נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן ונגד הטלת המנדט להרכבת ממשלה על נאשם בפלילים, לאחר ששופט בית המשפט העליון יצחק עמית הורה בשבוע שעבר למדינה להשיב לעתירות, בשל הסוגיות העקרוניות העולות מהן. הדיונים החלו היום בשעה 10:00, ויתנהלו בהרכב מיוחד של 11 שופטים, ובראשם נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות.

בפתח הדיון הסביר נציג היועמ"ש, עו"ד ענר הלמן, את עמדתו של אביחי מנדלבליט. במסגרת זו, הוא טען כי "השיקול המרכזי שצריך להביא בחשבון הוא מימוש רצון הבוחר. זו השיטה הדמוקרטית. השיטה שלנו היא השיטה הבריטית, שבה אדם בוחר רשימה. חלק מהזכות של הבוחר היא מי יהיה המועמד הבכיר של הרשימה שעשוי להרכיב ממשלה. אתה בוחר נציגים והם ממלאים את רצונך. אפשר להגיש שהשיטה לא טובה, אבל זו השיטה שלנו".

במהלך הדיון שאל השופט מזוז את נציג היועמ"ש האם לדעתו נאשם בפלילים יכול להרכיב ממשלה אך לא יכול להיות שר. נציג היועמ"ש השיב כי "הלכת דרעי פנחסי עצמה אומרת ששרים לא יכולים להיות אך ניתן לומר שתפקיד ראש הממשלה שונה. לגבי נבצרות - היועמ"ש סבור שבשלב הזה אין נבצרות". לשאלת הנשיאה חיות בנושא, הבהיר עו"ד ענר הלמן כי "לא מקובל על היועץ המשפטי שנתניהו יעסוק במינוי בכירים במערכת אכיפת החוק".

בהמשך ביקש השופט מני מזוז לדעת גם האם היועמ"ש סבור שההחלטה של הכנסת נתונה לביקורת. בתגובה לכך, הסביר נציג היועמ"ש: "בוודאי שאפשר לעשות ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת של חברי הכנסת. צריך לזכור שני דברים: היקף הביקורת השיפוטית על החלטה כזו של הכנסת הוא מצומצם ביותר, הרבה יותר מצומצם מביקורות אחרות. נקודת המוצא היא שהבחירות נגמרו, ויש להן תוצאות, וזה שיקול מרכזי בשיטה הדמוקרטית. צריך חוסר סבירות קיצונית כדי להתערב בהחלטה של הכנסת".

נציג מפלגת יש עתיד אמר במהלך הדיון כי "אסור שהדיון יהיה על נתניהו האיש" והציע לבית המשפט לפסוק פסקת בטלות שתאסור על נאשם בפלילים בעבירות שוחד שנעשו במהלך תפקידו, להתמודד לראשות הממשלה אך מהפעם הבאה, כשהיא לא תכלול את סאגת נתניהו. מדובר בהצעת חילופין, כלומר במידה ובית המשפט לא יקבל את עמדת העותרים. נציגי יש עתיד אומרים שבמידה ובית המשפט לא יקבל את הבקשה שלהם להתערב, לפחות שיגיד שמעכשיו והלאה זה לא מקובל, וטוענים כי הפניה שלהם לבית המשפט היא לא על רקע אישי אלא עקרוני.

נציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולנסקי, אמרה בדיון: "בשאלה האם ניתן לתת אמון בראש הממשלה שהוגש נגדו כתב אישום, החוק מותיר את השאלה הזו לשיקול דעת של חברי הכנסת. זו ההחלטה הכי בסיסית של מערכת היחסים בין הכנסת לממשלה. הממשלה לא יכולה לכהן ללא אמון הכנסת. אנחנו נכנסים בדלת הזו של הלכת דרעי-פנחסי משום שזו לא החלטה מנהלית. חוק יסוד הממשלה לא מציג את זה כמשהו שחברי הכנסת מחויבים לשקול כמו החובה שלהם לשקול בשלב ההרשעה האם יש להעבירו מתפקידו. כאשר חברי הכנסת נותנים אמון בממשלה הם נותנים אמון במי שעומד בראשה".

נציגת יועמ"ש בית הנשיא, אמרה: "הניסיון להיתלות בסמכות הנשיא צריך להידחות משום שהוא לא עומד בחוק יסוד, בחסינות שיש לנשיא ובצמצום של התערבות בית המשפט על החלטות הנשיא. יש שיקול דומיננטי והוא הסיכויים להרכבת ממשלה. התכלית היא להרכיב את הממשלה מהר ככל הניתן". לשאלת השופט מזוז, האם זהו השיקול היחיד שיש לקחת בחשבון, ענתה: "זה השיקול המרכזי שהוא צריך לשקול".

עו"ד מיכאל ראבילו, נציג ראש הממשלה, אמר, בהתייחס לסוגיית הטלת הרכבת הממשלה על נאשם, כי "החוק לא נותן לבית המשפט את הסמכות להתערב בכך". בתוך כך, בהתייחס לאמירת נציג היועמ"ש בנושא מינוי בכירים במערכת אכיפת החוק, אמר ראבילו כי לנתניהו "אין כוונה להיות מעורב בכך".

הוא הוסיף כי "בבסיס השיטה שלנו יש את הקשר בין בוחר לבין נבחר ולבין הבוחר למי שנמצא ברשימת המועמדים. השופט חשין אמר שאנחנו לא יכולים לנתק את הקשר בין הבוחר לבין הנבחרים. כדי לעשות כך אנו צריכים הוראת חוק מפורשת. בית המשפט מתייחס לכך כקודש הקודשים".

