החולים בפריפריה שווים פחות מחבריהם במרכז הארץ. כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. ביישובי הפריפריה, מתברר, מחכים לטיפולים ולניתוחים פרקי זמן ארוכים יותר באופן מובהק בהשוואה למצב במרכז הארץ בכלל ובערים הגדולות ירושלים, תל אביב וחיפה בפרט.



זאת ועוד: כשחולים בפריפריה כבר זוכים להתאשפז הם מגיעים לבתי חולים צפופים יותר ומתוקצבים פחות, מה שעלול להשפיע על סיכויי ההתאוששות וההחלמה שלהם. כך למשל היצע המיטות הכי גדול הוא בירושלים, בתל אביב ובחיפה, והוא עומד על 2.2־2.5 מיטות לכל אלף איש, וזמני ההמתנה בערים אלה קצרים בכ־15%־30% מהממוצע הארצי.



לעומת זאת, במחוז דרום יש 1.3 מיטות בלבד לכל אלף איש, וזמני ההמתנה שם ארוכים ב־44% מהממוצע הארצי. הדוח החדש אף חושף פער של יותר משנה בין זמני ההמתנה לניתוחי החלפת מפרק ברך, הסרת שקדים ותיקון מחיצת האף בבתי החולים בפריפריה לבין אלה שבמרכז הארץ ובערים הגדולות.



הבירה ירושלים היא העיר שבה התגלו פערים גדולים במיוחד. על פי מחקר של האוניברסיטה העברית המצוטט בדוח, בבית חולים הדסה זמני ההמתנה לרופאים מומחים במערכת הציבורית הם ארוכים פי 14 מהמתנה לרופאים מומחים במסגרת הפרטית של בית החולים, ופי 5 מאלה שבבית החולים הירושלמי האחר, שערי צדק.



הפערים מתגלים גם בתחום הרופאים המומחים: מספרם לאלף איש בצפון הארץ עומד על 2.2, כשני שלישים ממספרם בשאר חלקי המדינה - 3.2 ואף יותר. נוסף לכך, מספרם של נותני שירותים רפואיים כמו רוקחים, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק בצפון ובדרום הוא כמחצית ממספרם במרכז הארץ (2.1־2.2 מול 4, בהתאמה).



כמו כן אפשר להסיק מהדוח שהציבור מגלה חוסר ביטחון ואי אמון בביטוחי בריאות חובה, ותוך 13 שנה עלה שיעור המחזיקים בשני ביטוחי בריאות בתשלום (משלים ופרטי) כמעט פי 4, והוא הגיע בשנת 2012 ל־40% מכלל התושבים. נתון עגום נוסף המופיע בדוח: היצע המיטות בבתי החולים בישראל הוא בין הנמוכים מבין מדינות ה־OECD, ועקב כך שיעורי התפוסה הם הגבוהים ביותר בקבוצה זו - 96%.



בסיום הדוח ממליצים החוקרים על יתר שקיפות ויעילות במערכת, בין היתר בכך שהיא תאפשר למטופלים לבחור את בית החולים המועדף עליהם בזמן אמת על סמך זמני ההמתנה - ובכך לסייע באיזון הביקושים. אופציה נוספת היא לאפשר למטופל לבחור בין רפואה ציבורית לפרטית.



כמו כן ממליצים החוקרים ליישם את אחת מהמלצותיה של ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית משנת 2014 לצמצום פערי ההמתנה, שלפיה קופות החולים יאפשרו למטופלים הזקוקים להפניה לבחור היכן לעבור את הטיפול מבין שלושה בתי חולים ציבוריים שונים. פעולה נוספת שיכולה לשפר את המצב היא להעביר לבתי החולים תשלום לפי מספר המטופלים על בסיס יומי, וכך ליצור עבורם תמריץ לטיפול יעיל במטופלים רבים יותר.



מנהל המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע ד"ר אהוד דודסון אמר בתגובה לדוח החמור: "לפני שנתיים התקבלה החלטת ממשלה לחיזוק מיידי של המרכז הרפואי סורוקה בתוספת תקצוב של 118 מיטות. ההחלטה התקבלה, אולם התקצוב למיטות טרם הועבר. תושבי הנגב תלויים בסורוקה. מדובר בהזנחת הדרום".




הדוח במספרים


96% שיעור תפוסת המיטות בבתי החולים בישראל



2.5-2.2 היצע המיטות במרכז הארץ לכל אלף איש



1.3 היצע המיטות במחוז הדרום לכל אלף איש



3.2 מספר הרופאים המומחים במחוז הצפון לכל אלף איש



2.2 מספר נותני שירותים רפואיים במרכז הארץ לכל אלף איש



2.2-2.1 מספר נותני שירותים רפואיים במחוזות הצפון והדרום