זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת פינחס | 18.07.25

זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:

ירושלים : כניסת שבת: 19:04 יציאת שבת: 20:25
אשדוד : כניסת שבת: 19:24 יציאת שבת: 20:27
טבריה : כניסת שבת: 19:15 יציאת שבת: 20:26
תל אביב : כניסת שבת: 19:24 יציאת שבת: 20:27
אשקלון : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
חדרה : כניסת שבת: 19:17 יציאת שבת: 20:28
חיפה : כניסת שבת: 19:17 יציאת שבת: 20:29
רחובות : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
נהריה : כניסת שבת: 19:17 יציאת שבת: 20:29
באר שבע : כניסת שבת: 19:25 יציאת שבת: 20:25
אילת : כניסת שבת: 19:10 יציאת שבת: 20:20
פתח תקווה : כניסת שבת: 19:06 יציאת שבת: 20:27
נתניה : כניסת שבת: 19:17 יציאת שבת: 20:28
מודיעין : כניסת שבת: 19:15 יציאת שבת: 20:26
עפולה : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
ראשון לציון : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
בני ברק : כניסת שבת: 19:24 יציאת שבת: 20:27
חולון : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
לוד : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
מודיעין עילית : כניסת שבת: 19:15 יציאת שבת: 20:26
בית שמש : כניסת שבת: 19:05 יציאת שבת: 20:26
רעננה : כניסת שבת: 19:26 יציאת שבת: 20:27
בית שמש : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
רמלה : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
ראש העין : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
קרית גת : כניסת שבת: 19:15 יציאת שבת: 20:26
עכו : כניסת שבת: 19:17 יציאת שבת: 20:29
כרמיאל : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:28
נתיבות : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:26
מעלה אדומים : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:24
דימונה : כניסת שבת: 19:13 יציאת שבת: 20:24
אופקים : כניסת שבת: 19:15 יציאת שבת: 20:26
שדרות : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
גבעת שמואל : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
ערד : כניסת שבת: 19:13 יציאת שבת: 20:23
קריית שמונה : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:28
בית שאן : כניסת שבת: 19:14 יציאת שבת: 20:26
רמת גן : כניסת שבת: 19:24 יציאת שבת: 20:27
יבנה : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
בת ים : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
כפר סבא : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
צפת : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27
הרצליה : כניסת שבת: 19:16 יציאת שבת: 20:27

זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:

ניו יורק : כניסת שבת: 20:05 יציאת שבת: 21:11
ברצלונה : כניסת שבת: 21:03 יציאת שבת: 22:09
בודפשט : כניסת שבת: 20:16 יציאת שבת: 21:31
פריז : כניסת שבת: 21:28 יציאת שבת: 22:46
אמסטרדם : כניסת שבת: 21:34 יציאת שבת: 23:01
בנגקוק : כניסת שבת: 19:31 יציאת שבת: 20:24
לונדון : כניסת שבת: 20:49 יציאת שבת: 22:14
פראג : כניסת שבת: 20:45 יציאת שבת: 22:06
אומן : כניסת שבת: 20:36 יציאת שבת: 21:54

כניסת שבת, יציאת שבת וזמני הדלקת נרות | 18.07.2025 - מעריב - פרשת בלק

מניין בני ישראל

פרשת בלק הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

"והנה מרים מצורעת כשלג" (במדבר יב-י). שני חטאים גדולים מספרת התורה שחטאו בני ישראל במדבר. הראשון הוא חטא העגל שהוא "עבודה זרה" שהיא אחת משלושת עבירות שעליה נפסקה הלכה ש"יהרג ואל יעבור" .

החטא השני הוא חטא המרגלים כשהוציאו את דיבת הארץ. על חטא העגל אומר הקב"ה למשה אחרי תחנוניו: "סלחתי כדבריך" ואילו על חטא המרגלים לא נמחל לישראל ורואים מכאן שהיתה להם נפילה שאי אפשר להתאושש ממנה. ולפני חטא המרגלים שהוא חטא של הציבור כולו מסופר על חטא של יחיד מישראל שהוציא דיבה על משה רבנו וזו היתה מרים אחותו שבתור עונש על שדיברה במשה הצטרעה.

מעבר לביקורת על המרגלים שראו את העונש שקיבלה מרים על שדיברה סרה במשה ולא למדו לקח ודיברו סרה על ארץ ישראל והסיתו נגד הציווי לעלות ארצה ולכובשה בטענה "שלא נוכל לנצח את הענקים יושבי הארץ" מנחילה התורה מוסר השכל עד כמה חמורה הוצאת דיבה על יחיד או על הכלל אף יותר מעבודה זרה. שהרי על פגיעה בו יתברך הקב"ה סולח אך על פגיעה באדם מישראל או על ארץ ישראל לא.

