לפני עשר, 15 ואפילו 20 שנה, אף פוליטיקאי לא הרשה לעצמו לעבור מערכת בחירות בלי לבקר בשוק, ובעיקר בשוק מחנה יהודה או התקווה. שם הם כונו "מלך ישראל", זכו לתמיכת העם ותפסו כותרות בתקשורת. מבחן השוק היה ונשאר עד היום הזירה החזקה של המועמדים הבכירים שעומדים בראש המפלגות הגדולות. הרי אין כמו מועמד לראשות הממשלה שמצטלם כאחד האדם עם עגבנייה או עם בעל בסטת מלפפונים כדי לעורר את הזדהות העם.
אלא שלאחרונה נראה שהזירה הזו, שכיכבה גם בבחירות הקודמות, כבר אינה היחידה במערכה: מי שמככב לצדה במערכת הבחירות הנוכחית הוא חוף הים, שיותר ויותר פוליטיקאים מגיעים אליו. כזכור, לאחרונה, במסגרת הקמפיין שלו, הוציא ראש הממשלה בנימין נתניהו סרטון שבו הוא נראה בסוכת המציל כשהוא כורז למתרחצים: "כל המתרחצים, כל המתרחצים. נא להישאר בימין, זה הרבה יותר בטוח".
בתגובה לסרטון של נתניהו, ירד ח"כ משה בוגי יעלון, מראשי כחול לבן, לחוף הים בעצמו וכתב בעמוד הטוויטר שלו: "פגשנו מצילים אמיתיים ולא את המציל מהסרט (שחי בסרט)".
אליהם הצטרפה שרת התרבות והספורט מירי רגב, שנכנסה לפני כמה ימים למגדל המציל בחוף ראשון לציון והשתמשה במערכת הכריזה כדי לעשות תעמולת בחירות עבור הליכוד בקרב המתרחצים. לאחר מכן אף העלתה השרה סרטון לרשתות החברתיות המתעד אותה כורזת למתרחצים בחוף הים. "תלכו למקום בטוח ותמיד בימין", אמרה רגב למתרחצים. בתגובה לכך, עזי נגר, המגדיר עצמו כפעיל חברתי ופעיל ציבור שמודאג מכרסום ופגיעה בחוקי המדינה, הגיש נגד השרה תלונה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, חנן מלצר, בטענה שהפרה את חוק דרכי התעמולה. "היא סיכנה חיי אדם והחלה לדבר ברמקול למתרחצים בחוף ולעשות תעמולה אסורה", כתב בתלונתו.
גם ח"כ סתיו שפיר, מהמחנה הדמוקרטי, ערכה לאחרונה ביקור משלה בחוף הים, ובשישי האחרון הגיעה גם איילת שקד, יו"ר ימינה, לסיור בחוף הים של תל אביב.
נדמה שסוכת המציל לא ידעה עדנה כזאת מאז ימי "מציצים", ושאט־אט היא הופכת להיות ההייד פארק החדש של הפוליטיקאים. כיצד ומדוע הפכה הזירה הזו לרותחת כל כך?
החליפו דיסקט
"אם בעבר הפוליטיקאים היו זקוקים לתקשורת המסורתית כדי להעביר את המסרים הללו, החל משנת 2013 אנו רואים מגמה הפוכה", אומרת ד"ר מורן ירחי, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, החוקרת התנהלות פוליטיקאים ברשתות החברתיות. "היום הם מעדיפים לא לעבור דרכך, משמע דרך העיתונות או התקשורת הממוסדת, שעורכת את הדברים לפי ראות עיניה. הם לא צריכים את זה והם לא מחפשים את זה. בשביל זה יש להם את ערוצי התקשורת הפרטיים שלהם ברשת החברתית, שם הם שולטים על המסרים בעצמם, ללא עריכה וללא קיצוץ. הם מחפשים את הקהל שלהם והולכים אחריו".
נדמה שבבחירות האחרונות, שהתקיימו באפריל, הבינו הפוליטיקאים שעם כל הכבוד לעם שבשוק, ויש כבוד, כדי להצליח לשנות את תפיסת הבוחר שהולך אחרי המפלגה שלו באש ובמים, בין אם מימין ובין אם משמאל, עליהם להחליף דיסקט. הסיבה: התפיסה שהתקווה האמיתית לשינוי נטועה דווקא בקרב בני הדור הצעיר.
