זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת כי־תבוא | 20.09.24
זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:
- ירושלים : כניסת שבת: 17:58 יציאת שבת: 19:13
- אשדוד : כניסת שבת: 18:18 יציאת שבת: 19:15
- טבריה : כניסת שבת: 18:06 יציאת שבת: 19:12
- תל אביב : כניסת שבת: 18:17 יציאת שבת: 19:15
- אשקלון : כניסת שבת: 18:10 יציאת שבת: 19:15
- חדרה : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:14
- חיפה : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:14
- רחובות : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:15
- נהריה : כניסת שבת: 18:08 יציאת שבת: 19:14
- באר שבע : כניסת שבת: 18:19 יציאת שבת: 19:14
- אילת : כניסת שבת: 18:08 יציאת שבת: 19:13
- פתח תקווה : כניסת שבת: 17:59 יציאת שבת: 19:14
- נתניה : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:15
- מודיעין : כניסת שבת: 18:08 יציאת שבת: 19:14
- עפולה : כניסת שבת: 18:07 יציאת שבת: 19:13
- ראשון לציון : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:15
- בני ברק : כניסת שבת: 18:17 יציאת שבת: 19:15
- חולון : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:15
- לוד : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:14
- מודיעין עילית : כניסת שבת: 18:08 יציאת שבת: 19:14
- רעננה : כניסת שבת: 18:19 יציאת שבת: 19:14
- בית שמש : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:15
- רמלה : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:14
- ראש העין : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:14
- קרית גת : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:15
- עכו : כניסת שבת: 18:08 יציאת שבת: 19:14
- כרמיאל : כניסת שבת: 18:07 יציאת שבת: 19:13
- נתיבות : כניסת שבת: 18:10 יציאת שבת: 19:15
- מעלה אדומים : כניסת שבת: 18:07 יציאת שבת: 19:13
- דימונה : כניסת שבת: 18:08 יציאת שבת: 19:13
- אופקים : כניסת שבת: 18:10 יציאת שבת: 19:15
- שדרות : כניסת שבת: 18:10 יציאת שבת: 19:15
- גבעת שמואל : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:14
- ערד : כניסת שבת: 18:08 יציאת שבת: 19:13
- קריית שמונה : כניסת שבת: 18:06 יציאת שבת: 19:12
- בית שאן : כניסת שבת: 18:07 יציאת שבת: 19:12
- רמת גן : כניסת שבת: 18:17 יציאת שבת: 19:15
- יבנה : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:15
- בת ים : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:15
- כפר סבא : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:14
- צפת : כניסת שבת: 18:07 יציאת שבת: 19:12
- הרצליה : כניסת שבת: 18:09 יציאת שבת: 19:15
זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:
- ניו יורק : כניסת שבת: 18:37 יציאת שבת: 19:34
- ברצלונה : כניסת שבת: 19:33 יציאת שבת: 20:31
- בודפשט : כניסת שבת: 18:27 יציאת שבת: 19:29
- פריז : כניסת שבת: 19:34 יציאת שבת: 20:37
- אמסטרדם : כניסת שבת: 19:24 יציאת שבת: 20:31
- בנגקוק : כניסת שבת: 18:57 יציאת שבת: 19:46
- לונדון : כניסת שבת: 18:44 יציאת שבת: 19:50
- פראג : כניסת שבת: 18:46 יציאת שבת: 19:50
- אומן : כניסת שבת: 18:42 יציאת שבת: 19:45
מניין בני ישראל
בפרשתנו נקרא על הציווי שנצטווו בני ישראל בעת עוברם את הירדן בדרכם לארץ ישראל. אשתף הפעם את מבטו של הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל (מחשובי רבני גרמניה בשלהי המאה ה 19 ומגדולי מפרשי התנ"ך) על אחד מפרטי מעבר הירדן.
בעת מעבר הירדן הכהנים ניצבו בתוך ערוץ הנהר שמימיו נבקעו מפני ארון ברית ה' שנישא על ידי הכהנים. יהושוע הורה לשנים עשר אנשים, איש מכל שבט, שיגשו אל המקום בו עמדו הכהנים בנהר הריק ממים ויטלו משם אבנים גדולות "והרימו איש אבן אחת על שכמו כמספר שבטי ישראל וכו' וישאום שתים עשרה אבנים מתוך הירדן" (יהושוע ד').