יתר על כך אומר רבי ליבל'ה איגר זצ"ל (מאדמו"רי פולין 1815-1888) שמפרשת מרים לומדים דבר נוסף- מצבה של מרים היה ממש נואש. כל ישראל רואים את מצבה ואין בידם להושיע שכן רק הכהן היחיד, אהרון הכהן, יכל לבצע את כל ההליכים על מנת לטהר אותה, להכריז עליה שאכן נטמאה בצרעת, להסגיר אותה שבעה ימים ולאח"כ לטהר אותה, אבל כיון שהוא אחיה ובהיותו קרוב משפחתה נמנע ממנו לטפל באחותו.

מאחר שלא היה מי שיטהרנה היה מצבה של מרים דומה למצבו של חולה שכל הרופאים התיאשו ממנו ואין לו תקווה.

מצבה היה כלאחר יאוש. אהרון היה יכול אהרון להושיע כל מורע אחר ורק אותה לא היה מי שיטהר. איך בכל זאת נושעה מרים?

אומרת הגמרא (זבחים קב.): "כבוד גדול חלק לה הקב"ה למרים. אני כהן ואני מסגירה" הקב"ה בעצמו רפא את מרים מצרעתה. כשכל המומחים וגדולי הרופאים מתיאשים ואתה יודע שרק הקב"ה יכול להושיע, בא ה' יתברך ושולח מזור ומרפא. לא רק בעניני רפואה. בכל קושי בחיים. אם נראה שכלו כל הקיצין ואין שום פתח להצלה, תפנה ישירות לקב"ה " א-ל נא רפא נא לה" ממנו תיוושע.

ממשיך ר' לייבל'ה אייגר ומסביר שזהו ההסבר לציווי שהצטוינו לזכור את מעשה מרים (דברים ט', כד): "זכור את אשר עשה ה' למרים" כי לכאורה לא מצאנו שום מצווה לזכור את עונשו של אדם שעבר וחטא, הרי חס הקב"ה על כבוד הבריות ולא להביאן לידי בזיון ואיך מזכירים לנצח לשון הרע על הצדקת מרים?

אלא שאין הכוונה לבזות חלילה את מרים אלא מעבר לזהירות מעוון לשון הרע יש כאן חיזוק לא להתיאש גם במצב שאין רואים פתח לישועה. גם אם חבל תלוי על צואר בן אדם אל יתיאש מן הפורענות. כל עוד נשמה באפו אל יתיאש אדם כי לה' הישועה.

הדלקת נרות שבת - כללי המנהג ונוסח הברכה | הרב אליעזר מלמד

תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו.

כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף.

אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.

לכתבה המלאה>>>

מתכון לשבת

אין על עוגות שוקולד. הן תמיד באות לפנק, להרגיע, לתת תחושה טובה ובעיקר טעימה. הרבה עוגות מסוגים שונים הכנתי בימי חיי, אבל ילדיי מעדיפים תמיד שאכין להם אחת מהשתיים: עוגת שוקולד או עוגת גבינה. אפשר להכין את העוגה בתבנית עגולה, בתבנית מלבנית, או בתבניות אישיות. אם בחרתם להכין את העוגה בתבנית מלבנית או עגולה, תוכלו להוסיף ציפוי שוקולד לפי טעמכם ולהעשיר את התוצאה.

לכתבה המלאה

שבלולי קישואים וחצילים ממולאים (צילום: פסקל פרץ-רובין)

למתכון המלא של פסקל פרץ-רובין

טיול לשבת

אלפי שנים לפני שקמו כבישים מהירים וגשרי רכבת מתקדמים, החקלאים מכל רחבי הארץ היו עולים לירושלים ברגל לחגוג את השבועות. הם נשאו איתם ביכורים - תאנים, ענבים, שיבולים ופרחים ערוכים בסלים קלועים, והלכו בשבילים שחלקם עדיין קיימים היום ומשמרים את תוואי הדרך המקורי.

כעת, לכבוד חג השבועות, רשות הטבע והגנים מזמינה את הציבור לחזור אל המסורת הקדומה ולחוות את עלייה לרגל דרך מסלולים היסטוריים שמחברים בין מדרונות סלעיים, צמחייה עונתית ואתרי מורשת חקלאיים.

לכתבה המלאה

עד מתי יש רכבות ביום שישי?

מה יהיה מזג האוויר בשבת?

תחזית מזג האוויר המלאה לסוף השבוע

שאלות ותשובות : הרב שי סימינובסקי.

1)למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?

ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה) .

2) למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?

ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.

3) עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?

אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.

4) מה זה ערוב שבת?

ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .

5) כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?

הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.

6) האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית ?

לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .