סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'לואי' בתל-אביב…

אני לא מרבה לשבת לשתות במרכז תל-אביב. יש כאן או מקומות חדשים לגמרי או מקומות ותיקים שמרשים לעצמם. לא מדובר כמובן בחוק בל יעבור, אבל בואו נגיד שמתוך פחד להתאכזב לא נכנסתי ל'שופטים' בחיים.

הבירה לא מוגזת, חמה ועם שאריות סבון, אבל האווירה בין אם בשעת פתיחה בלחץ או בסגירה מקבלת פנים ושמחה... (צלם: דוד הירשפלד)

הבירה חמה, לא מוגזת ומוגשת עם שאריות סבון, אבל האווירה מקבלת פנים ושמחה... (צילומים: דוד הירשפלד) לואי. מיליון מקומות ישיבה, בר גדול ומעל עשרה ברזים פעילים. במקומות כאלו, כשהם מדויקים, כיף לעצור ל-1+1 ביום חופש. ממכבי 7.9 ועד ברבר - למנעד כאן יש פתרון בחבית לכל לקוח, אם כי ולצערי, חבל שלא בצורה אחידה. מולי בחורה עם לוונבראו וראש קצף מושלם. לידה אישה מבוגרת יותר בלי קצף בכלל על מרדסו ומולי, ובכוס של עצמי מכבי 7.9 בלי קצף, בלי הרבה גז ועם שאריות של סבון בכוס - גם בטעם גם בנראות. אז מה היה לנו כאן?

מזיגה: הבירה נמזגת, מבחינת, זווית והאחיזה, בצורה נכונה. כל הבירות שנמזגו מולי התחילו את המזיגה בהטיה והסתיימו נכון, אבל הסיום לא נתן את ראש הקצף המיוחל. הברמן שניסה לתקן, לא הבין את חשיבותו של הלבן הסמיך ובמקום זה מילא את הכוס עד הסוף בבירה.

הגשה: הבירה מוגשת בשני גדלים: גדול (420 מ"ל) וקטן (290 מ"ל). הכוסות הגדולות ממותגות על שם המקום, ואילו הקטנות נטולות שם, אבל הולמות את הלאגר. הבירה מוגשת על גבי תחתית שאינה תואמת את מותג, אבל כן בהקפדה.

איכות: איכות הבירה אינה אחידה. הבירה הראשונה שקיבלתי לא היתה טובה במידה כזאת שאפילו גרמה לי לא לרצות את הבירה השנייה של ה'שעה השמחה'. בזמן שישבתי כאן ראיתי איך מריצים את הבירות ודואגים להחלפת הנוזל בצינור. רוב החביות הוחלפו באותו היום – כך שמעתי בחצי אוזן את אחד מעובדי המקום מספר לברמן. ועדיין הבירה שקיבלתי היתה לא מוגזת בכלל.

טעימות: לא הוגשו לי טעימות כלשהן על חשבון הבית ליד הבירה וגם לא הוצע לי שום תפריט. לא של אוכל ולא של משקאות.

חוויה: מבחינת החוויה המקום מאיר פנים ומקבל. הוא בנוי ככה שהוא יכול להכיל לא מעט אנשים ברחבה, ואפילו יש לו גלריה חצי פרטית לקבוצות בחלל הפנימי. הבר גדול ורחב והאנשים העובדים במקום שמחים ומשמחים.

ציון סופי: המקום לא מומלץ סנהדרינק למזיגה נכונה, אבל כן לישיבה. מדובר באחד המקומות היותר סאחים של תל-אביב ונטולי יומרה. אנשי הבר לא מפגינים בראוותנות את הידע הקיים, או הלא קיים, שלהם באלכוהול, ולא דוחפים את עצמם לקדמת החוויה. בישיבה על הבר אתה מרגיש שנהנים לשמח אותך ושמחים שהגעת. בישיבה בשולחן תצטרכו לפעמים להמתין קצת כדי לקבל שירות, אבל כשהוא יגיע הוא יהיה עקבי, שירותי ושמח. לואי בר. מלכי ישראל 4, תל-אביב