רכילות
זמני כניסת יציאת שבת והדלקת נרות - פרשת בְּמִדְבַּר | 14.05.21
- ירושלים : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 20:09
- אשדוד : כניסת שבת: 19:12 יציאת שבת: 20:12
- טבריה : כניסת שבת: 19:11 יציאת שבת: 20:11
- תל אביב : כניסת שבת: 19:12 יציאת שבת: 20:12
- אשקלון : כניסת שבת: 19:12 יציאת שבת: 20:12
- חדרה : כניסת שבת: 19:12 יציאת שבת: 20:12
- חיפה : כניסת שבת: 19:13 יציאת שבת: 20:13
- רחובות : כניסת שבת: 19:12 יציאת שבת: 20:11
- נהריה : כניסת שבת: 19:13 יציאת שבת: 20:13
- באר שבע : כניסת שבת: 19:11 יציאת שבת: 20:10
- אילת : כניסת שבת: 19:07 יציאת שבת: 20:05
- פתח תקווה : כניסת שבת: 19:12 יציאת שבת: 20:11
- נתניה : כניסת שבת: 19:12 יציאת שבת: 20:12
- מודיעין : כניסת שבת: 19:11 יציאת שבת: 20:10
- עפולה : כניסת שבת: 19:11 יציאת שבת: 20:11
- ניו יורק : כניסת שבת: 19:47 יציאת שבת: 20:54
- ברצלונה : כניסת שבת: 21:44 יציאת שבת: 22:51
- בודפשט : כניסת שבת: 20:55 יציאת שבת: 22:10
- פריז : כניסת שבת: 22:06 יציאת שבת: 23:24
- אמסטרדם : כניסת שבת: 22:10 יציאת שבת: 23:36
- בנגקוק : כניסת שבת: 14:19 יציאת שבת: 15:11
- לונדון : כניסת שבת: 22:26 יציאת שבת: 23:50
- פראג : כניסת שבת: 21:22 יציאת שבת: 22:43
- אומן : כניסת שבת: 20:14 יציאת שבת: 21:32
פתקי בחירות. צילום: פלאש 90
"ולא תונו איש את עמיתו" (ויקרא כ"ה, י"ז). מסביר רש"י: "כאן הזהיר על אונאת דברים - שלא יקניט איש את חברו!". מבינים אנו שיש איסור לרמות, אך לא רק זה אסור. גם להקניט את חברו ולגרום לו בזה צער מצוי תחת הציווי "ולא תונו".
טור זה בדרך כלל אינו עוסק באקטואליה, אלא בדברים עיוניים מדברי חז"ל. אך לא אמנע הפעם מלהצביע על מום קשה שהחברה שלנו ומנהיגיה לוקים בו בשנתיים האחרונות. שנתיים של איבה, שנאה ומשטמה, שנתיים של "חגיגת הדמוקרטיה" הנמשכת מדי מערכת בחירות כל כמה חודשים. איש את מנהיגי המפלגה היריבה מגדף ואין מתום ברחובותינו. כמה הקנטות ולשון הרע נשפכים מלשוננו. כמה פעמים עוברים מנהיגי המפלגות כולם על האיסור אותו הזכרנו לעיל "ולא תונו איש את עמיתו" וכדברי רש"י - "שלא יקניט איש את חברו".
והסביר רבינו בחיי (רבי בחיי בן אשר אבן חלואה, ספרד 1340-1255, מחשובי פרשני התורה) שגם המקניט ייפגע - "למה חמור כל כך איסור זה של הוצאת דיבה רעה והלבנת הזולת? כי "המתאנה (האדם שהעליבו אותו ברבים) מצטער ביותר ומחליש דעתו ולבו נכנע על צרתו ומתפלל מתוך דאגת לבו בכוונה ונשמע". כלומר, תפילתו נשמעת במרום ופוגעת במי שכה השפיל והעליב אותו.
הזהירות שבה נקטו גדולי התורה בכל הדורות לבל ייפגע איש ולו התלמיד הצעיר ביותר בגין מילה מיותרת או פוגענית, היא תמרור לכולנו והלוואי שגם פוליטיקאים יפנימו ולו חלקיק מתורתם. ה"חתם סופר" (הרב משה סופר שרייבר, 1762-1839, מכונה כך על שם ספרו) היה ראש ישיבה ענק וגדול הדור, אבל מעבר לגדלותו בתורה, יש ללמוד מהנהגתו והזהירות שנקט ביחסים ש"בין אדם לחברו".
תלמיד צעיר היה לו בשם יצחק אהרון לנדסברג, שכונה בישיבה איציק אהרון שולסבורגר על שם עיירת מוצאו. הוא היה נער עילוי בעל זיכרון פנומנלי. פעם בשלוש שנים נהג החתם סופר לחזור על סוגיה שלימד לפני שלוש שנים ולהוסיף עליה חידושים וביאורים חדשים.
הנער איציק התגאה בפני חבריו כי הוא מסוגל לחזור כעבור שלוש שנים מילה במילה על כל דברי רבו וגם לזכור את התנועות שעשה רבו בכל משפט ולומר "כאן דפק באצבעו על השולחן וכאן משך במעילו". וכך עשה. חבריו צחקו והחתם סופר הרגיש בדבר. שאל מה פשר הצחוק? נודע לו הדבר והגיב בחריפות. סגר את הגמרא ועזב את השיעור.
התלמידים נבהלו מהקפדתו והנער כמעט התעלף. למחרת ציווה החתם סופר שכולם יגיעו לאולם השיעור. פתח ואמר כשדמעות זולגות מעיניו. אתמול חטאתי. לא נהגתי כשורה ופגעתי בתלמיד אוהב תורה ובמקום לשבחו, הלבנתי את פניו. אני מבקש מחילה מיצחק אהרון ואם הוא לא ימחל, לא אוכל להמשיך ללמד בישיבה.
כולם נאלמו דום. הנער בן ה־13 נאלץ לקום ולהגיד ברבים "אני מוחל" לגדול הדור. זה היה שיעורו של החתם סופר.
גם כיום יש מנהיגי ציבור שיבקשו מחילה?
עוד ביהדות תאריך עברי:ג׳ סִיוָן תשפ״א