הציווי ניתן כבר בתורה (בפרשתנו) על ידי משה: "והיה כאשר תעברו את הירדן וכו' והקימות לך אבנים גדולות ושדת אותם בשיד". אכן בני ישראל העבירו את האבנים למרחק רב בן ששים מיל עד להר עיבל (מסכת סוטה ל"ה), סדו אותם בסיד וכתבו עליהם את דברי התורה. לאחר מכן פירקו את האבנים והעבירום חזרה למקום חנייתם המרוחק בגלגל.
מה מטרת הפעילות הזו? מה מביעות האבנים בשעתן ולדורות? מסביר הרש"ר הירש כי באמצעות האבנים והכתוב עליהם השרישו בני ישראל בליבם את המטרה למענה מוענקת להם הארץ. עליהם להפנים שהארץ קדושה והתיישבותם בה אף היא קדושה.
אבנים אלו אבני עדות הן. הן מעידות על כוונת הבורא במה שאירע להם עד כה ובמה שיארע להם מכאן ואילך. על אבנים אלו כתבו את התורה אותה עליהם לשמור בכל פרטיה ודקדוקיה. צליחת הירדן הניסית והמהלך הארוך עד הר עיבל מהווים עדות לדברי התורה ולכתיבה על לוח ליבם. כל אשר אירע הותיר את רישומו העז בעמקי נפשם.
כל זאת נעשה דווקא על פסגתו השוממה של הר עיבל ולא על הר גריזים הירוק והפורח. שם ניצבו אבני התורה. קיום התורה מעלה את הארציות מעלה אל ה' ולכן גם במצב גשמי וארצי, שומם ומוכה צימאון, יכולה הרוחניות להתעלות לשיא פריחתה, גם אדמה דלה מסוגלת להוות בסיס למאמצי האדם להתרומם וליישם את חזון התורה.
רש"י כותב (דברים כ"ז ח') שהתורה נכתבה על האבנים בשבעים לשון.
המטרה הייתה שכל עמי העולם יבינו אותה היטב למען יחדור חזון התורה לליבם ויבינו שהעם המתנחל עכשיו בארץ אין מטרתו כיבוש גרידא אלא לחיות חיי מופת תורניים, חיי רוח שישמשו מופת לכל העמים ועצם העתקת התורה לשפתם מעידה שבניגוד לטענת שונאי ישראל, אין אנו מתנשאים ואדישים לגורל האנושות ואדרבא פני העם מופנות אל האנושות כולה ומצב האנושות חשוב בעיניו. התורה ועם ישראל מעוניינים להסביר, להדריך ולנתב את דרך העמים. לא הסתגרות אלא דאגה כנה לגורל העמים. דאגה אמיתית כלולה בחזונה. מטרת תורתנו הינה להשביח ולהיטיב את דרך העמים למען יזכו אף הם מצוף אמריה של התורה.
ואמנם כן, לאורך אלפי שנים קלטו העמים חלקים מתורתנו, אמנם על פי הבנתם ולא בשלמותה כקבלתה על ידי עם ישראל. הם שיבצו דברים מתוך התורה בחוקיהם ואכן דברים אלו הטביעו את רישומם העמוק ביסודות תרבותם והיינו בבחינת "אור לגויים".
שני אותו הקב"ה המצווהו "נקום" הוא גם מצווה אותו על איסור כפיות טובה לכן שלח את פנחס ושלוחו של אדם כמותו.
בספר דברי הימים (ב',כד) מסופר על זכריה בן יהוידע שהטיף וגער בעם ישראל על כי עזבו את דרך ה' ויואש המלך ציווה להורגו ופשע זה התרחש בבית המקדש ביום הכיפורים שחל בשבת. נתבונן כיצד מוזכר עוון נורא כל כך בשפת התנ"ך "ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו ויהרוג את בנו". כלומר עוון הרצח מוזכר כאן אגב הזכרת עוון גדול ממנו והוא "ולא זכר יואש המלך את החסד אשר עשה יהוידע".
