רכסים החלה את דרכה כשתי מעברות קטנות שהוקמו בתחילת שנות ה־50 בשולי כפר חסידים, בין יגור לקרית טבעון. לשם הגיעו עולים מעיראק, תימן, מרוקו והודו, שהתגוררו בצריפים ובאוהלים . בהמשך הוקמו שיכונים צנועים על ידי רסקו ו”משכנות”, אך במשך עשרות שנים נותר היישוב שולי, מוחלש, עם אוכלוסייה מגוונת, תשתיות בסיסיות ומעמד סוציו־אקונומי נמוך.
כיום, שבעה עשורים אחרי קום המדינה, רכסים עדיין באשכול סוציואקונומי נמוך (2) אבל היא כבר מציגה סיפור אחר: יישוב חרדי סגור שמקדם הפיכה לעיר בת 50 אלף תושבים עם תשתית תחבורתית, אזורי תעסוקה, מרכזי מסחר ונדל”ן מותאם לציבור החרדי בלבד.
רכסים צפויה להפוך לעיר החרדית הגדולה בצפון - מעין “בני ברק הקטנה” או ״עיר התורה של הצפון״ כמו שכתוב שם בכניסה ליישוב. התוכנית של היישוב וכוללת חזון שאפתני של מסחר, תעסוקה, הייטק, ואפילו חיזור אחר אינבידיה.
הסכם הגג שנחתם בין מועצת רכסים למשרדי הממשלה צפוי להקפיץ את היישוב קדימה בעיקר במונחים חרדיים. ההסכם כולל הקמת כ־5,000 יחידות דיור חדשות בשלוש שכונות (רכסים פרסה, רכסים צפון ורסקו), תוספת של עשרות מוסדות חינוך, גני ילדים, מקוואות, אולמות אירועים, מעונות יום, תלמודי תורה – וגם אזורי תעסוקה ומסחר בקנה מידה ארצי.
בין היתר מתוכננים 70 אלף מ”ר של מע”ר (מרכז עירוני ראשי) שישלב מסחר ותעסוקה, מבנה עירייה חדש, שיכלול גם משרדים ואזורי מסחר. ו-250 דונם של אזור תעסוקה משותף עם מועצה אזורית זבולון.
כאמור, ברכסים מתחרים גם על קמפוס של חברת אינבידיה, ומציעים לה 134 דונם באזור רכסים צפון - עם תב”ע מאושרת הכוללת מעל 170 אלף מ”ר של שטחי תעסוקה, נגישות תחבורתית, וקרבה לצירי תחבורה מרכזיים. אם אונבידיה תבחר להשקיע במקום, ההערכות הן לכ־3,000 מקומות תעסוקה חדשים.
במקביל, קולות התושבים החילונים והדתיים־לאומיים לשעבר מספרים על הדרה והשתלטות מוחלטת של ציבור אחד על כל תחומי החיים. כיום כבר לא ניתן למצוא שם חינוך ממלכתי דתי ומי שמשתייך לזרם הזה נאלץ לנסוע לבית הספר בשדה יעקב. חילונים, אם נשארו, נוסעים לנשר או יגור.
במקביל להתפתחות הפיזית, הוכרז לאחרונה על פתיחת בית ספר חדש לבנות – “בית יעקב – בנות יוסף צבי”, שיפעל במבנה עצמאי במרכז היישוב. ההחלטה על פתיחתו התקבלה בברכת גדולי הדור, מתוך הכרה בצורך החינוכי הגובר בעקבות ההצטרפות ההמונית של משפחות חרדיות ליישוב.
בית הספר החדש ישמש בנות חרדיות ויופעל תחת מערך החינוך העצמאי. הוא מצטרף לרשת מוסדות התורה הקיימים ברכסים, ונותן מענה נוסף לציבור הליטאי והחסידי שמהווים את רוב האוכלוסייה החדשה.
