מאזינה בת 35 עלתה לשידור על מנת להתייעץ עם פרופ' קרסו בתכניתו ב-103FM בנוגע לאמינות הטכנולוגייה להפרייה חוץ גופית ולסיכויי ההצלחה של הליכי הקפאת ביציות. בנוסף, קשישה המודאגת מגל התחלואה השני של נגיף הקורונה, ביקשה לעשות סדר באופני ההדבקה האפשריים בווירוס. מאזינה נוספת התעניינה לדעת כיצד ניתן לזרז את ההחלמה מנפילה שגרמה לפציעה וכאבים מתמשכים בשרירי הרגל ובאגן, והאם כדאי להיעזר בזריקות? כל התשובות בפנים.
אני בת 70 ובעלי בסביבות גיל ה־80. בגלל הקורונה עשינו משלוחים כי פחדנו ללכת לסופרמרקט. האם מגן פלסטיק ומסיכה מגינים עלינו מספיק בכדי שנוכל לעשות עכשיו קניות לבד? מה קורה במידה שאדם חולה שהה במקום לפני שהגענו, האם קיים חשש שנידבק? כמו כן, האם זה אפשרי להידבק בקורונה על ידי מגע בכסף?
“אני מציע שברגע שאתם נכנסים לסופרמרקט, תלבשו כפפות לפני שאתם לוקחים עגלה, לאחר היציאה תזרקו אותן ותשטפו את הידיים באלכוג’ל. אם אתם עם מסיכה ומגן שקוף אין לכם מה לחשוש. למעשה, הסיכוי להידבק הולך וגובר ככל שיש קרבה פיזית, אם רואים אנשים בצד אחד עדיף ללכת לצד שני.
הסיכוי להידבק מאדם ששהה במקום לפני כן שואף לאפס, אבל צריכים לרחוץ ידיים, לשמור מרחק וללבוש מסיכות, כי אלה הדברים שהוכחו בכל העולם כיעילים. אנחנו לא יכולים לחיות בתוך בועה, אנחנו לא יכולים להגביל את עצמנו לחלוטין. צריך לזכור שחלק גדול מההידבקות ומהמחלה קשורים לעומס הוויראלי, לכמות הווירוסים שאנחנו נחשפים אליהם.
כך שבאיזשהו מקום, טוב שווירוס אחד או שניים יתקרבו אלינו. אם אתם חוששים מהכסף, ניתן להכניס את העודף לשקית, לרחוץ ידיים ולשטוף אותו. ניתן גם להכניס את העודף לתנור שחומם ל־70 מעלות למשך עשר דקות, כך שהכסף לא יישרף, ותוכלו להיות רגועים שהווירוסים לא שרדו”.
אני רווקה בת 35 ושוקלת להתחיל תהליך של הקפאת ביציות. האם אתה ממליץ על כך, מהם הסיכונים ומהם אחוזי ההצלחה של התהליך?
“אם את בת 35 לכי על זה כמה שיותר מהר, הסיכון שואף לאפס ממש. אחוזי ההצלחה מאוד גבוהים. הטכנולוגיה בשנים האחרונות של הקפאת ביציות היא בטכניקה ששומרת על איכות הביציות וגם מאפשרת רזרבה של ביציות. כדאי להשקיע בזה כי אז לא תהיי לחוצה. בדרך כלל שואבים ליותר מהריון אחד ורמת איכות הביציות אחרי גיל 35 הולכת יורדת. לכן, לכל מי שעוד לא מימשה את הרצון שלה להורות, ולא מצאה את השותף, במיוחד כיום כשכל המציאות השתנתה, אני הייתי ממליץ בחום ללכת להקפיא ביציות, ובכך להוריד פקטור נוסף של מתח מהלב. זה הליך בטוח”.
