זמני כניסת יציאת שבת והדלקת נרות - פרשת בֹּא | 22.01.21
- ירושלים : כניסת שבת: 16:22 יציאת שבת: 17:42
- אשדוד : כניסת שבת: 16:46 יציאת שבת: 17:44
- טבריה : כניסת שבת: 16:41 יציאת שבת: 17:39
- תל אביב : כניסת שבת: 16:45 יציאת שבת: 17:43
- אשקלון : כניסת שבת: 16:47 יציאת שבת: 17:45
- חדרה : כניסת שבת: 16:44 יציאת שבת: 17:42
- חיפה : כניסת שבת: 16:43 יציאת שבת: 17:41
- רחובות : כניסת שבת: 16:45 יציאת שבת: 17:43
- נהריה : כניסת שבת: 16:42 יציאת שבת: 17:40
- באר שבע : כניסת שבת: 16:47 יציאת שבת: 17:44
- אילת : כניסת שבת: 16:49 יציאת שבת: 17:46
- פתח תקווה : כניסת שבת: 16:45 יציאת שבת: 17:43
- נתניה : כניסת שבת: 16:44 יציאת שבת: 17:42
- מודיעין : כניסת שבת: 16:45 יציאת שבת: 17:43
- עפולה : כניסת שבת: 16:42 יציאת שבת: 17:40
- ניו יורק : כניסת שבת: 17:41 יציאת שבת: 18:44
- ברצלונה : כניסת שבת: 18:34 יציאת שבת: 19:38
- בודפשט : כניסת שבת: 17:09 יציאת שבת: 18:19
- פריז : כניסת שבת: 18:11 יציאת שבת: 19:22
- אמסטרדם : כניסת שבת: 17:47 יציאת שבת: 19:04
- בנגקוק : כניסת שבת: 12:54 יציאת שבת: 13:46
- לונדון : כניסת שבת: 18:11 יציאת שבת: 19:26
- פראג : כניסת שבת: 17:18 יציאת שבת: 18:31
- אומן : כניסת שבת: 16:20 יציאת שבת: 17:31

משה, רועה צאן. ציור: Alexandre Bida
בתחילת הפרשה רואים אנו נימת ביקורת מפי בורא עולם כלפי משה רבנו. סיבת הביקורת היא שכאשר משה התייצב בפני פרעה בציווי הקב"ה ודרש לראשונה את שחרור עם ישראל ממצרים, התוצאה המיידית הייתה שפרעה לא רק שלא שעה לדברי משה, אלא הכביד את עולו על העם: "תבן לא יינתן לעם ומכסת הלבנים תתנו", ומשה רבנו התלונן בפני ה': "למה הרעות לעם הזה?".
חז"ל מגלים לנו שמלאכי השרת ביקשו לפגוע בו על דבריו וגם הקב"ה הוכיחו, ובכל זאת התורה לא הסתירה אירוע זה וכתבה אותו לדורות. התורה איננה רק סיפורים, אלא מכל סיפור היא מלמדת אותנו לקח לאורך כל הדורות מאז אותו אירוע, כולל ימינו. פרשנים ותיקים וגם מהעבר הלא רחוק מבארים כי בתוך השיג והשיח בין הקב"ה למשה נעוצה בעיית מחשבי הקיצים. בכל הדורות התנגדו חז"ל לאותם דוחקי הקץ שניסו לחשב מתי תבוא הגאולה, והגם שעשו זאת מתוך כוונה טובה על מנת לעודד את העם לבל ייפול לזרועות הייאוש בגלות המרה, הם גרמו לסבל נוסף וכשהגאולה לא הגיעה בהתאם לחישוביהם, נפלו בני ישראל לייאוש גדול יותר.
מבאר הרב שלום ואלך שליט"א בפירושו לתורה כי לפני כ-370 שנה היה מעשה כשאותם דורשי חישובי הקץ קבעו כי הגאולה תתרחש בשנת ת"ח (1648) ומצאו לכך סימוכין בזוהר על פי הפסוק: "בזאת יבוא אהרון אל הקודש" ('זאת' בגימטרייה - ת"ח).
אנו מחכים למשיח בכל יום שיבוא, אך ישנן שתי אפשרויות. יש שהגאולה תופיע במהרה ויש את הזמן הקבוע מראש. חשבו שהיא תבוא בשנת ת"ח ובפועל מה אירע? התחוללו פרעות איומות בהן נספו אלפים ורבבות, פרעות ת"ח-ת"ט. ועוד היו כאלו שחישבו שהגאולה תבוא בשנת ת"ש (1941), וזו הייתה תחילת השואה.
מהו ההסבר? בספר דניאל מובא תאריך הגאולה במילים סתומות ומעורפלות בכוונה תחילה. מרומזות כמה אפשרויות שכל אחת יכולה להיות נכונה. כל אחת היא זמן המסוגל לגאולה ובבוא אותו זמן מתנהל קרב בשמיים. מיכאל, שר ישראל, מביא לבית הדין של מעלה את כל זכויותיהם של ישראל וכן אבותינו מכל הדורות מבקשים את הגאולה. לעומתם, כל המקטרגים מונים את נגעינו ועוונותינו. הסניגורים מצפים שנביא תגבורת לזכויותינו בכך שנרבה בתורה ובמעשים טובים.
גם בגלות מצרים ביקשו בני אפרים לצאת 30 שנה לפני הזמן שעל פי חישוביהם השגויים היה זמן הגאולה - וניגפו בפני אויבים בדרך ואיבדו 30 אלף איש. חשש משה רבנו ששוב, כשנדמה שהוא בא לגאול את העם, יתעורר קטרוג בשמים שיבטל את זמן הגאולה ויורע מצב העם.
כך לאורך הגלות. נרבה אהבה, מעשים טובים, תורה ומצוות - ובכך נקרב את הגאולה. לא לתלות את גורלנו במחשבי קיצין, אלא בעצמנו ובמעשינו הטובים, בין אדם למקום ובין אדם לחברו. רק כך נזרז את הגאולה השלמה.