מדוברות קיבוץ ניר עוז נמסר: "7.10. 6:29. בדיוק לפני שנתיים, חרב עלינו עולמנו. איבדנו 65 אנשים אהובים באותו יום שחור, ומאז בשבי. 83 אנשים נחטפו מבתיהם, 4 מהם הצליחו לברוח, 3 נרצחו בדרך, 76 נכנסו בשערי הגיהנום של עזה. 9 עדיין שם.
"נזכור את קהילת ניר עוז בימי תפארתה, את הבתים, את הדשאים, העצים והשבילים. את הבריכה ואת הכלבו, מקומות בהם נפגשנו באקראי וניהלנו את שיחות החולין שהיו חלק כה מרכזי ברקמת החיים המשותפת שלנו. ואת הפאב עם הערקיטו, והגולדסטאר מהחבית. את בית הילדים על גלגוליו, מטפלות אהובות, מדריכים בברוש ובנעורים, את הסטודנטים והש"שינים את ארוחות ההקמה והמשחקים על הדשא בבילוי. את חדר האוכל! צ'יפס לנפש בחמישי ופלאפל בשישי. את השדות, הפרדסים והמטעים שכל אחד בעונתו סיפק לנו את הירקות והפירות הכי טעימים בעולם. את השקיעות המרהיבות. את הנווה, שמי ייתן ועוד נשוב לשמוח בו ושתהיה בו חתונה!
"את הדוג' ראם של הגד"ש, עם כל הכלבים בארגז מאחורה. את החגים שחגגנו יחד, את הריבים והוויכוחים שחלקם בוודאות נראים עכשיו חסרי חשיבות. את הפרח של ניר עוז. את היצירה והעשייה שהפכו את ניר עוז לפנינת תרבות בנגב, את התערוכות בבית הלבן ואת ליין ההופעות הכי שווה ever. נזכור את השער הצהוב שהגן על המקום המיוחד שלנו, אך ביום פקודה, כרע תחת המתקפה הרצחנית ולא הצליח לשמור עלינו. נזכור שכולנו גיבורות וגיבורים, מהתינוקות ועד הוותיקים. כולנו! נזכור שאנחנו חזקים באלף דרכים ושכעוף החול, מתוך האפר נבנה חיים חדשים. נזכור את היום. את היום בצהריו. את השמש שעלתה על מוקד הדמים. את השמיים שעמדו גבוהים ומחרישים. נזכור את תלי האפר אשר מתחת לגנים הפורחים.
"נזכור את עובדינו המסורים: קְלֵמֶנְס פֶלִיקְס מַטַנְגָה, פּוֹנְגְטֵפּ קוֹסְרָם, טוּ סָא־לִי, סַקְדָה סוּרַאקַאי, גוֹסְרָאם אֲפִּיצ׳ָאר, סָארִיטַט קוּאָוּ, פִּיצ׳ִיט נָאג׳ָאן, פִירוֹן תָּאנוֹנְפִים, תַּנְקְרִיט פְּרַקְטְוַנְג, פַּפּוֹנְטָאנִי פּוֹנְגְקְרוּ, וּוֹטִיפַאט וִיסְטְדְּנָאוִי, נַאטְפוֹנְג פִּינְטָה, בֶּנְצ׳ָה דַּצ׳ְטָאוַואט. יהי זכרם ברוך".
התרעות פיקוד העורף