הפגנת התנועה לאיכות השלטון מחוץ לבג''ץ (צילום: התנועה לאיכות השלטון)הפגנת התנועה לאיכות השלטון מחוץ לבג''ץ (צילום: התנועה לאיכות השלטון)

"היה ברור בבסיס הליכוד שראש המפלגה ונציגה לראשות הממשלה הוא בנימין נתניהו", המשיך ראבילו. "1.3 מיליון בוחרים, מספר הבוחרים הגדול ביותר מקום המדינה, הכניס את הפתק הזה בקלפי, ואם מתייחסים לשאר מפלגות הימין שתמכו בו להיות ראש ממשלה - מעל 2 מיליון. 
איך ניתן לומר שההרכב הנכבד הזה יכול להחליף את הבוחרים? זה מה שהבוחר אמר".

השופט מזוז השיב: "מה זה משנה? השאלה היא לא כמה הצביעו, אלא אם יש סמכות או אם יש שיקול דעת או לא. כי אם יש סמכות ושיקול דעת זה לא משנה כמה הצביעו".

עורך הדין אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אמר בדיון: "ישראל של 2020 הבעיה היא שכיום עבירות שחיתות הן חבר'המניות, שאפשר לחיות איתן. מה קורה לנו?".

עו"ד דפנה הולץ-לכנר, מטעם העותרים, ציטטה את ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין, באומרו כי "בנפול מבצר המשפט אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה". הנשיאה חיות השיבה: "הטיעון לא במקום, שום מבצר לא נופל. דיברנו על פופוליזם קודם, זה פופוליזם באותה מידה. לא ייתכן שצד מסוים יעמוד כאן ויגיד שאם לא נקבל את עמדתו, המבצר נפל".

ציפייה דרוכה להחלטות במערכת הפוליטית

במערכת הפוליטית והמשפטית חיכו בדריכות לדיונים, ובעיקר להחלטות בעקבותיהן. במהלך סוף השבוע האחרון השמיעו בכירים בליכוד ובימין איומים נגד שופטי העליון. כמה מהם אף אמרו במפורש כי החלטה לפסול חלקים מההסכם הקואליציוני צפויה להוביל לבחירות חדשות, הרביעיות במספר בתוך פחות משנתיים.

"לא יכול להיות מצב שבג"ץ יפסול בחירה של מיליוני אזרחים בישראל ורוב עצום בכנסת", אמר אמש ל"מעריב" בכיר בליכוד. "אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, והתערבות של בג"ץ תביא לפגיעה אנושה בדמוקרטיה ובעיקרון הפרדת הרשויות.

אסתר חיות (צילום: אלכס קולומויסקי, פול)אסתר חיות (צילום: אלכס קולומויסקי, פול)

יש חוק יסוד שלפיו ראש ממשלה יכול לכהן בתפקידו ולהרכיב ממשלה עד פסק דין חלוט. כל התערבות של בג"ץ בהסכם הקואליציוני משמעותה הליכה לבחירות, ובמרכזן יעמדו סמכויות בג"ץ ופסקת ההתגברות. הציבור רוצה אחדות, זה לא הזמן לבחירות מיותרות. צריך לטפל בקורונה, במשבר הכלכלי. בג"ץ הופך את עצמו לשחקן פוליטי, ואסור להסכים עם זה".

ח"כ איילת שקד (ימינה) הוסיפה בראיון לחדשות 13: "העתירה הזאת הייתה צריכה להידחות על הסף. מאוד מקווה שביהמ"ש העליון לא יתערב בסוגיה הזאת. אם הוא יעשה את זה - זו רמיסה של חוק יסוד, וזו כניסה לשדה פוליטי מלא מוקשים - שבוודאי הם לא צריכים להיכנס אליו".

גם שרת התרבות והספורט מירי רגב פנתה ישירות לשופטי בג"ץ לקראת הדיון, והתריעה: "זהו שבוע גורלי לדמוקרטיה. בימים הקרובים נדע לאן פניה של ישראל - אם לכאוס משפטי שטרם נראה כמותו ולמערכת בחירות רביעית, או שישראל תשאר מדינה שבה עקרון הפרדת הרשויות נשמר. אני קוראת מכאן לבג״ץ ול־11 שופטיו - אל תתעלמו מקולו של אחד העם".

כזכור, בשבוע שעבר קבע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בתשובתו לעתירות כי אין מניעה להטיל על נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה. על פי מנדלבליט, על אף הקשיים המשמעותיים הקיימים שמתעוררים במקרים אלה, אין בהם כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, שמשמעותה היא שרוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שח"כ נתניהו יעמוד בראשה.

היועמ''ש אביחי מנדלבליט (צילום: דוברות הכנסת)היועמ''ש אביחי מנדלבליט (צילום: דוברות הכנסת)

ביחס לטענות השונות שהועלו בנוגע להסכם הקואליציוני, היועמ"ש סבור כי על פני הדברים, הסדרים מסוימים שנקבעו בהסכם הקואליציוני מעוררים קשיים ניכרים. עם זה, לדעת היועמ"ש, לא קמה בעת הנוכחית עילה לפסילת ההסכם הקואליציוני. מנגד, טוענים העותרים השונים נגד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד הסכם הקואליציוני כי בית המשפט יהיה חייב להגן על חוקי יסוד שונים ולא לאפשר פגיעה בשלטון החוק.

בתוך כך הפגינו אמש כ־300 פעילי ליכוד וימין בכיכר גורן בפתח תקווה, במחאה על התערבות בג"ץ במה שהם מכנים "נושאים פוליטיים". ציון טלבי, פעיל ליכוד, אמר בנאומו: "בג"ץ זו חונטה משפטית, אבל אנחנו לא ניתן לו לקחת את הדמוקרטיה".