אני בת 67, מאובחנת עם הליקובקטר, עם רקע של דיכאון ונוטלת ציפרמיל ונקסיום. בארבעת החודשים האחרונים התחילה אצלי תופעה של טעם רע בפה המלווה אותי מההתעוררות ועד השינה. זה מחמיר בעיקר לאחר האוכל, מעורר אצלי רצון להקיא ומפריע לשגרת החיים שלי. פניתי למומחה גסטרו שאמר לי שזו לא תוצאה של ההליקובקטר ואין חובה לטפל. תוכל לעזור לי לטפל בטעם הרע? והאם באמת אין צורך לטפל בהליקובקטר?
“ראשית, הרופא צדק. אין חובה לטפל במקרה שאין סימפטומים, אבל אם יש – כמובן שצריך. טעם לא טוב בפה יכול להיות מדלקת בחניכיים, מבעיות בשקדים, מתרופות שלוקחים, וגם יכול להיות מעצבים. צריך לבדוק היגיינה טובה של הפה, לראות אצל רופא שיניים שאין דלקת בשיניים או בחניכיים, לפנות לרופא אף־אוזן־גרון ולבדוק שאין דלקת בשקדים. יש הרבה אנשים שיש להם הליקובקטר והם אפילו לא מרגישים.
אם את לוקחת נקסיום זה חלק מהטיפול בהליקובקטר כי הוא צריך חומציות כדי להתקיים ולהתרבות, והנקסיום הוא נגד חומציות. הייתי ממליץ גם לבדוק אם יש לך חוסר בוויטמין B12 ובקלציום, כי למי שלוקח נקסיום יש פחות חומציות, ואם יש פחות חומציות מעכלים פחות טוב ברזל, קלציום וויטמין B12. לכן צריך לבדוק את זה, ואם הכל בסדר, אין ברירה אלא להמשיך לחיות”.
אני בת 69 ולפני ארבעה חודשים נפלתי באוטובוס. הנפילה הייתה קשה מאוד, קיבלתי מכה חזקה ברגל, באזור האגן, וחשבתי שזה יעבור. אבל חלפו מספר חודשים וראיתי שזה לא עובר, זה התחיל לכאוב הרבה יותר אז פניתי לאורתופד. הוא מצא בצילום רגיל שיש לי דלקת והפנה אותי לטיפול בגלי הלם, קיבלתי מספר טיפולים אבל במקום לסייע זה הפך את המצב ליותר גרוע. הוא ביצע בדיקה נוספת וגילה שמדובר בקרע בשריר וכעת הוא מציע לי זריקת PRP. האם לדעתך עליי להסכים? הוא גם הנחה אותי לשכב ולא לאמץ את הרגל, לפחות חצי שנה.
“קרע בשריר מסביר יותר את המצב שאת מתארת, וטיפול בגלי הלם זה לא הטיפול הנכון. הייתי מציע לך לעבור הדמיה נוספת – MRI, שמציגה תמונה יותר טובה של השרירים והעצבים במקום. בבדיקה הזאת ניתן לראות אם מדובר רק בקרע של שריר, אם הוא בחלק אחד או בכמה חלקים, אם הוא יותר קרוב לרמה של העצם או יותר קרוב לחלק הפנימי שלה ולמעשה זה נותן אינפורמציה יותר מדויקת. כל רופא יכול להפנות אותך לביצוע הבדיקה, ולפי זה יהיה ניתן להחליט על טיפול נכון למקרה הספציפי שלך.
זריקת ה־PRP (פלזמה עשירת טסיות) לא יכולה להזיק. למעשה, בתהליך ההזרקה משתמשים בדם החולה כטיפול. לוקחים דם מהווריד, מכניסים למכונת צנטריפוגה ומפרידים את הטסיות מהדם. את הטסיות מזריקים בחזרה לגוף, למקום הכואב שבו השריר קרוע. יש רופאים שיודעים לבצע זאת גם ללא שימוש במכשיר אולטרסאונד, אך אני ממליץ לבקש לבצע את הזריקה תחת אולטרסאונד, זה עדיף. בכל מקרה, מה שלא יקרה, אל תשכבי חצי שנה. תלכי בבית, תתפקדי ככל שניתן, ואני ממליץ גם להתייעץ עם עוד אורתופד”.