זמני כניסת יציאת שבת והדלקת נרות - פָּרָשַׁת בְּמִדְבַּר | 27.05.22

כל צורכי האדם היו מוכנים. מלאכי השרת היו צולים לו בשר ונותנים לו ככרות לחם, ואז היה העולם כולו "שבת שבתון". לאחר החטא בעטיו של הנחש, נתקללה האדמה וגם האדם קולל והעונש שנגזר עליו "בזיעת אפיך תאכל לחם", וללא עמלו לא יהיה לו מה לאכול.

וכיוון שזו המציאות וחייבים לעבוד, ציוותה התורה דינים ואזהרות המדריכים אותנו מתי יש לעבוד ומתי יש להימנע מעבודה. "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי תשבות", או "שש שנים תזרע שדך... ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ". אבל קודם החטא, המציאות הייתה שונה ואפשר היה שיהיה מצב של שבת שבתון לתמיד ללא הפסק, כי לא היה צורך כלל בעבודת האדם וצרכיו היו מתמלאים על ידי מלאכי השרת.

ואכן, לעתיד לבוא, כשזוהמת הנחש הקדמוני תסולק מהעולם וכל רושם ממנו לא יישאר כלל ביקום, יחזור העולם להתנהל כמו לפני החטא וזוהי תפילתנו: "הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב".

דבר זה יתרחש לא רק לעתיד לבוא, אלא כבר התרחש במעמד הר סיני. אז, במעמד חסר התקדים של מתן תורה, חזר המצב הרוחני של האנושות להיות כמו לפני החטא, אך רק לתקופה קצרה. כי מייד שחטאו בני ישראל בחטא העגל, שוב חזר הקלקול והקללה, ועל האדם מוטל לעמול להרוויח את לחמו.

אבל בתקופת הביניים שבין מעמד מתן תורה לחטא העגל, עדיין הייתה אפשרות שתשבות הארץ לעולם ולא רק בשנה השביעית – ולכן מוזכר הר סיני בסמיכות למצוות שמיטה וזה הפירוש: "וידבר ה' אל משה בהר סיני". בזמן הביניים שבין מעמד הר סיני לחטא העגל, יש מצב של "ושבתה הארץ שבת לה'" ולא היה צורך בעבודה גופנית. אבל אחרי חטא העגל חוזר המצב של "שש שנים תזרע", אבל בהגבלה של "בשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ". לכך התווספו פרטי ההלכות הקשורות ליושר במסחר והאיסור להונות במשקל וכו'.

הרחמן ישיב לנו את גאולתנו השלמה ונוכל לקיים מצוות שמיטה כהלכתה ללא צורך בהיתרי מכירה כלל.