שרה וטורי, הפצועה בפיגוע באזור התעשייה ברקן, תשתחרר היום (שני) הביתה לאחר שחל שיפור במצבה וכעת הוא מוגדר קל. רגל לפני היא חוזרת לביתה, היא סיפרה לכלי התקשורת מה אירע במפעל "אלון מתכת" ברגעי האימה, בהם נרצחו חבריה קרן לבנגרונד-יחזקאל וזיו חג'בי. "באתי בבוקר לעבודה, אמרתי בוקר טוב לכולם כרגיל. היו לי שתי קופסאות קוטג' קטנות ששמתי במטבח, וכשחזרתי למשרד שלי הבוס שלי הזכיר לי אחרי שיצאתי מהטראומה ששלחתי לו מייל ב-07:32. פתאום, לנה, הבחורה שיושבת מאחוריי, הייתה בחדר וכזה רעדה. אמרתי בטח מישהו לא מרגיש טוב, מישהו בחוץ. איך שיצאתי מהמבואה שלי ושלה הוא עמד מולי וירה בי. הוא ירה בי וברחתי חזרה למשרד שלי, נכנסתי מתחת לשולחן, שמתי יד בפצע ראיתי שאני מדממת וכל מה שהיה לי בראש זה לנשום, לנשום. יהיה בסדר, ולנשום. ואז שמעתי עוד 5-4 יריות חזקות והצטנפתי מתחת לשולחן, ואז ראיתי שהוא חזר אליי למשרד. ראיתי את הרגליים שלו, את הג'ינס ואת הסניקרס, ותוך שנייה או שתיים הוא נעלם, ואז הייתה דממה".
תוכלי לספר על הקשר עם ההרוגים קים לבנגרונד-יחזקאל וזיו חג'בי?