בוודאי נתפלא אם מישהו יאמר לנו על פושע ידוע המפורסם במעשי רצח, גזל וסחיטה , שהוא פושע נאלח כיון ש...אינו נוטל ידיים לפני הארוחה ולא מברך ברכת המזון לאחריה. בצדק נצחק מה"מחמאה" הזאת שנאמרה על אותו פושע.
לא כן הדבר ביחס למידת כפיות טובה שהיא אם כל חטאת הן ביחסי אדם לחברו והן ביחסים בין אומות והיא מוזכרת כשווה לעוון רצח של נביא בבית המקדש ביום הכיפורים.
לו היינו מתבוננים כמה טובות עשו לנו אנשים שונים במהלך חיינו, בין אם מבני משפחתנו ובין אם חברים ואפילו על ידי אנשים זרים, והיינו מבטאים את תודתנו במילים ובמעשים היה העולם מואר יותר.
גם בין אנשים החלוקים בדעותיהם והשקפותיהם בוודאי שביחסים האישיים ניתן למצוא דברים נאים ועליהם להכיר טובה.
בואו נלמד ונלך בדרכו של משה רבנו. לעולם לא ניידה אבן כלפי מי שעשה לנו טוב.
הדלקת נרות שבת - כללי המנהג ונוסח הברכה | הרב אליעזר מלמד
תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו.
כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף.
אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.
מתכון לשבת
כשאומרים ראש השנה, אומרים תפוח בדבש. “שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה", מברכים בארוחת החג ורומזים שבעוד הדבש מסמל את המתיקות, התפוח מסמל את הטוב. בשני אלו בחרתי להתמקד השבוע, בעיקר משום שעברה עלינו שנה קשה. המלחמה הפכה את עולמנו, ושום דבר אינו כמו שהיה, גם ההיערכות לחגים הפכה להיות כבדה ומעיקה. האמת, למי יש חשק לחגוג?
את שני המתכונים הראשונים בחרתי בהשראת צפייה בערוץ בישול רוסי, וכידוע אינני דוברת רוסית. ערכתי למתכונים מספר שינויים כדי שיתאימו לחך הישראלי, וכך, אחרי מספר ניסיונות במטבחי, הם מובאים כאן. נתחיל בהכנת טארט תפוחים מבצק עלים. לשם הכנתו השתמשתי בבצק עלים מוכן, תפוחים וקרם שמנת מתוקה ושוקולד אשר נכנסים לאפייה. על כל הטוב הזה פיזרתי אגוזי מלך ליופי ולטעם.
טיול לשבת
שנה לא פשוטה עוברת עלינו, ונראה שכמעט לא נותר לנו על מה לשמוח. למרות הכל, יש מסורות שאי אפשר לוותר עליהן, גם בתקופה כזאת של חוסר ודאות. וכעת, לקראת חגי תשרי, ירושלים מתעטפת באווירה מיוחדת של התכנסות והתבוננות פנימית.
אך בעוד רבים פוקדים את הכותל המערבי בתקופת הסליחות ויוצאים לסיורים המוניים, השנה אנחנו דווקא רוצים להציע לכם הצצה אל המקומות הנסתרים בעיר העתיקה והחדשה המציעים חוויה רוחנית אותנטית ואינטימית. הצטרפו אלינו למסע מרתק בין פינות חמד נסתרות בירושלים בירת הסליחות, שבהן תוכלו לחוות את הקסם באופן ייחודי ובלתי נשכח.
עד מתי יש רכבות ביום שישי?
מה יהיה מזג האוויר בשבת?
תחזית מזג האוויר המלאה לסוף השבוע
שאלות ותשובות : הרב שי סימינובסקי.
1)למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?
ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה) .
2) למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?
ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.
3) עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?
אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.
4) מה זה ערוב שבת?
ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .
5) כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?
הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.
6) האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית ?
לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .
7) כמה נרות שבת יש להדליק?
המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .
הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת.
עוד ביהדות