"מחירי הדירות ברכסים מטפסים בהתמדה", אומר ד"ר אסף גסטפרוינד, שמאי מקרקעין ועורך דין. ירת ארבעה חדרים חדשה עולה בין 1.65 מיליון ל-2.2 מיליון שקל, ודירת חמישה חדרים חדשה עולה בין 1.85 מיליון ל-2.6 מיליון שקל. דירות ישנות- דירת ארבעה חדרים נמכרות בטווח של כ-1.35 מיליון עד 1.95 מיליון שקל, ודירות חמישה חדרים נמכרות במחירים שבין 1.65 מיליון ל-2 מיליון שקל. כמובן שהמחירים מושפעים ממצב הדירה, גודל, מיקום ותוספות כמו חניה, גינה או ממ"ד.
בשנתיים האחרונות עקב ביקוש גבוה מצד משפחות צעירות ומגזר חרדי, מחירי הדירות ברכסים עלו בערך בין 10% ל-15%, בעיקר בדירות החדשות. ההערכה היא שהמגמה תמשיך לעלות באופן מתון בשל המשך בניה חדשה וביקוש יציב ואף גובר מצד מי שמחפשים מחירים נוחים יותר מחיפה.
אבל עם זאת, השוק סגור כמעט לחלוטין לקונים שאינם חרדים, ומרבית העסקאות מתבצעות דרך מתווכים או יזמים שבונים למגזר החרדי. מוסדות החינוך, הדת והפנאי כולם מותאמים לציבור החרדי בלבד.
תושבים לשעבר מספרים על תהליך ברור של סינון, הדרה ודחיקה של מי שאינו שייך לקהילות החרדיות. “מאז שהחרדים זכו בבחירות - עזבתי הכול,” מספר יוסי, תושב לשעבר. “פעם היו ניסיונות לשלב חילונים או דתיים לאומיים במועצה, אבל היום השליטה מוחלטת. הם קוראים לעצמם ‘עיר התורה של הצפון’. בפועל, אין אפילו חינוך ממלכתי דתי. אם חילוני רוצה לשכור או לקנות - עושים הכול כדי לטרפד את זה. בודקים רקע, מחרימים את בעל הבית, ומעבר לזה - הרבנים קובעים את המחירים.”
לדבריו, גם תוכניות “מחיר למשתכן” לא מצליחות להביא ציבור חילוני: “הם לא באים כי מי שלא מתאים - פשוט לא מצליח להשתלב. ואחרי חודשיים? אפילו שכונות חדשות נראות כמו מזבלה. מי שמשלם ארנונה אלה החילונים שנשארו תקועים״.
שירי, תושבת לשעבר נוספת, מוסיפה: “אין לחילוני מה לחפש שם. הכול מותאם לציבור החרדי. אין חינוך, אין קהילה אחרת. ברחנו משם למזלנו. יש לי בני משפחה שעדיין שם, אבל הם כבר מבוגרים ולא מתערבבים.”
לדבריה, גם ניסיון למכור דירה מחוץ למגזר נתקל בקשיים: “זה שוק סגור. המחירים נקבעים על ידי אנשי שלומם. אם אתה לא שייך אתה יוצא מופסד. הרב קובע את המחיר״.
הביקוש לדירות ביישוב הוא גדול, אך פנימי בלבד, מתוך המגזר החרדי. הציבור הכללי הודר בפועל מהיישוב, בין אם באמצעות מבנה מוסדות החינוך, התרבות והשירות, ובין אם דרך נורמות קהילתיות בלתי כתובות.
לדברי גורמים במועצה המקומית, אין מגבלות פורמליות על מגורים של חילונים או דתיים לאומיים – אך “הכול מותאם לציבור החרדי: כיורים כפולים, מרפסות סוכה, מוסדות חינוך ייעודיים״, ״הבחירה״, כך אומרים אנשי נדל״ן ביישוב, ״היא בידיים של הציבור, מי שבוחר לגור שם צריך לדעת שהצביון חרדי״.
לא הצלחנו לקבל תגובה מהמועצה אבל אלו דברים מתוך דבר ראש המועצה יצחק רייך המפורסמים באתר המועצה: ״רכסים המכונה ממלכת התורה בצפון׳, מהווה מגדלור רוחני לכל הצפון, מוסדות התורה והחסד מפארים את הישוב כשהחינוך הוא האיתן, שורשי ואיכותי ביותר, בתי כנסת וכוללים רבים מפוזרים ברחבי הישוב כשבהם לומדים מאות אברכים ומקרינים מאורם על כל הסביבה כולה.״
התרעות פיקוד העורף