הרשות הפלסטינית וסיעת פת"ח חזרו בסוף השבוע על קריאתם לפלסטינים להפגין במחאה המונית כנגד כוונות ישראל להחיל את ריבונותה על חלקים ביהודה ושומרון. בנהגה הפלסטינית מקווים כי ההפגנות הנרחבות יחלו במהלך השבוע באזורים שונים ביהודה ושומרון. אולם למרבה הצער של בכירים ברשות ובפת"ח, עד כה הפלסטינים לא נשמעו לקריאות אלו.
חוקרים פוליטיים פלסטינים אמרו כי ניתן לייחס את האדישות למספר גורמים. ראשית, התפרצות מגיפת הקורונה וההשפעה שלה על הכלכלה הפלסטינית, הסבה את תשומת הלב מנושאים פוליטיים וביטחוניים, ובמיוחד מאלה הקשורים לישראל. נראה כי פלסטינים רבים מודאגים יותר מהמספר ההולך וגדל של הנדבקים ומהכלכלה הרעה, מאשר מתוכנית הסיפוח.
שנית, פלסטינים רבים נותרו סקפטיים ביחס למניעים וכוונותיהם של הנהגת הרשות, במיוחד ביחס להחלטתו של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) ב-18 במאי לוותר על כל ההסכמים וההבנות עם ישראל, כולל הפסקת התיאום הביטחוני בין כוחות הביטחון הפלסטיניים לצה"ל. הרחוב הפלסטיני אינו מתייחס ברצינות לאיומים החוזרים של עבאס להתרחק מהסכמים שנחתמו עם ישראל. הם רואים בהודעתו צעד טקטי גרידא, שמטרתו ללחוץ על ישראל לנטוש את תוכנית הסיפוח שלה ולשקם את הציבור הפלסטיני.
שלישית, נראה כי פלסטינים רבים איבדו את אמונם ביכולתה של ההנהגה הפלסטינית להתעמת עם המדיניות וההחלטות של הממשל הישראלי והאמריקאי. מבחינתם, הנהגת הרשות לא הצליחה למנוע מישראל להמשיך במדיניותה והתרחבותה באוזר יהודה ושומרון. בנוסף, בשלוש השנים האחרונות הנהגת הרשות לא הצליחה לעצור את הממשל האמריקני להכיר בירושלים כבירת ישראל, להעתיק את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים, לסגור את משרד אש"ף בוושינגטון הבירה ולהפסיק את הסיוע הכספי של ארה"ב לסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א).
רביעית, הפלסטינים אינם חשים שרוב המדינות הערביות תומכות בהן כעת במלואן בכל הנוגע לסכסוך עם ישראל והממשל האמריקני. למעשה, הפלסטינים ראו כי חלק ממדינות ערב נמצאות ביחסים קרובים עם ממשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ומשלימות עם אותה עסקת המאה. יתרה מזאת, הפלסטינים רואים כיצד חלק ממדינות ערב, ממשיכות לעסוק בנורמליזציה של היחסים עם ישראל.
חמישית, מאבק הכוחות המתמשך בין הפת"ח לחמאס, שנכנס לאחרונה לשנתו ה-13, שכנע עוד יותר את הפלסטינים כי מנהיגיהם פועלים על בסיס אינטרסים אישיים ולא לאומיים. טענה נפוצה של פלסטינים היא כי הפיצול בין יו"ש ורצועת עזה "משחק לידי ישראל" ו"מהווה איום קיומי על הפרויקט הלאומי הפלסטיני". בנסיבות הנוכחיות, הפלסטינים חשים פחות מוטיבציה לצאת לרחובות כדי למחות על מדיניות ישראל או ארה"ב, כאשר מנהיגי הפת"ח והחמאס ממשיכים במאבק בלתי נתפס על כסף וכוח.
שישית, ככל הנראה חלק מהפלסטינים חוששים מכוונת כוחות הביטחון של הרשות אם וכאשר הם יתקפו באלימות נגד צה"ל ומתנחלים ביו"ש. למרות החלטתו של אבו מאזן להשעות את התיאום הביטחוני עם ישראל, כוחות הביטחון של הרשות ממשיכים לעצור ולחקור פעילים פלסטינים, במיוחד אלה המזוהים עם חמאס וארגונים קיצוניים אחרים באזור.
"הנהגת הרשות הפלסטינית חלשה מאוד", אמר רזי חמאד, בכיר בחמאס ברצועת עזה. לדבריו, "הגישה הנכונה להתמודדות עם מצב הרגרסיה, הכישלון וחוסר האונים בקרב הפלסטינים היא על ידי מציאת הנהגה לאומית חדשה שהיא כנה ובעלת חזון אסטרטגי. חולשת ההנהגה הפלסטינית וכישלונה לנקוט בצעדים רציניים בתגובה למהלכים מסוכנים, כמו הרחבת ההתנחלויות והחרמת קרקעות, עודדו את ישראל והממשל האמריקני להפחית מערכם של אנשינו. חולשה מבישה זו הרגה את רוחם הלאומית של עמנו בגדה המערבית, ומנעה כל תנועה רצינית להתעמת עם ישראל".
החוקר הפוליטי הפלסטיני מרוואן עזאדין אמר כי הוא אינו מאמין כי הפלסטינים מוכנים לאינתיפאדה נוספת נגד ישראל. "הרשות הפלסטינית ופת"ח עושים מאמץ גדול לשלוח אלפי אנשים לרחובות כדי למחות על תוכנית הסיפוח", ציין עזדין. "אנו עשויים לראות הפגנות גדולות בימים הקרובים, אך לא הרשות הפלסטינית ולא פת"ח רוצים עימות מוחלט עם ישראל. הם יודעים כי לאינתיפאדה חדשה יהיו השלכות קטסטרופליות על הפלסטינים".