החלפת הדיסקט הזו הולידה את "פוליטיקה על הבר", מיזם שנוסד במטרה להוציא את הקהל הצעיר הידוע באדישותו לא רק לדרינק על הבר, אלא גם לערב בעל ערך מוסף וניסיון אמיתי לייצר הבנה ועניין בקרב סטודנטים שרוצים להשפיע, אבל לא מבינים דבר וחצי דבר בפוליטיקה הישראלית.
במיזם לקחו חלק פוליטיקאים רבים, מימין ומשמאל, בהם ח"כ שפיר וח"כ איציק שמולי - המחוברים יותר לקהל הצעיר עוד מימי המחאה החברתית ב־2011, וגם ח"כ נפתלי בנט ושותפתו שקד, שרצו עם הימין החדש וניסו לספח אליהם את קולות הצעירים מהעבר השני של המפה הפוליטית. הללו נתנו הרצאות לצד בירה, והצעירים באו בהמוניהם לשמוע אותם. "הפוליטיקאים מבינים שהם צריכים לזוז להיכן שהקהל שלהם נמצא או להיכן שהקהל שהם רוצים שיהיה שלהם נמצא, וזה מה שגרם למגמה הזו להתפתח", אומרת ד"ר ירחי. "וכמובן שיש פה תפקיד חשוב מאוד לתיעוד ברשת החברתית".
ובכל זאת, כיצד התגלגלנו לחוף הים? ייתכן שזו העובדה שמערכת הבחירות הנוכחית התרחשה בעיצומו של הקיץ, וייתכן שזו האדישות והייאוש הציבוריים שגרמו לפוליטיקאים לחשוב על דרך חדשה להגיע למצביעים הפוטנציאלים. במקום לרדת אל העם – הם יורדים אל הים. אלא שהשימוש בזירה זו מעלה שאלה: האם ניצול של משאבי ציבור ושל שטח ציבורי עבור קמפיין בחירות, בלי לשאול את הקהל השבוי אם הוא מעוניין בכך, הינו עניין לגיטימי?
ברוח התקופה
"אני מניחה שהירידה לעם קשורה לכך שעכשיו חופש, ורוב המצביעים נמצאים בים", אומרת ד"ר ירחי. "הרי הבחירות האלה היו מאוד מנומנמות עד עתה. החל מ־1 בספטמבר תתעורר ככל הנראה מערכת הבחירות, והקמפיינים יחזרו למדיות הרגילות. אבל התחושה שאף אחד לא באמת נמצא בעניינים ככל הנראה גרמה לפוליטיקאים לנקוט את כל האמצעים כדי לתפוס את תשומת הלב של הקהל".
זה נדמה שמישהו מתחיל טרנד, וכולם רצים אחריו.
"שיח ותגובות בין פוליטיקאים היו קיימים גם כשהייתה רק תקשורת מסורתית בנמצא. הם מגיבים זה לזה באותו שטנץ וברוח התקופה, רק הפלטפורמה בעצם השתנתה".
"יש ניסיון ברור של פוליטיקאים לשמור על עצמם במעלה סדר היום התקשורתי והציבורי", אומר ד"ר חיים פרנקל, מומחה לתקשורת פוליטית ומרצה במסלול האקדמי המכללה למנהל ובמכללה האקדמית כנרת. "השוק מיצה את עצמו ונדוש מעט, ושפת הים בקיץ שלפני בחירות היא גימיק נחמד ורענן שמושך מערכות תקשורת לבוא ולסקר, וגם תחליף של לרדת לעם ולהימלט מהמסגור של הפוליטיקאים כאליטה סגורה, שזה דבר מזיק בבחירות. הרי הציבור הרחב הוא היעד של הפוליטיקאים, ובעיקר במפלגות שקהל הבוחרים שלהן רחב והטרוגני, כמו הליכוד וכחול לבן".
בחוף יש קהלים מגוונים, שאינם בהכרח מאפיינים את הישראלי הממוצע.
"בחופים יש צעירים, בעלי משפחות עם ילדים, עולים חדשים. זו שיטה שבה אפשר להגיע למאות אנשים. יחד עם זאת, נראה לי שטרם נס לחם של השווקים והפאבים כי לפני הבחירות ממש, בתחילת ספטמבר, כאשר פחות אנשים יהיו בים, הפוליטיקאים יבחרו לירות בכל התותחים, ולכן יחזרו להשתמש גם בהם".