זמני כניסת יציאת שבת והדלקת נרות - פרשת חג הסוכות | 02.10.20

באו אליו צוות האוניה בטרוניה "מה לך נרדם?". פנה אל האלקים שלך והתחנן עלינו. "יונה עדיין לא נסער ולא זז ממקומו. חיפשו אמתלות והגרלות ופתרון לא נמצא. אז פתח יונה הנביא את סגור לבו ואמר: יודע אני בגלל מי האסון הזה. "בשלי הסער הגדול". אני האשם. הטילוני אל הים והים יירגע. נוסעי האוניה מחוסר ברירה ומתוך צער גדול אכן הטילו את יונה הימה והסערה שקטה.

הדברים לכאורה תמוהים. נוסעי האוניה נוכרים עובדי עבודה זרה, איש איש וחטאיו בין אדם לחברו ובין אדם למקום, מחפשים חטאים, עוולות שאולי בגינם האסון מתקרב. כולם רחוקים מכל ריח או זיק של קדושה. האם אי אפשר עם קצת מאמץ למצוא עבירות ועוונות של היחיד והכלל? הנביא בעיני הבדולח שלו לא מצא בהם כל עוון שאולי בשלו הסער הגדול?

לא ולא! "בשלי הסער הגדול!" אני הוא האשם בכל! לא אכנס כאן לפרטי הסיבות שגרמו ליונה להשתמט משליחותו. רק אתמקד בהוראה לדורות כיצד יש לנהוג בבוא צרה על הכלל. זאת למדנו מיונה. הקורונה תוקפת בכל עוז! ללא קושי יכול כל מגזר בחברה להטיל את האשמה לתפוצת המגיפה מגזר על רעהו. "ההפגנות אשמות", יטענו אלה. "התפילות אשמות", יטענו אחרים. "המבלים בשפת הים אשמים", "מחללי שבת בהמוניהם אשמים", יטענו שומרי מצוות. "ריבוי האוכלוסין של החרדים אשם", יטענו הרחוקים ממצוות דתינו וכך הלאה, כל אחד יכה על חזה זולתו. נדמה שאף אחד לא קרא את ספר יונה.

יהודים, אנא למדו מיונה שהצהיר "בשלי הסער". תזעקו מקירות לבכם, תחפשו כל אחד את העוון אצלו פנימה. בביתו, בחוג משפחתו, בחוג ידידיו. שם האשמה. אם כולנו נמצא את חטאינו בקרבנו ונתקן אותם תהיה לנו חברה נפלאה שכולה תיקון.

וכך מגיעים אנו לארבעת המינים של סוכות. האתרוגים שבינינו, הלולבים, ההדסים ואפילו הערבות חסרות הטעם והמשולות למי שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים, כולם ביחד, רק ביחד, יכולים לקיים את המצווה ולברך את ה' ואינם מחפשים את המחדלים של זולתם אלא מתמקדים בתיקון עצמם ומשבחים את זולתם שבלעדיו אין זכות לקיומם במסגרת מצוות ארבעת המינים.

אם כך ננהג, נמגר את הקורונה.