הראיה החדשה: גיא פלג התייחס הבוקר (שלישי) בתכניתם של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM לפנייתו של עוה"ד ירום הלוי, המייצג את רומן זדורוב, לבית המשפט ב"בקשה לשחרור המבקש לאלתר ממאסרו לאור ראיה רפואית משפטית חדשה, הנועלת באופן הרמטי את ההוכחה בדבר חפותו, ומקו"ח נוכח קיומן של ראיות חדשות מזכות נוספות", לדבריו.

"אני לא יכול להיכנס לשאלה אם הוא רצח או לא" הסביר פלג. "נדמה לי שאי אפשר לענות על השאלה הזאת, ושגם אם בסופו של יום, אני הולך קדימה, נגיד שתתקבל הבקשה של רומן זדורוב למשפט חוזר - ואם בסופו של יום העמדה של פרקליטו של זדורוב תתקבל - נדמה לי שיהיה נכון להעריך שאנחנו לא צפויים או לא יכולים להעריך שביום מן הימים נוכל לומר אם רומן זדורוב אשם או לא אשם. נדמה שמה שכרגע נראה שייתכן ויתברר, האם יש ספק סביר או אין".

אתה יכול להגיד לנו גיא מה חדש עכשיו?
"קודם כל אני שוב חוזר למסגרת. המסגרת היא בקשה של רומן זדורוב למשפט חוזר. מאז קום המדינה, לא יותר מ-30 בקשות כאלה התקבלו. רק כדי לתת לכם קנה מידה - בין 25 ל-30 בקשות מוגשות כל שנה, רק 30 התקבלו מאז קום המדינה. זאת אומרת, שזאת בקשה מאוד מסובכת וקשה. קשה לקבל משפט חוזר".

"עכשיו מה יש לנו כאן? יש לנו הרצאת זום שנתן ראש המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל לפני חודש לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הרצאה זו עסקה בשאלה משפטית רפואה משפטית האם גופה או כמה זמן גופה מדממת אחרי המוות. קבע ד"ר קוגל באותה הרצאה, שכשאדם מת - הגופה שלו, ככל שיש דקירות, מדממת לא יותר מחמש דקות כי אין לחץ דם. הדם לא יוצא מהגוף. שאל מי ששאל שהיה שם באולם, בין שהוא שתול ובין שלא אנחנו לא יודעים, אז איך זה יכול להיות? כי בתיק זדורוב כולנו, או מי שחי את התיק הזה, זוכר שמצאו עקבות נעל בדמה של תאיר ראדה על האסלה של השירותים, על הקיר שממנו ברח הרוצח. ברור שעקבות אלה אינן של רומן זדורוב, על כך יש תמימות דעים, ומה שמעניין שעל עקבות אלה יש טיפות דם. התביעה לאורך המשפט כולו, וגם שופטי בית המשפט העליון קבעו, שהעקבות האלה אינן של רומן זדורוב אבל הן לא של הרוצח - הן של איזשהו מחלץ. העניין הוא שהמחלצים הגיעו לזירה בין חמש לשבע שעות אחרי הרצח. זאת אומרת שאם יקבלו את אותה הרצאת זום של חן קוגל, ויקבעו שגופה לא יכולה לדמם אלא עד חמש דקות אחרי המוות - זה אומר שזה לא יכול להיות שעקבות אלו הן של אותו מחלץ אלמוני כפי שקבע השופט עמית".

אלא שזה מישהו שעמד שם קרוב מאוד לרצח, עד חמש דקות אחרי הרצח.
"כן בדיוק, וזה חייב להיות הרוצח. אבל אני אומר שוב - זאת לא חוות הדעת של חן קוגל, הוא לא דיבר ספציפית על התיק הזה. להיפך, הוא דיבר עקרונית, ואז שאלו אותו ספציפית על התיק והוא חזר ואמר כמה פעמים שהוא לא יכול לדבר על התיק הזה משום שהיה עד הגנה בתיק הזה, ושהוא מנוע מלדבר על התיק הזה בשל הסכם ניגוד העניינים".

אתה חושד שזה היה סטודנט שתול גיא?
"עזבו, למה לנו להגיד דברים שאנחנו לא יודעים. זה ברור שאי אפשר להוציא מכלל אפשרות כי מי ששאל את השאלה, הכיר היטב את הראיות בתיק זדורוב, שסטודנט מן המניין לא היה יכול פתאום להיזכר בהן".

למה הסיפור הזה לא נגמר?
"קודם כל תראי, מה הכוונה הוא לא נגמר? הוא כן נגמר. בואו נבדיל בין שני מישורים - קודם כל הוא נגמר, יש פסק דין חלוט של בית המשפט העליון. כל אסיר בישראל, ככל שיש לו ראיה חדשה או שהוא יכול להוכיח שנגרם לו עיוות דין יכול להגיש בקשה למשפט חוזר. במובן זה, מבחינה משפטית התיק הזה גמור. אני אגיד לך מה אני חושב שמיוחד בסיפור הזה, שנותן לו במרכאות, דלק. קודם כל, יש כאן סוגיה באמת מרתקת מאוד משפטית, מדעית עם הרבה מאוד שאלות, אבל נדמה לי שמה שמייחד לא פחות את התיק הזה היא העובדה שהוריה של תאיר ראדה, או למעשה אמה, מהרגע הראשון אומרת שזה לא הרוצח".

אצל אילנה ראדה יש הרבה מאוד ספקות נכון.
"אז זה טיעון מאוד חזק בזירה הציבורית, בזירה המשפטית אין לזה שום משמעות כמובן".