זמני כניסת השבת ויציאת שבת והדלקת נרות - פרשת ויקרא | 22.03.24
זמני כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:
- ירושלים : כניסת שבת: 17:12 יציאת שבת: 18:29
- אשדוד : כניסת שבת: 17:32 יציאת שבת: 18:31
- טבריה : כניסת שבת: 17:21 יציאת שבת: 18:28
- תל אביב : כניסת שבת: 17:31 יציאת שבת: 18:31
- אשקלון : כניסת שבת: 17:24 יציאת שבת: 18:32
- חדרה : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:31
- חיפה : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:31
- רחובות : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:31
- נהריה : כניסת שבת: 17:22 יציאת שבת: 18:30
- באר שבע : כניסת שבת: 17:33 יציאת שבת: 18:30
- אילת : כניסת שבת: 17:22 יציאת שבת: 18:29
- פתח תקווה : כניסת שבת: 17:13 יציאת שבת: 18:31
- נתניה : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:31
- מודיעין : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:30
- עפולה : כניסת שבת: 17:22 יציאת שבת: 18:29
- ראשון לציון : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:31
- בני ברק : כניסת שבת: 17:31 יציאת שבת: 18:31
- חולון : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:31
- לוד : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:30
- מודיעין עילית : כניסת שבת: 17:22 יציאת שבת: 18:30
- רעננה : כניסת שבת: 17:33 יציאת שבת: 18:31
- בית שמש : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:31
- רמלה : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:31
- ראש העין : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:30
- קרית גת : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:31
- עכו : כניסת שבת: 17:22 יציאת שבת: 18:30
- כרמיאל : כניסת שבת: 17:21 יציאת שבת: 18:29
- נתיבות : כניסת שבת: 17:24 יציאת שבת: 18:31
- מעלה אדומים : כניסת שבת: 17:21 יציאת שבת: 18:29
- דימונה : כניסת שבת: 17:22 יציאת שבת: 18:29
- אופקים : כניסת שבת: 17:24 יציאת שבת: 18:31
- שדרות : כניסת שבת: 17:24 יציאת שבת: 18:31
- גבעת שמואל : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:31
- ערד : כניסת שבת: 17:22 יציאת שבת: 18:29
- קריית שמונה : כניסת שבת: 17:20 יציאת שבת: 18:29
- בית שאן : כניסת שבת: 17:21 יציאת שבת: 18:28
- רמת גן : כניסת שבת: 17:31 יציאת שבת: 18:31
- יבנה : כניסת שבת: 17:24 יציאת שבת: 18:31
- בת ים : כניסת שבת: 17:24 יציאת שבת: 18:31
- כפר סבא : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:31
- צפת : כניסת שבת: 17:21 יציאת שבת: 18:29
- הרצליה : כניסת שבת: 17:23 יציאת שבת: 18:31
זמני כניסת ויציאת שבת בעולם:
- ניו יורק : כניסת שבת: 17:52 יציאת שבת: 18:53
- ברצלונה : כניסת שבת: 18:48 יציאת שבת: 19:48
- בודפשט : כניסת שבת: 17:41 יציאת שבת: 18:47
- פריז : כניסת שבת: 18:49 יציאת שבת: 19:56
- אמסטרדם : כניסת שבת: 18:39 יציאת שבת: 19:51
- בנגקוק : כניסת שבת: 18:11 יציאת שבת: 19:01
- לונדון : כניסת שבת: 17:59 יציאת שבת: 19:09
- פראג : כניסת שבת: 18:01 יציאת שבת: 19:09
- אומן : כניסת שבת: 17:57 יציאת שבת: 19:04
פרשת זכור
השבת שוב נקרא על הציווי המוטל עלינו מאז היכה יהושוע את עמלק בצאת ישראל ממצרים, לזכור את רשעותו של אותו אויב שהיה הראשון בין שונאינו שיצא למלחמה גלויה להשמידנו ללא כל התגרות מצדנו.
המלחמה הנצחית שלנו בעמלק טעונה ביאור. הלא את העם העמלקי שבא להכותנו במדבר יהושוע הביס, ומהי אפוא המשמעות הטמונה בחובה של מצוות קריאת פרשת זכור מדי שנה, ובפרט שאנו עם שוחר שלום אשר נלחם בעל כורחו כשאנו מותקפים וכל תפילותינו מכוונות לברכת השלום, בתקווה "שה' יברך את עמו בשלום"?
ההסבר הוא שעמלק הוא לא רק עם או צבא. עמלק הוא רעיון, וכנגדו עלינו ללחום ולנצח. כל צבא נלחם עקב כיבוש שטחים או בגלל גבולות כלכליים וכדומה, ובסיומה של מלחמה, עם השגת המטרה, המלחמה פוסקת. אך לא כן היה עמלק עת שבא ללחום נגד עמנו בעודנו צועדים במדבר "ואתה עייף ויגע" מתלאות מצרים ללא ארץ מתחת רגלינו ולא וללא שטחים "כבושים" על ידנו כביכול, ועמלק נלחם בנו כי הוא תאב למלחמות ושנאתו היא שנאת חינם, כי גם אם חלילה היה מביס אותנו במדבר הוא לא היה מרוויח מכך מאומה. הוא היה רחוק מארצו אלפי ק"מ, ומלבד הסיפוק ממילוי תאוותו ושנאתו היה חוזר מהמדבר לביתו כפי שיצא.
