על היציאה של ארה"ב מהסכם הגרעין אפשר להתווכח, אבל נגזרת ממנה עובדה שעליה יש קונצנזוס: ישראל לא נקטה את הצעדים הנדרשים מהיציאה האמריקאית. לא תקצבה הכנות צבאיות, הצטיידות, עדכון האופציה הצבאית ובניית תוכנית מפורטת שתיתן מענה למקרה שנגיע בדיוק למקום שהגענו אליו עכשיו.

טראמפ איננו, ביידן ישנו, המשטר האיראני לא נפל, הכלכלה האיראנית לא התמוטטה, לא נחתם הסכם טוב יותר ולא הייתה התקפה צבאית של טראמפ על תשתית הגרעין. אפילו האלוף יעקב עמידרור, ממקורבי נתניהו ולשעבר היועץ לביטחון לאומי שלו, אמר השבוע (לניר דבורי בערוץ 12), בשפתו האלגנטית ש"היציאה מהסכם הגרעין לא לוותה בפעולה מספיק נמרצת כדי שברגע שיסתבר שהאיראנים שוברים את הכלים, ישראל תוכל להגיב באופן מיידי".

אין הוכחה ניצחת יותר לכך שבנימין נתניהו כבר מזמן לא כשיר לתפקיד ראש ממשלה. ההפקרות הזו בנושא האיראני צמודה מבחינה כרונולוגית לתלאותיו של נתניהו בתחום הפלילי. מי שהגדיר זאת טוב מכולם היה, כרגיל, אותו נתניהו: "ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לעסוק בהחלטות כל כך גורליות למדינת ישראל", הוא אמר, בתקופת אולמרט.

בתקופתו, הוא פשוט השאיר את מדינת ישראל בלי תקציב ואת צה"ל בלי תוכנית רב־שנתית, רק כדי שיוכל לעקוץ את בני גנץ, רק כדי שיוכל להמשיך לאחוז בקרנות המזבח בבלפור. הוא לא טרח לעשות מה שכל מנהיג אחראי היה עושה כשאיראן מתחילה להפר את הסכם הגרעין והמצב הולך ומחריף. הוא לא נקף אצבע. מחליפיו ניצבים עכשיו מול השוקת השבורה הזו, אובדי עצות.


במרץ השנה, עם פיזורה של הכנסת הקודמת, סיים ח"כ צבי האוזר את תפקידו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון. בנאום הסיכום שלו הוא פיזר לא מעט רמזים על המחדל שעוצמתו נחשפת לנגד עינינו היום. הנה כמה ציטוטים ממה שאמר אז: הוא דיבר על "העננה הרובצת על כל התחום הביטחוני. אין במדינת ישראל תקציב ביטחון מעודכן מ־2018. אני רוצה להגיד דבר קשה, אני רוצה להזהיר מפני ההשלכות של המשך המצב שבו לא קיים תקציב ביטחון מעודכן".

אני שוב אומר זאת בחשש כבד, אני מאוד מאוד מקווה שאנחנו בשנה הזאת ובימים האלה, שאין תקציב ביטחון, לא כותבים את פרקי המבוא של ועדת החקירה של המלחמה הבאה. כשיבואו וישאלו, פשר תוצאותיה, ילכו לאחור, לאותה תקופה שבה לא היה תקציב ביטחון מעודכן. אני חוזר וקורא לדרג הפוליטי להתעשת, כי כאן באמת מדובר בחיים ומוות. כאן מדובר במחדל ובעצימת עיניים לרווחה בנושא שהוא בדמנו".

כן, האוזר התכוון בעיקר לחוסר המעש בתחום ההכנות לנושא הגרעין האיראני. הנה עוד כמה רמזים: "אני חושב שלישראל אין אסטרטגיה לאומית בנושאים המדיניים והביטחוניים, אסטרטגיה מעודכנת למול השינויים שמתבצעים במרחב, למול שינויים טכנולוגיים, למול שינויים בסיסיים אחרים... הנושאים שהוועדה עסקה בהם, אי אפשר לפרט".

ח''כ האוזר (צילום: אלכס קולמויסקי ידיעות אחרונות, פול)
ח''כ האוזר (צילום: אלכס קולמויסקי ידיעות אחרונות, פול)


"עיקר העבודה נעשתה בוועדות המשנה שהדיונים בהן חסויים. דנו באתגרי בניין הכוח, בעמידה בתוכנית חומש, בפרט אל מול מה שאמרתי, מדינה שאין לה תקציב ביטחון מעודכן. בחנו שאלות אסטרטגיות ואת הנגזרות התקציביות שלהן, יכולת ואפשרות התקפית אל מול יכולת הגנתית".

כן, הוא אמר הכל. חוץ מלקרוא לילד בשמו: את מדינת ישראל חטף ראש ממשלה שבמאמציו הנואשים להימלט מאימת הדין, הפקיר את הביטחון הלאומי, זנח את האינטרסים החשובים ביותר ושעבד את כל מעייניו ומשאביו למטרה אחת בלבד: ריסוקה של מערכת שלטון החוק.

במקום לתכנן איך הוא בונה אופציה צבאית לריסוק תשתית הגרעין האיראנית, עסק נתניהו בערעור הלגיטימציה של המשטרה, הפרקליטות ומערכת בתי המשפט. במקום להציב על הכוונת את האייתוללה חמינאי, הוא סימן את אביחי מנדלבליט.