עיתון "אל-חיאת" דיווח הבוקר (רביעי) כי קפריסין ויוון יתווכו בין ישראל ללבנון בסוגיית הגבולות הימיים הנמצאים במחלוקת בין המדינות. זאת, לאור קו הגז שצפוי להיות מוקם בין ישראל, יוון, קפריסין ושאר אירופה. אוהד מראני מחברת אנרג'יין הבריטית, ומי שהיה בעבר מנכ"ל משרד האוצר, התייחס ב"כאן ב'" לדיווח על כך שקפריסין ויוון יתווכו בין ישראל ללבנון בסוגיית הגבולות הימיים.
"יש פוטנציאל גדול מאוד לנפט באזור, כפי שהתגלה בקידוחים גם במים הכלכליים של ישראל, וגם במים של מצרים. ממשלת לבנון רואה זאת וגם חברות אנרגיה זרות, ולפי ניתוחים, יש אפשרות לתגליות במים של לבנון, ויש התעניינות בחיפושים, אמנם לא כמו בישראל ובמצרים, אך יש חברות שמעוניינות לעשות קידוחי חיפושים. לשם כך צריך שתיפתר קודם המחלוקת. הרבה יותר חשוב לאמריקאים לפתור את המחלוקת, כי בינתיים לא בוצעו חיפושים וקידוחים של נפט, בין היתר בגלל הגדרת הקו הימי, ולכן יש אינטרס גדול מאוד לממשלת לבנון ליישב את זה, כדי להגיע להסכמה. גם לנו יש עניין ליישב מחלוקות, ולהגיע להסכמות עם השכנים שלנו. לישראל יש הסכמים עם כל המדינות השכנות, חוץ מלבנון. יש לנו הסכם עם מצרים, קפריסין, ואם יהיה הסכם עם לבנון, זה יהיה טוב לכולם".
אפשר להגיע להסכמים עם לבנון? היא מדינת אויב.
"אני חושב שכן, ואולי זה יעזור להשיג התקדמויות מדיניות. יש הרבה מדינות עם מתיחות פוליטית וצבאית, אבל הן הגיעו להסכמות על המים הכלכליים. בעידן המודרני זה זכויות גז ונפט, בעבר המחלוקות סבבו סביב נושא הדיג. יש לא מעט דוגמאות של מדינות שהגיעו להסכמות באמצעות תיווך או שיחות אישיות". על המעורבות האמריקאית אמר מראני: "הם מעוניינים לקדם את השלום במזרח התיכון, ולשלום כלכלי יש פוטנציאל כלכלי גדול".
על פי הדיווח ב"אל-חיאת" כאמור, מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו עסק בנושא הגבולות הימיים בין לבנון וישראל בהרחבה במהלך ביקורו בביירות בחודש שעבר, ושוחח על כך בהרחבה עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי. ברי עצמו אמר אמש, לאחר מפגש עם מפקד יוניפי"ל בדרום לבנון, כי ארצו מוכנה לפשרה בנושא הגבולות הימיים בינה ובין ישראל. זאת, באמצעות המנגנון שקבע את הקו הכחול (הגבול בין לבנון לישראל) ותחת פיקוח של האו"ם.
עקב המחלוקת על הגבולות, כלי התקשורת בלבנון מרבים לדווח על חדירה של כלי שיט ישראליים למים הטריטוריאליים של ארץ הארזים. לצד זאת, יש בין המדינות מחלוקות חריפות גם סביב הסוגיה הפלסטינית ומעורבות ארגון הטרור החיזבאללה בפוליטיקה המקומית ובצבא. שלשום התייחס מזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה, בנאום מיוחד ליחסים עם ישראל ולדיווחים על אפשרות של מלחמה, ואמר כי "לא אמרתי לא בישיבה סגורה ואפילו ביני לבין עצמי, שבקיץ תהיה מלחמה בין ישראל ללבנון. לא אמרתי גם שלא אהיה ביניכם. חיים ומוות בידי אלוהים".
נסראללה גם הודה שהמצב הכלכלי בלבנון קשה מאוד. "כולם מסכימים שלבנון נמצאת במשבר כלכלי, עם חשש לפשיטת רגל. כנראה שאנחנו מוכרחים ללכת לפתרון, על בסיס שיתוף פעולה של כולם". לדבריו, הבעיה פוגעת בכל העדות, הדתות והאזורים, ולכן צריך להתנהל בחוכמה ובאומץ. "בחיזבאללה ניקח אחריות כחלק מהעם והמדינה, לצד הכוחות הפוליטיים", הסביר, "הלבנונים עומדים מול הקיר ועליהם לפעול נגד השחיתות ובזבוז הכספים במדינה, בתנאי שלא לגעת באוכלוסיה החלשה או הטלת מסים חדשים עליהם. זהו קו אדום, וכל השאר אפשר להתווכח עליו, הרחק מהסיסמאות והפופוליזם".
על פי הדיווח ב"אל-חיאת" כאמור, מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו עסק בנושא הגבולות הימיים בין לבנון וישראל בהרחבה במהלך ביקורו בביירות בחודש שעבר, ושוחח על כך בהרחבה עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי. ברי עצמו אמר אמש, לאחר מפגש עם מפקד יוניפי"ל בדרום לבנון, כי ארצו מוכנה לפשרה בנושא הגבולות הימיים בינה ובין ישראל. זאת, באמצעות המנגנון שקבע את הקו הכחול (הגבול בין לבנון לישראל) ותחת פיקוח של האו"ם.
עקב המחלוקת על הגבולות, כלי התקשורת בלבנון מרבים לדווח על חדירה של כלי שיט ישראליים למים הטריטוריאליים של ארץ הארזים. לצד זאת, יש בין המדינות מחלוקות חריפות גם סביב הסוגיה הפלסטינית ומעורבות ארגון הטרור החיזבאללה בפוליטיקה המקומית ובצבא. שלשום התייחס מזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה, בנאום מיוחד ליחסים עם ישראל ולדיווחים על אפשרות של מלחמה, ואמר כי "לא אמרתי לא בישיבה סגורה ואפילו ביני לבין עצמי, שבקיץ תהיה מלחמה בין ישראל ללבנון. לא אמרתי גם שלא אהיה ביניכם. חיים ומוות בידי אלוהים".
נסראללה גם הודה שהמצב הכלכלי בלבנון קשה מאוד. "כולם מסכימים שלבנון נמצאת במשבר כלכלי, עם חשש לפשיטת רגל. כנראה שאנחנו מוכרחים ללכת לפתרון, על בסיס שיתוף פעולה של כולם". לדבריו, הבעיה פוגעת בכל העדות, הדתות והאזורים, ולכן צריך להתנהל בחוכמה ובאומץ. "בחיזבאללה ניקח אחריות כחלק מהעם והמדינה, לצד הכוחות הפוליטיים", הסביר, "הלבנונים עומדים מול הקיר ועליהם לפעול נגד השחיתות ובזבוז הכספים במדינה, בתנאי שלא לגעת באוכלוסיה החלשה או הטלת מסים חדשים עליהם. זהו קו אדום, וכל השאר אפשר להתווכח עליו, הרחק מהסיסמאות והפופוליזם".