פרשת השבוע: ויחי | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
זמני כניסת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת שמות | 09.01.26
פרשת השבוע: ויחי
תקציר פרשת השבוע:
פרשת ויחי חותמת את ספר בראשית ומתמקדת בימיו האחרונים של יעקב במצרים. יעקב מברך את נכדיו אפרים ומנשה ואת שנים עשר בניו, קובע את ייעוד השבטים ומבקש להיקבר במערת המכפלה. לאחר מותו מועלה יעקב לקבורה בארץ כנען, והאחים מתפייסים עם יוסף. הפרשה נחתמת בצוואת יוסף ובהבטחה ליציאת מצרים העתידית.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
"ויברכם לאמור בך יברך ישראל ישימך אלקים כאפרים וכמנשה"
כידוע, כשאב מברך את בניו בהתאם למסורת הוא אומר: " ישימך אלקים כאפרים וכמנשה בעוד שאת בנותיו הוא מברך : "ישימך אלקים כשרה רבקה רחל ולאה".
נשאלת השאלה: מפני מה מברכים את הבנים שיהיו כאפרים וכמנשה, ולא מברכים שיהיו כמו האבות אברהם יצחק ויעקב כפי שהבנות מתברכות שתהיינה כמו האמהות?
לתמיהה זו נזקק הרב שלמה לווינשטיין שליט"א והוא דלה את תשובתו מתורתם של תלמידי נוברדהוק, ישיבה של תנועת המוסר אשר סללה דרך מיוחדת תחת הנהגתו של ה"סבא מנוברדהוק" (הרב יוסף יוזל הורביץ) זו היתה שיטה קיצונית בדרישות העצמיות של תלמידיה בעניין שבירת המידות הרעות .
היה היה תלמיד נוברדוק לשעבר בשם חיים שפירא והוא חיבר ספר על העיירה שלו בשם " עיירתי מכורתי" ושם הוא מביא מעשה שהיה.
הנער חיים שב לביתו בערב פסח לאחר חודשי לימודי החורף בישיבה. היה ביכולתו לקנות חליפה חדשה ואכן הזמין לעצמו חליפה חדשה המתאימה למידותיו אצל חייט מומחה. בדרכו הביתה החליט להכנס לישיבת נובהרדוק לביקור. שיטת נובהרדוק היתה מוכרת לו מעברו אך הפעם הוא "זכה" להתנסות בה באופן מלא.
"מליונר בין אביונים" זו היתה המחשבה שהכתה בו בשעה שנכנס בין שערי הישיבה, לבוש בחליפתו החדשה, שכן עוני ולבוש בלוי היו "האפנה" בנובהרדוק...
למעשה היו בישיבת נובהרדוק כולה רק שלש חליפות הגונות בשלש מידות. גדול, בינוני וקטן. הן היו מיועדות לשימושם של בחורים בפגישותיהם עם מועמדות לשידוך...
יודעי דבר ידעו לספר כי באחת הפגישות שנערכה בשבת נפל לאחד הבחורים כפתור מהחליפה ומאחר שהמשודכת הכירה את הליכותיה של הישיבה היא שמרה את הכפתור בביתה, וכאשר שבועיים לאחר מכן הגיע לביתה בחור אחר להפגש עמה היא ביקשה לקבל את החליפה שלבש, זו המוכרת לה, ותפרה את הכפתור החסר...
כשנכנס חיים הצעיר אל בית המדרש מצא את עצמו בהמולה כעין המולת שוק בו דנים בקול כל בחור והחברותא שלו על עניני מידות ותיקונם כשכל איש ואיש מדבר בגלוי על חסרון מידותיו ועל הדרך לתיקונם וחברו משיב לו כגמולו. היה זה מעין "סחר חליפין" אך לא של מטבע זר אלא של רעיונות והגות מעמיקים בדבר נפתולי נפשו של אדם.
