הפך לגיבור לאומי: אזרבייג'ן מציינת את זכרו של הלוחם היהודי אלברט אגרונוב
זמני כניסת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת במדבר | 15.05.26
פרשת השבוע: בהר-בחוקותי
תקציר פרשת השבוע:
פרשת בהר מתמקדת במצוות התלויות בארץ ובצדק חברתי, כשהציווי המרכזי הוא שביתת האדמה בשנת השמיטה ובשנת היובל. התורה מדגישה כי "כי לי הארץ", ולכן על האדם לשחרר את אחיזתו ברכוש, להפקיר את היבול ולהשיב קרקעות לבעליהן המקוריים בכל שנת חמישים. הפרשה קוראת לרגישות חברתית גבוהה, אוסרת על הונאה וריבית, ומחייבת הגשת סיוע לאדם שנקלע למצוקה כלכלית כדי למנוע את קריסתו. דרך חוקי השמיטה והגאולה, הפרשה מעניקה לעם הזדמנות לחיים של חירות, שוויון ואמונה בהשגחה.
פרשת בחוקותי חותמת את ספר ויקרא בהצבת הברית בין עם ישראל לאלוהים במבחן המעשה. היא נפתחת בפירוט הברכות המובטחות לעם אם ילך בחוקות התורה, הכוללות שפע כלכלי, ביטחון צבאי ושלום פנימי. לעומת זאת, מופיעה בפרשה "התוכחה" – אזהרה מפורטת ומטלטלת על הצרות והגלות שיבואו אם העם יפר את הברית. יחד עם זאת, הפרשה מסתיימת בנימה של תקווה וברית עולם, ומבטיחה שגם ברגעי השפל הקשר בין העם לבורא לא יינתק. הפרשה מסתיימת בדיני ערכין ומעשרות, וחותמת את החומש כולו בקריאת "חזק חזק ונתחזק".
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
"אם בחוקותי תלכו", מביא רש"י את המדרש "שתהיו עמלים בתורה".
לאחר הלימוד הנהיגו חז"ל שעל הלומד תורה להודות ולומר "מודה אני לפניך ששמת חלקי מיושבי בית המדרש. שאני משכים והם משכימים, אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים. אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר"
תמה ה"חפץ חיים" (רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (1839-1933) ראש ישיבה ומגדולי התורה בדור שלפני השואה, מחבר הספרים החשובים "משנה ברורה" ו"חפץ חיים" שעל שמו הוא מכונה ועוד) מה פירוש "אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר" וכי הסנדלר והנגר אינם מקבלים שכר כל אחד בהתאם ליגיעתו, החייט על הבגד והבנאי על הבניין? וענה על שאלתו במשל ממעשה שארע בעיירתו, ראדין.
היה בראדין סנדלר יהודי ששקד על מלאכתו לשביעות רצונם של תושבי העיירה. באותה תקופה מעטים רכשו נעליים חדשות ובדרך כלל עיקר העבודה הייתה בשימור הנעליים הקיימות, החלפת סוליות ועקבים, תפירה וכו'.
השנים חלפו והסנדלר הזדקן, ידיו החלו לרטוט והוא נעשה איטי וחלש.
באותה עת הגיעה לעיירה יהודי צעיר וסנדלר אומן ופתח בקצה השני של העיירה חנות קטנה לתיקון נעליים כיוון שלא רצה לפגוע ב "מתחרה" הזקן.
הוא היה נמרץ וחזק, מהיר מלאכה ותוך יום תיקן את הנעליים שהובאו אליו לתיקון והתושבים החלו נוהרים אליו.
ריחם ה"חפץ חיים" על הסנדלר הזקן והמליץ בפני שומעי לקחו לא לנטוש אותו. גם במחיר של המתנה רבה לתיקון המנעלים. שהרי זו מצווה "כי ימוך אחיך והחזקת בו וחי עמך" (ויקרא לה-לה). התפרים של הסנדלר הישיש היו קצת רפויים והמסמרים עקומים, מילא... אך להפתעתם נדרשו לשלם מחיר כפול מזה שנקב המתחרה הצעיר, המהיר והמיומן !