לכן, מצווים אנו למחוק את עמלק. מלחמתנו בו היא המלחמה כנגד כל המלחמות. מלחמה היא דבר אכזרי ואנו, עם של רחמנים, עורכים מלחמה כנגד האכזריות בכל דור ודור. "מלחמה להשם בעמלק מדור דור" לא נאמר מלחמה "לאלוקים בעמלק" כי אלוקים משמעו מידת הדין, אלא "מלחמה להשם בעמלק" שהיא מידת הרחמים, ומידה זו היא האמצעי שלנו להילחם באכזריות עמלק.
במשך הדורות קמו לעמלק יורשים רבים וירשו את תאוות הדם ותשוקת הרצח - מאז עמלק הראשון ועד המחבלים, הרוצחים והאנסים מזרע ישמעאל בימינו דרך מחריבי בתי המקדש וירושלים עדי מחריבי היישובים אשר עטפו את שערי עזה בשמחת תורה.
בכל מלחמה ולו הצודקת והטהורה ביותר ישנה סכנה רוחנית האורבת לכל לוחם. סכנת השחתת המידות. שמא נדבק בעצמינו במידת האכזריות. כנגד סכנה זו מתפללים אנו לקב"ה כל אימת שמלחמה או שפיכות דם ניצבת בדרכינו.
כשפנחס עצר את המגיפה בזמן שבנות מואב החטיאו את בני ישראל על ידי הרצח של זימרי, נשיא שבט שמעון, הקב"ה מבטיח לו "ונתתי את בריתי שלום", כי זו הברכה הנצרכת בזמן מלחמה ודווקא בזמן מלחמה - שתאוות השלום תהיה המידה השולטת בנו כדי שלא נהיה דומים חלילה לאויבינו תאבי המלחמה.
והשקפה זו מוצאת את ביטויה בתאריך חג הפורים. אימתי חוגגים אנו את פורים? ביום י"ד לחודש אדר ולמחרתו בשושן פורים. והטעם לכך הוא ככתוב במגילה, כי ביום י"ג באדר היה יום המלחמה בו הרגו היהודים שבעים וחמישה אלף אויבים "ונוח בארבעה עשר", ועשה אותו יום משתה ושמחה והיהודים אשר בשושן שנלחמו. גם ביום י"ד באדר חוגגים את פורים ביום ט"ו באדר, ועשו אותו יום משתה ושמחה.
כלומר, אין אנו חוגגים ביום הניצחון על אויבינו, ביום שבעל כורחנו שפכנו את דמם של מבקשי נפשנו, אלא דווקא למחרת - ביום בו שב השלום לשרור. רק אז אנו חוגגים את הניצחון על האכזריות.
יהי רצון שיקויים בנו "ונתתי את בריתי שלום". אמן!
הדלקת נרות שבת - כללי המנהג ונוסח הברכה | הרב אליעזר מלמד
תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת - בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו.
כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף.
אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.
מתכון לשבת
השנה החלטתי לעצב שולחן קצת אחר לכבוד סעודת פורים, שיהיו בו סידורי פרחים מפתיעים. בין הענפים הירוקים והפרחים הצבעוניים ישולבו גם ירקות וממתקים.
טיול לשבת
האביב פה ואיתו האירוסים והתורמוסים. זה הזמן למלא את הריאות ואת הלב בניחוח הפריחה, ולבקר בשמורת אחו נוב, בבריכות החורף לב השרון, בשמורת ירוחם בנחל ראש פינה או בגבעת התורמוסים.
עד מתי יש רכבות ביום שישי?
מה יהיה מזג האוויר בשבת?
לחצו כאן לתחזית מזג האוויר המלאה לשאר השבוע
התחזית האסטרולוגית
מזל סרטן
אתם נוטים לאמץ גישה מפוכחת. ייתכן שאתם לוקחים על עצמכם אחריות ומעמיסים על עצמכם יותר מהרגיל. אתם חשים עצבנות וחוסר שקט שקשורים ליחסים. שישי־שבת צפויים להיות אינטנסיביים מבחינה רגשית, בעיקר ביחסים הרומנטיים או ביחסים עם הילדים. יש לכם נטייה לדרמות; בשבת אחר הצהריים עד שני תחושו רגיעה ביחסים ואופטימיות; בשלישי־רביעי מערכות היחסים יעניקו לכם תחושת ביטחון; בחמישי תחושו עצבנות וחוסר שקט. הימנעו מאימפולסיביות.
שאלות ותשובות : הרב שי סימינובסקי.
1)למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?
ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה) .
2) למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?
ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת.
3) עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?
אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת.
4) מה זה ערוב שבת?
ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום .
5) כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?
הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות.
6) האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית ?
לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) .
7) כמה נרות שבת יש להדליק?
המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .
הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת.