זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת וישב | 08.12.23

זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:

תל אביב : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:16
ירושלים : כניסת שבת: 15:55 יציאת שבת: 17:15
ראשון לציון : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:16
חולון : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:16
חיפה : כניסת שבת: 16:03 יציאת שבת: 17:14
באר שבע : כניסת שבת: 16:18 יציאת שבת: 17:18
פתח תקווה : כניסת שבת: 15:55 יציאת שבת: 17:16
נתניה : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:15
אשדוד : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:17
אשקלון : כניסת שבת: 16:08 יציאת שבת: 17:18
רמת גן : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:16
רחובות : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:16
כפר סבא : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:15
בת ים : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:16
רמלה : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:16
לוד : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:16
חדרה : כניסת שבת: 16:04 יציאת שבת: 17:15
יבנה : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:17
צפת : כניסת שבת: 16:01 יציאת שבת: 17:12
מודיעין עילית : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:15
אילת : כניסת שבת: 16:11 יציאת שבת: 17:20
טבריה : כניסת שבת: 16:01 יציאת שבת: 17:12
מודיעין : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:15
בני ברק : כניסת שבת: 16:14 יציאת שבת: 17:16
הרצליה : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:16
עפולה : כניסת שבת: 16:02 יציאת שבת: 17:13
ראש העין : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:15
נהריה : כניסת שבת: 16:02 יציאת שבת: 17:13
דימונה : כניסת שבת: 16:07 יציאת שבת: 17:17
רעננה : כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:15
בית שמש : כניסת שבת: 15:56 יציאת שבת: 17:16
בית שאן : כניסת שבת: 16:02 יציאת שבת: 17:12
קריית שמונה : כניסת שבת: 16:00 יציאת שבת: 17:11
עכו : כניסת שבת: 16:03 יציאת שבת: 17:13
נתיבות : כניסת שבת: 16:08 יציאת שבת: 17:18
אופקים : כניסת שבת: 16:08 יציאת שבת: 17:18
ערד : כניסת שבת: 16:06 יציאת שבת: 17:16
שדרות : כניסת שבת: 16:08 יציאת שבת: 17:18
כרמיאל : כניסת שבת: 16:02 יציאת שבת: 17:12
גבעת שמואל : כניסת שבת: 16:05 יציאת שבת: 17:16
מעלה אדומים : כניסת שבת: 16:04 יציאת שבת: 17:15
קרית גת : כניסת שבת: 16:07 יציאת שבת: 17:17

זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:

ניו יורק : כניסת שבת: 16:10 יציאת שבת: 17:14
ברצלונה : כניסת שבת: 17:03 יציאת שבת: 18:07
בודפשט : כניסת שבת: 15:34 יציאת שבת: 16:45
פריז : כניסת שבת: 16:36 יציאת שבת: 17:48
אמסטרדם : כניסת שבת: 16:09 יציאת שבת: 17:27
בנגקוק : כניסת שבת: 17:31 יציאת שבת: 18:24
לונדון : כניסת שבת: 15:33 יציאת שבת: 16:50
פראג : כניסת שבת: 15:42 יציאת שבת: 16:56
אומן : כניסת שבת: 15:45 יציאת שבת: 16:57

פרשת וישלח

פרשת וישלח הרב ישראל מאיר זינגרביץ'

"ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו ...ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב".

כתוצאה מאותו מאבק בין יעקב לבין שרו של עשו יעקב צולע על ירכו ולכן אומר הכתוב "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך".

כל זאת ארע בטרם פגישתו עם עשו, פגישה מפניה כה חשש יעקב. קיווה שזו תהיה פגישת אחים לשלום אך חשש ממלחמה "ויירא יעקב ויצר לו".

על יראתו זו של יעקב שואלים המפרשים ממה חשש יעקב? הלא הקב"ה הבטיחו "הנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך...כי לא אעזובך עד אשר עשיתי את אשר דברתי לך" האם חלילה לא סמך יעקב על הבטחת ה'?

רבים הם ההסברים לתמיהה זו.