באו לזקן בטענות וזה ענה להם: "הצעיר עושק אותכם. נכון שאני גובה עשרים קופיקות ועל אותה עבודה הוא גובה עשר קופיקות. אבל הוא זה שעושק אותכם. העבודה אורכת לו עשר דקות ועל זה הוא גובה עשר קופיקות? גזלן! הוא מרוויח שני רובלים ליום, מתעשר על חשבונכם!
אני גובה עשרים קופיקות אבל אין מה להשוות. אצלי אורכת אותה עבודה יום תמים. הלא תבינו, הראיה שלי כבר אינה ממוקדת כדבעי, האצבעות רועדות, ואם רוצה אני שהעבודה תהא מושלמת חייב אני להתאמץ פי שבע, לתפור לאט ובאיזה קושי ננעצת המחט בסוליה ונתחב החוט! עשרים קופיקות ליום עבודה בקושי ללחם לאכול, ממש בזיל הזול!"
שאלו את ה"חפץ חיים" כיצד לנהוג. וכך ענה אותו צדיק: "להפנות אליו עבודה הרי זה חסד שחייבים בו אבל לשלם מחיר כפול אין מחויבים אלא אם רוצים לעשות כן במידת הצדקה"...
נכון שהוא מתייגע כפליים אבל הלקוחות לא משלמים על היגיעה אלא על התוצאה, בין אם זו מושגת בנקל ובין אם בקושי.
אך בלימוד התורה אין הדבר כן. עליה משלמים על עצם היגיעה. "לפום צערא אגרא" (לפי צער היגיעה כך הוא השכר) ו"טוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריווח" (אבות דרבי נתן ג,ו)
זהו ההסבר בדברים של ראשית דברינו. שנינו עמלים, אך אני מקבל שכר על עצם העמל והיגיעה בלימוד התורה ועל הצער שאני עובר עד שאני מבין את הסוגיה וגם אם חלילה לא הצלחתי להבין אני מקבל שכר. אבל הם, בעלי המלאכה מתייגעים ומקבלים שכר רק אם רואים תוצאות למלאכתם, אחרת הם עבדו לחינם.
אשרינו, מה טוב חלקינו ומה יפה ירושתינו.
הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת. סרדינים, פאייה וסיר קציצות שמשדר ניחוח של בישול ביתי: שלל מטעמי דגים שמעוררים זיכרונות ילדות מגמת העלייה במידות החום תימשך גם בימים הקרובים וייעשה חם מהרגיל לעונה באזורים שונים בארץ. בשבת, תחול עלייה קלה נוספת בטמפרטורות והן יהיו מעט גבוהות מהרגיל לעונה, בעיקר בהרים ובפנים הארץ.מה אסור לשכוח לפני שבת?
אוכל וסעודות
שולחן שבת ואווירה
הכנה אישית ולבוש
חשמל ומכשירים
מוקצה וסדר הבית
טוב לזכור
שאלות ותשובות | הרב שי סימינובסקי
ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה).
ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.
אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.
ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .
הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.
לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .
המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .ריח של בית: שלושה מתכוני דגים עם טעם של פעם | פקסל פרץ-רובין
לעוד מתכונים - לחצו כאן
תחזית מזג האוויר
לחצו כאן לתחזית מזג האוויר בעירכם
כתבות יהדות
קול ששון וקול סמבה: הקרנבל היהודי של צעירי רוסיה בברזיל
פרשת השבוע: בהר-בחוקותי | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
ל"ג בעומר 2026: מתי מדליקים מדורות והאם יש חופש מלימודים?
פרשת השבוע: אמור | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
פרשת השבוע: אחרי מות-קדושים| הרב ישראל מאיר זינגרביץ'