על מספר 4 ומספר 1

 יש תחומים בחיים שלא מחייבים אותנו להיות מומחים בהם כדי להכיר כמה שמות גדולים. כך למשל לא צריך להיות מומחה לרכב כדי לדעת שרולס-רויס הוא שם למכונית יוקרה, ולא צריך להיות חובב כדורגל כדי לדעת מי היו פלה או מראדונה או לחילופין - מסי ורונאלדו.

גם בתחום הוויסקי יש כמה שמות אייקונים שגם מי שלא ממש מבין בוויסקי מכיר. העניין עם מקאלן, למשל, אחד השמות הגדולים בעולם הסינגל-מאלט, הוא שגם המומחים לתחום מסכימים שמדובר בשם אייקוני, בנצ'מארק אמיתי בכל הקשור לוויסקי.

מקאלן היו הראשונים לזהות את ההשפעה המכרעת של החביות על תהליך הייצור של הוויסקי. כדי להבין את המשפט האחרון, צריך לצאת למסע קצרצר בזמן: עד למחצית המאה ה-19, נחשב הוויסקי למשקה קשוח, אפילו קשוח מדי: המזקקים הפיקו את תוצרתם בחלק ההררי של סקוטלנד, תוך כדי בריחה מתמדת מהשליטים הבריטים ששאפו למסות את נוזל החיים הסקוטי. כתוצאה מכך לא ניתן היה ליישן את הוויסקי בחביות וחלק גדול מהתזקיק שווק ימים ספורים לאחר הכנתו, בדרך כלל לכפרים והעיירות הסמוכות. זה המקום להזכיר שתזקיק נקי וצעיר של וויסקי הוא לרוב בעל אחוזי אלכוהול גבוהים מאוד וצבעו שקוף. רק יישון שלו בחבית מקנה לו את גווניו הסופיים – מצהבהב ועד ענברי, וחשוב מכך, את טעמיו הסופיים. במילים אחרות: וויסקי שיוצר מאותה חלקת שעורה ואותם מי מעיין, יהיה בעל טעמים שונים בהתאם לסוג החבית שבה יושן.

מה הפך את מקאלן לחלוצים בתחום? ובכן, כמעט כל יצרני הוויסקי מיישנים את הוויסקי שלהם בתוך חביות שנפלטו מתעשיית הוויסקי האמריקאי. אצל האמריקאים משתמשים רק בחביות חדשות ורק פעם אחת בלבד (משום כך הוויסקי האמריקאי, הברבן, הוא עשיר בטעמי חבית מודגשים: וניל, פלפל, קרמל ועוד). חביות הברבן שיצאו מהמחזור בארצות הברית מפורקות ונשלחות לסקוטלנד, שם הן נבנות מחדש כדי לאכסן את הוויסקי הסקוטי.

פסטיבל ווד-סטוק

במקאלן פרצו את גבולות הגישה השמרנית הזאת, על ידי החלטה להשתמש בחביות אלון אירופאיות, כאלה שאכסנו בעבר יין שרי אולורוסו ספרדי מובחר.. המחויבות של מקאלן לנושא החביות היא כה גדולה, עד שהתאגיד שולט בכל שלב בתהליך מיערות האלונים, דרך ייבוש העץ במשך תקופה של כשלוש וחצי שנים – ועד ליין שיושן בתוכו, ריכך אותו וצבע אותו בגווניו ובטעמיו.

היום כשלא מעט יצרני וויסקי נוהגים "לעטוף" את הוויסקי שלהם ברבדים נוספים באמצעות יישון נוסף ומאוחר (פיניש) בחביות פורט או שרי, ראוי להזכיר שבכל הקשור למקאלן, מתבצע תהליך היישון כולו בחבית המיועדת – ולא רק כמעין "תיבול" בסוף התהליך. אלא שעד כאן הדברים נכונים לגבי כל סוגי הוויסקי שיצאו מהמזקקה המופלאה הזאת, אז מה מייחד את הוויסקי החדש מבית מקאלן המכונה "מהדורה 4" שלכבודה התכנסנו הפעם? ובכן, בעוד שמהדורה מספר 1 ומהדורה מספר 2 הדגימו כיצד משפיעה חבית מסוימת על תכונותיו של הוויסקי, ומהדורה מספר 3 חקרה את הארומה המיוחדת שלו, הרי שמהדורה מספר 4 עוסקת במבנה של הוויסקי.

מיד נשוב למבנה, אבל קודם כל כמה מילים על הסדרה המיוחדת הזאת שהושקה בשנת 2015: מדובר בסדרה למבינים אמתיים בוויסקי, מי ששתו כבר כמעט הכל ורוצים לצלול אל הרבדים הנוספים שמרכיבים את המשקה הנהדר הזה ולחקור את סודותיו המרתקים. לא בכדי הפכו בקבוקי הסדרה המיוחדת לפריט נחשק בקרב חובבי הוויסקי, מה גם שמספר הבקבוקים בה מוגבל. כך למשל ממהדורה מספר 4 יוצרו רק כ-14,000 בקבוקים, מותכם הגיעו למכירה בישראל מאות בודדות.

משתלב בנוף, ידידותי לסביבה

דיברנו על המבנה של הוויסקי הזה, והוא לא מתמצה הפעם רק בנוזל שבתוך הבקבוק. אלא במנה של ממש – המזקקה החדשה של מקאלן: בחודש יוני 2018 הושקה המזקקה היקרה בעולם, בה הושקעו מעל ל-140 מיליון ליש"ט ושעליה הופקד משרד האדריכלים רוג'ר, סטירק הארבור ושות' (RSHP). חובבי האדריכלות שביניכם פלטו בוודאי שריקת התפעלות, שכן מדובר במשרד האדריכלים שתכנן מבנים אייקוניים כמו מרכז פומפידו בפריז או טרמינל 5 בשדה התעופה הית'רו.

המזקקה ומרכז המבקרים יוצרו מחומרים טבעיים בלבד - אבן מקומית, עץ ועוד. זוהי המזקקה הראשונה בעולם שבנויה בתוך רכס הרים, מתחת לאדמה והמבנה הייחודי שלה נועד להתמזג עם הטבע המקומי. ייחוד נוסף הוא לא רק בהתמזגות עם הטבע, אלא גם בשימורו: המזקקה החדשה מייצרת לעצמה את החשמל הדרוש להפעלתה.

תבנית נוף החבית

הוויסקי החדש, מהדורה מספר 4, נוצר בהשראת המזקקה החדשה: ניק סוואג', המאסטר דיסטילר של מקאלן בחר בעצמו חביות שישקפו את פרופיל טעם מודרני, אבל כזה שיישאר נאמן לסגנון הקלאסי של המותג. בחירת החביות הקפדנית תרמה לא רק לטעמו אלא גם לצבעו הטבעי ולארומה הייחודית של הוויסקי.

מהדורה מספר 4 היא בעצם תבנית נוף החביות שמרכיבות אותה: 

חביות עץ אלון אירופאי שתובלו ביין שרי מ-TEVASA מעניקות את הבסיס לוויסקי ותורמות ניחוח עשיר של פירות יבשים ורבדים של עץ וג'ינג'ר. 

חביות עץ אלון אירופי שתובלו ביין שרי מהבתים הנחשבים:  חוזה מיגל מרטין ודייגו מרטין רוסאדו, יוצרות את גופו של הוויסקי עם טעמי פירות יבשים, תמרים ותאנים. חביות עץ אלון אמריקאי שתובלו ביין שרי מואסימה מאזנות את המבנה, מוסיפות טעמי וניל, טופי מתוק וחלת דבש. 

מרכיב נוסף נובע מהשילוב בין כל השלוש ומעניק לוויסקי רובד טעמים נוסף של הדרים המזוהה כל כך עם חביות עץ אלון שתובלו בשרי.