עשר שנים עברו מאז מחאת קיץ 2011, שהובילה להקמת הוועדה לשינוי חברתי כלכלי - המוכרת בשם ועדת טרכטנברג, והמרכז להעצמת האזרח ביצע בדיקה מקיפה באשר להמלצות שהתקבלו אז וכמה מהן יושמו בפועל.

מהבדיקה, שעיקריה מתפרסמים ב"מעריב", עולה כי מרבית ההחלטות שקיבלה הממשלה נותרו על הנייר. כך למשל בתחום מעונות היום לפעוטות, הוועדה המליצה על העברת הסמכות והאחריות על התחום למשרד החינוך ועל החלת פיקוח על מעונות יום ומשפחתונים מגיל לידה.

למרות דיונים רבים, האחריות לנושא מעולם לא עברה למשרד החינוך. ב־2018 עבר חוק הפיקוח על מעונות היום, ובינואר 2021, כ־11 שנים מאז הוצג החוק לראשונה, הותקנו התקנות, שצפויות להיכנס לתוקף רק בספטמבר הקרוב. למרות זאת, בציבור קיים ספק גדול באשר ליכולתן לגרום לשינוי המיוחל בפיקוח על מסגרות החינוך עד גיל 3.

בתחום התעסוקה, המליצה הוועדה על צעדים לעידוד תעסוקת חרדים ובמגזר המיעוטים, בדגש על עידוד העסקתם של גברים חרדים ונשים. על פי הנתונים שהוצגו בדוח הוועדה, ב־2010 עמד שיעור התעסוקה של גברים חרדים על 42%, כמחצית משיעור התעסוקה ב־OECD ואוכלוסיית הגברים בישראל.

במגזר המיעוטים, שיעור התעסוקה של נשים מהמגזר עמד על 25% לעומת 74% אצל נשים יהודיות לא חרדיות. הסקירה מעלה כי לפי דוח הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030 - שיעור תעסוקת גברים חרדים נמצא עדיין בפער גדול מהיעד שהוצב לשנת 2020 - 63%, ונכון ל־2019, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עמד על 52% בלבד.

בתעסוקת נשים ערביות, לעומת זאת, נרשמה עלייה בשנתיים האחרונות - היעד שהוצב ל־2020 היה 41%, וב־2019 עמד שיעור התעסוקה של נשים ערביות על 38%. למרות שגובשה טיוטת החלטת ממשלה המאמצת את דוח הוועדה והמלצותיה, בשל היעדר תקציב המדינה - הנושא עדיין תקוע.

בתחום הסיעוד, לאור הזדקנות האוכלוסייה בארץ, המליצה הוועדה על הרחבת השירותים הסיעודיים תוך הגדלת שיעור העובדים הישראלים. הוועדה קראה להתבוננות הוליסטית יותר ומתן מבנה זכאות המטיב עם הקשישים.

ב־2018 אושרה בממשלה תוכנית סיעוד לאומית אשר נגעה במספר היבטים מתוך מסקנות הדוח. במאי 2020 התקבלה החלטת ממשלה בשם "מפת דרכים לענף המטפלים הישראלים בקשישים הסיעודיים" - שמטרתה להגדיל את היצע המטפלים בישראל ולהגדיל את הפריון של המטפלים ואת איכות הטיפול, כפי שהמליצה ועדת טרכטנברג.

על פי בדיקת המרכז להעצמת האזרח, עד כה נראה כי החלטה זו אינה מיושמת בשטח ורבבות משפחות הקשישים והחולים הסיעודיים (כמיליון וחצי משקי בית בישראל) ממשיכים להתמודד עם בירוקרטיה מעיקה ומחסור חמור בכוח אדם טיפולי זמין ואיכותי.