זמני כניסת יציאת שבת והדלקת נרות - פָּרָשַׁת בְּמִדְבַּר | 27.05.22
- ירושלים : כניסת שבת: 18:56 יציאת שבת: 20:19
- אשדוד : כניסת שבת: 19:17 יציאת שבת: 20:21
- טבריה : כניסת שבת: 19:07 יציאת שבת: 20:20
- תל אביב : כניסת שבת: 19:17 יציאת שבת: 20:21
- אשקלון : כניסת שבת: 19:09 יציאת שבת: 20:21
- חדרה : כניסת שבת: 19:09 יציאת שבת: 20:22
- חיפה : כניסת שבת: 19:10 יציאת שבת: 20:23
- רחובות : כניסת שבת: 19:08 יציאת שבת: 20:21
- נהריה : כניסת שבת: 19:10 יציאת שבת: 20:23
- באר שבע : כניסת שבת: 19:17 יציאת שבת: 20:19
- אילת : כניסת שבת: 19:02 יציאת שבת: 20:13
- פתח תקווה : כניסת שבת: 18:58 יציאת שבת: 20:21
- נתניה : כניסת שבת: 19:09 יציאת שבת: 20:22
- מודיעין : כניסת שבת: 19:07 יציאת שבת: 20:20
- עפולה : כניסת שבת: 19:08 יציאת שבת: 20:21
- ניו יורק : כניסת שבת: 19:59 יציאת שבת: 21:07
- ברצלונה : כניסת שבת: 20:56 יציאת שבת: 22:05
- בודפשט : כניסת שבת: 20:10 יציאת שבת: 21:28
- פריז : כניסת שבת: 21:22 יציאת שבת: 22:44
- אמסטרדם : כניסת שבת: 21:28 יציאת שבת: 23:00
- בנגקוק : כניסת שבת: 19:22 יציאת שבת: 20:16
- לונדון : כניסת שבת: 20:44 יציאת שבת: 22:13
- פראג : כניסת שבת: 20:39 יציאת שבת: 22:04
- אומן : כניסת שבת: 20:30 יציאת שבת: 21:51

שלט שמיטה המוצב בשדה חקלאי - "כאן שומרים שמיטה" בשנת ה'תשפ"ב. צילום: Eliran t, CC BY-SA 4.0
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם..." (ויקרא כ"ה, א'-ד').
ישנן שתי נקודות הטעונות הבהרה. הראשונה: מהו כפל הלשון "דבר... ואמרת"? השנייה: בתחילה כתוב "ושבתה הארץ", ואחר כך "שש שנים תזרע שדך". הלא הסדר צריך להיות הפוך. קודם המלאכה "שש שנים תזרע שדך", ורק אחר כך "ושבתה הארץ".
שמעתי יישוב נפלא של הסתירה מאת הגאון הרב יוסף צבי הלוי (שימש כאב בית דין ביפו בתקופה שהרב קוק זצ"ל היה רבה של יפו, ואף היה ממלא מקומו בזמן מלחמת העולם הראשונה, כשהרב קוק זצ"ל היה בחו"ל ונמנע ממנו לשוב ארצה) וכך הוא הסביר: מבואר שקודם חטאו של אדם הראשון היה העולם במדרגה של "טוב מאוד" ולא היה צורך כלל לאדם בעבודה גופנית.
כל צורכי האדם היו מוכנים. מלאכי השרת היו צולים לו בשר ונותנים לו ככרות לחם, ואז היה העולם כולו "שבת שבתון". לאחר החטא בעטיו של הנחש, נתקללה האדמה וגם האדם קולל והעונש שנגזר עליו "בזיעת אפיך תאכל לחם", וללא עמלו לא יהיה לו מה לאכול.
וכיוון שזו המציאות וחייבים לעבוד, ציוותה התורה דינים ואזהרות המדריכים אותנו מתי יש לעבוד ומתי יש להימנע מעבודה. "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי תשבות", או "שש שנים תזרע שדך... ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ". אבל קודם החטא, המציאות הייתה שונה ואפשר היה שיהיה מצב של שבת שבתון לתמיד ללא הפסק, כי לא היה צורך כלל בעבודת האדם וצרכיו היו מתמלאים על ידי מלאכי השרת.
ואכן, לעתיד לבוא, כשזוהמת הנחש הקדמוני תסולק מהעולם וכל רושם ממנו לא יישאר כלל ביקום, יחזור העולם להתנהל כמו לפני החטא וזוהי תפילתנו: "הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב".
דבר זה יתרחש לא רק לעתיד לבוא, אלא כבר התרחש במעמד הר סיני. אז, במעמד חסר התקדים של מתן תורה, חזר המצב הרוחני של האנושות להיות כמו לפני החטא, אך רק לתקופה קצרה. כי מייד שחטאו בני ישראל בחטא העגל, שוב חזר הקלקול והקללה, ועל האדם מוטל לעמול להרוויח את לחמו.
אבל בתקופת הביניים שבין מעמד מתן תורה לחטא העגל, עדיין הייתה אפשרות שתשבות הארץ לעולם ולא רק בשנה השביעית – ולכן מוזכר הר סיני בסמיכות למצוות שמיטה וזה הפירוש: "וידבר ה' אל משה בהר סיני". בזמן הביניים שבין מעמד הר סיני לחטא העגל, יש מצב של "ושבתה הארץ שבת לה'" ולא היה צורך בעבודה גופנית. אבל אחרי חטא העגל חוזר המצב של "שש שנים תזרע", אבל בהגבלה של "בשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ". לכך התווספו פרטי ההלכות הקשורות ליושר במסחר והאיסור להונות במשקל וכו'.
הרחמן ישיב לנו את גאולתנו השלמה ונוכל לקיים מצוות שמיטה כהלכתה ללא צורך בהיתרי מכירה כלל.