זמני כניסת יציאת שבת והדלקת נרות - פרשת רְאֵה | 06.08.21

זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:
כניסת שבת יציאת שבת וזמני הדלקת נרות | 06.08.2021 - מעריב - פרשת ראה

מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה לרמב"ם

פרשת ראה הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

"לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה ולא תגרעו ממנו"

מאז קבלת התורה בהר סיני, עמלו חז"ל לגדור פרצות בחומת שמירת התורה. הסיבה היא כי גם קטע קטן באריג שנקרע, סופו להתרחב ולהזיק לבגד כולו. אם היו מאפשרים ל"חכמי" כל דור לשנות במצוות כלשהן בהתאם לרוח השוררת בדורם, כי אז תוך מספר דורות הייתה חלילה התורה ומארג מצוותיה נמוגים לחלוטין.

דור אחד היה מחליט שמצוות מילה מיותרת, דור שני היו מחליטים שדיני השחיטה לא מובנים, דור נוסף היה מוותר על השבת (ובכך מחסל את המתנה היקרה שעם ישראל העניק לעולם והיא המנוחה החד־שבועית שכיום כל העולם לא מבין כיצד ניתן להתקיים בלעדיה) וכך הלאה.

אי לכך, מובן למה אין לנו לגרוע אפילו חלקיק ממצוות התורה ולכן מובן מאוד למה נצטווינו לעיל "ולא תגרעו ממנו". אך תחילתו של הפסוק "לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה" לא מובנת לכאורה. שכן אם רוצים דווקא להחמיר ולהוסיף מצווה נוספת על אלו המנויות בתורה, במה זה יזיק? איזו תקלה יכולה לנבוע מתוספת זו?

תשובות שונות ניתנו לשאלה זו על ידי פרשנים שונים.

המגיד מדובנא, כדרכו, פתר את התמיהה הזו באמצעות משל (להווי ידוע שהגאון מווילנה אמר שכל משלי המגיד מדובנא נאמרו ברוח הקודש והיה מבקש ממנו שיטיף לו דברי מוסר עם המשלים שלו, כיוון שאלו היו מחזקים אותו ביראת שמיים).

וכה אמר המגיד. משל לראובן ששאל משמעון פטיש גדול לשבוע. לאחר שבוע הוא השיב את הפטיש ולצידו עוד פטיש קטן.

תמה שמעון: "מדוע אתה מביא לי פטיש קטן נוסף?".

"לא כלום. פשוט הפטיש הגדול ילד פטיש קטן במזל טוב". שמח שמעון על המציאה, פטיש נולד ואין הוצאות על ברית מילה ועל פדיון הבן. מזל טוב. כדאי להשאיל חפצים לראובן. לקח את הפטישים והמשיך ביומו שמח וטוב לב.

למחרת דפק ראובן בדלת: "יש לך להשאיל מסור עץ?".

"בבקשה", אמר שמעון ומיהר להוציא לראובן מסור. לאחר כשבוע החזיר ראובן את המסור ולצידו מסור קטן.

"מה קרה?".

"בשבוע שהמסור היה אצלי נולד לו מסור נוסף. לא רציתי לקחת אותו לעצמי והבאתי לך".

הודה לו שמעון על יושרו וציפה מתי ראובן שוב יזדקק לכלי כלשהו, אולי יקר יותר...

ואכן בערב שבת פנה ראובן: "אולי יש לך להשאיל זוג פמוטי כסף, כי הגיעו אליי אורחים נכבדים?".

מיהר שמעון והשאיל לראובן כבקשתו.

כעבור שבוע שאל שמעון "היכן הפמוטים?". 

"מצטער", ענה ראובן, "הם חלו ומתו... אין לי מה להחזיר".

כעס שמעון וצעק: "ממתי פמוטים מתים?".

השיב לו ראובן: "כמו שפטיש ילד פטיש קטן, כך פמוטים מתים...".

לכן "לא תוסיפו ולא תגרעו". מי שמוסיף מדעתו, סופו שיגרע וירמוס את כל התורה.