תוך כמה דקות ניגש אליו תלמיד מהישיבה ושאל את השאלה בה פתחנו בדבר ברכת יעקב לנכדיו. חיים לא ידע תשובה אך התלמיד מנובהרדוק השיב: כל מי שהיה נוכח בזמן ברכת יעקב (יעקב יוסף אפרים ומנשה) היו מודעים לערכה וחשיבותה של ברכה מפי האבות. לכן כשיעקב העניק את הבכורה לאפרים שהיה הצעיר היה מצופה שמנשה הבכור יתקומם וימחה שהוא הוא הבכור ולא אפרים אבל מנשה הבליג ולא פצה את פיו מגודל אהבתו את אחיו אפרים וכשיוסף הסיט את ידי יעקב אל עבר ראשו של מנשה באומרו שהוא הבכור היה ראו שאפרים ימחה ויאמר לאביו " למה אתה מתערב כשסבא החליט להעניק לי את ידו הימנית" אבל גם הוא שתק מעוצם אהבתו את אחיו מנשה.
הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת. נדמה שבכל שנה אנחנו מופתעים שהחורף מגיע, אף שהכול מורה שהוא כבר כאן: שעון החורף שנכנס לפעולה, הימים שמתקצרים, הממטרים הפזורים שיורדים עלינו והשמיים שמתקדרים. אבל אז פתאום שוב מציצה השמש והיא חמימה ומנחמת, כאילו מודיעה לנו שהיא לא הולכת לשום מקום. ההתפרצות העונתית הזו באה לידי ביטוי גם במטבח. אנו מגישים מטעמים שהכנתם מהירה וקלילה, אולי מוסיפים גם עוגת קרם עשירה וקרה, אבל מייד מזיזים אותם הצידה ומבקשים שוב מנות חמות, עשירות ומנחמות, שעושות לנו טוב בבטן ובנשמה. כשהגשם מכה על החלון וברדיו הודעות על שיבושי תנועה, אני מוצאת את עצמי מהרהרת בקול על הכנת קדרות עשירות בדגנים, בקטניות ובבשר. תבשילים כאלו שיישבו על הכיריים ויתבשלו לאט-לאט על להבה נמוכה. הכול מתרחש בסיר אחד: חומרים שהוכנסו לתוכו בהדרגה מתחילים להתרכך, להסמיך ולקבל גוון ענברי כתמתם. כל הקדרה מתעבה והופכת לשלמה והטעמים משתלבים זה בזה. בישול ממושך מאפשר את הזמן לחשוב למי אני משדכת את כל הטוב הזה: לקוסקוס, לאורז או אולי בכלל לפתיתים? המבחר רחב ומתאים לכל סוגי הקדרות המנחמות. ביום שישי, בשעות הבוקר, עדיין צפויים גשמים מקומיים, ברובם קלים, בעיקר במרכז הארץ ובנגב. במהלך היום הגשמים יתמעטו ומידות החום יהיו רגילות לעונה. בשבת ימשיכו הטמפרטורות להיות רגילות לעונה.מה אסור לשכוח לפני שבת?
אוכל וסעודות
שולחן שבת ואווירה
הכנה אישית ולבוש
חשמל ומכשירים
מוקצה וסדר הבית
טוב לזכור
שאלות ותשובות | הרב שי סימינובסקי
ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה).
ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.
אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.
ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .
הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.
לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .
המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .כשהשמש נעלמת והגשם מגיע לביקור: המתכונים החמים שיעטפו אתכם בבית
לעוד מתכונים - לחצו כאן
תחזית מזג האוויר
לחצו כאן לתחזית מזג האוויר בעירכם
כתבות יהדות
פרשת השבוע: ויגש | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
פרשת השבוע: מקץ | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
כניסת שבת, הדלקת נרות ויציאת שבת - 03.01.2026 | פרשת ויחי
ברכות חנוכה: מה מברכים בהדלקת הנרות?
זמני הדלקת נרות בחנוכה 2025: מתי מדליקים נר שמיני ברחבי הארץ?