לעניות דעתי פחדו של יעקב מתומצת בדבריו "ויירא יעקב ויצר לו". על כפילות לשונית זו אומר רש"י שפחדו היה כפול "ויירא" שמא יהרג, "ויצר" שמא יהרוג הוא את האחרים. יעקב סמך על הבטחת ה' אך הבין כי אם הוא ניצב בפני מלחמה ומצב שמא "ייהרג" ויהיה חייב להילחם, בוודאי ינצח כהבטחת ה' אך יהיה עליו להרוג את הקמים כנגדו ומזה חשש יעקב שידיו אינם ידי עשו וכוחו וייחודו טמונים בתום ליבו, והנה ייגזר עליו לעסוק באומנותו של עשו ולהכתים את ידיו בדם אויביו. מה יהיו תוצאות מאבק זה? האם תפגם עדינות נפשו שלו ושל בניו? האם יוכל לשמור על טהרת נשמתו גם לאחר שפך דם של אויביו הגם שזו מצווה כי "הבא להרגך השכם להורגו"? האם מורשת שמעון ולוי ש"באפם הרגו איש" היא זו שתונחל לדורות ולא מורשת יעקב "איש תם יושב אוהלים"? הוא הביט דורות קדימה והבין שגלויות איומות עוד נכונו לצאצאיו וניבא שרק התורה ולימודה תעמוד להם אלפי שנים להצילם מהכחדה והתבוללות וחשש שמא לא יזכרו זאת בני ישראל. בוודאי סמך על ישועתו הגופנית אך חשש לשלמות הרוחנית של עמו שהרי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" והתפלל שיעמדו לו כוחותיו שמאומה לא יפגום בקדושת ישראל גם אם יהיה שקוע בעל כורחו במלחמה ותחבולותיה.

חז"ל מביאים יישוב אחר על התמיהה בהנהגת יעקב שחשש למרות הבטחת ה' והוא שיעקב פחד שמא יש לעשו שתי זכויות שחסרות לו ובגינן יפסיד את ברכת ה'.

זכות אחת היא ישיבת ארץ ישראל. כל השנים שיעקב שהה בחוץ לארץ בחרן, עשו שהה בארץ ישראל וזוהי זכות שאולי תגרע מזכויות יעקב. שנית, זכות המצווה של כיבוד הורים שעשו זכה בה בעוד יעקב היה באותן שנים אצל לבן. ויעקב חשש ששתי זכויות אלו של עשו עלולות לקטרג כנגד יעקב אך כל עוד יעקב נאנס לברוח מעשו ולכן לא יכל לדור בארץ ישראל ולא לכבד את אביו ואמו הייתה לו טענת אונס. אך כשכל המחנה עבר את הירדן ויעקב חזר לחו"ל לבדו לאסוף "פכים קטנים" כאן כבר לא תעמוד לזכותו טענת האונס ולכן חשש שזכויותיו של עשו יגברו ויכריעו את הכף לרעתו.

יעקב אמנם מנצח אך נפגע בכף ירכו. מכאן לקח גם לימינו. ישראל בטח בה' וגם אם פוגעים בנו אויבינו קשות ולתמיד נצלע על רגלינו שמעדו בתחילת המערכה, הרי בסופו של דבר ננצח ושמנו לא יעקב ייקרא אלא ישראל ונצח ישראל לא ישקר.

הדלקת נרות שבת - כללי המנהג ונוסח הברכה | הרב אליעזר מלמד

תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו.

כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף.

אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.

לכתבה המלאה>>>

מתכון לשבת

בימים אלו, כשהחיילים שלנו נמצאים באזורי לחימה, רחוקים מהבית ומהאהובים שלהם, חשבתי להמליץ לכם לשלוח להם חבילה מתוקה מהבית, שכוללת את העוגיות והעוגות הכי אהובות, כאלה שנוח לארוז ולשלוח.

למתכון המלא של פסקל פרץ-רובין

טיול לשבת

על קצה מצוק בדרום רמת הגולן, כשהכנרת נשקפת מכל פינה, גילינו את הבקתות של כפר הנופש מצפה השלום. בקתות העץ שבכפר נבנו ממש על שפת המצוק ומשקיפות אל פסגות החרמון, הרי הגליל, שדות עמק הירדן, פסגת התבור וכמובן - הכנרת.

לכתבה המלאה

עד מתי יש רכבות ביום שישי?

מה יהיה מזג האוויר בשבת?

לחצו כאן לתחזית מזג האוויר המלאה לשאר השבוע

התחזית האסטרולוגית

מזל סרטן

מולד הירח השבוע ישפיע על היחסים הרומנטיים ועל היחסים עם הילדים. ייתכנו נתקים ביחסים, חוויות רגשיות עוצמתיות וחיבורים רומנטיים משמעותיים. בשישי־שבת היחסים המשפחתיים יעניקו לכם תחושת איזון, אך יש נטייה לייפות את המצב; בראשון־שני מולד הירח יביא עמו ימים אינטנסיביים מבחינה רגשית וחוסר שקט; בשלישי־רביעי תחושו הקלה ושחרור בעבודה. ייתכן אירוע משמח בעבודה - הטבת תנאים וכיו"ב; בחמישי צפויה מתיחות במערכות יחסים, המצב יתבהר.

לחצו כאן לשאר המזלות

שאלות ותשובות : הרב שי סימינובסקי.

1)למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?

ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה) .

2) למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?

ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.

3) עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?

אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.

4) מה זה ערוב שבת?

ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .

5) כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?

הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.

6) האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית ?

לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .