בסיום ההודעה פונה הסיעה לציבור בני התורה ולומדי הכוללים: "סיעת דגל התורה מבקשת מציבור בני התורה ולומדיה, דוקא בתקופה זו שאנו זקוקים להרבה סיעתא דשמיא, שימשיכו לעסוק בתורה בהיכלי הישיבות והכוללים. אנו סמוכים ובטוחים שבזכות ריבוי לימוד התורה והיצמדות לדעת גדולי התורה שליט"א, נזכה להגדיל תורה ולהאדירה, שזו השמירה הגדולה על עם ישראל כולו".
החוק שמקדמת הקואליציה הוא תיקון לחוק שירות ביטחון, שמטרתו להסדיר מחדש את סוגיית גיוס בני הישיבות והציבור החרדי לצה"ל. מדובר במהלך שמלווה את מערכת היחסים בין המדינה למגזר החרדי כבר שנים, אך הפעם הוא מגיע על רקע צורך גובר בהגדלת היקף המשרתים לצד לחצים ציבוריים ומשפטיים.
על פי המתווה העקרוני, החוק כולל קביעת יעדים מספריים לגיוס צעירים חרדים, לצד המשך אפשרות לדחיית שירות עבור מי שמגדירים עצמם כתלמידי ישיבה. במקביל, נבחנות מחדש הגדרות שונות כגון מי נחשב "חרדי" לצורך החוק, מהו הגיל שבו ניתן ליהנות מדחיית שירות, והאם ייקבעו מנגנוני תמרוץ או סנקציות אם יעדי הגיוס לא יושגו.
הקו המנחה של הקואליציה הוא לנסות ולייצר נוסחה שתאפשר גם מענה לצרכי הביטחון וגם שמירה על אורח החיים החרדי והמשך לימוד התורה בהיקף נרחב.
מן הצד השני, חלק מהרבנים החרדים, ובראשם הרב דב לנדו, הדגישו לאורך כל הדרך כי לא תתקבל שום הכרעה מהותית ללא בחינה מדוקדקת של הנוסח הסופי ולאחר דיון מחודש בכל סעיף וסעיף. לפיכך, גם האור הירוק שניתן היום מוגדר כהסכמה לקידום דיוני הוועדה בלבד, ולא כהתחייבות מלאה לתמיכה בחוק כפי שיובא להצבעה במליאה.
בקרב החלקים הנוטים להקצין שבקרב הציבור החרדי נרשמה דאגה מפני "מדרון חלקלק" שיחל בוויתורים מצומצמים ויתרחב בעתיד. מנגד, אחרים טוענים כי דווקא שמירה על השפעה בתוך תהליך החקיקה עדיפה על פני ניתוק והסתגרות, שעלולים להביא לחקיקה חד-צדדית.
מאז סוף חודש אוקטובר נדחו שוב ושוב ישיבות שנקבעו או תוכננו לעיסוק בחוק. בלוחות הזמנים של הוועדה נרשמו דיונים בנושאים אחרים, בעוד חוק הגיוס נותר מחוץ לסדר היום. חברי כנסת מן הקואליציה והאופוזיציה כאחד הביעו תסכול מן המצב, וטענו כי מדובר במתכון לחוסר ודאות משפטי ופוליטי.
בקואליציה מציינים כמה סיבות לעיכוב: הצורך להשלים את הנוסח הסופי של החוק, גיבוש חוות דעת משפטיות מלאות, ובעיקר שיקולים פוליטיים בתוך הקואליציה, הן מול המפלגות החרדיות והן מול שותפים אחרים החוששים מתגובה ציבורית קשה על הסדרי גיוס הנתפסים כמרחיקי לכת או כמקלים מדי.
בעקבות הודעת רבני דגל התורה - בליכוד שוררת מורת רוח מן הניסוח הזהיר של ההודעה. בסביבת ראש הממשלה ציפו להודעה חד-משמעית יותר, שתבהיר אם דגל התורה תתמוך או לא תתמוך בחוק במתכונתו הסופית. בליכוד חוששים לשאת בעלות ציבורית ופוליטית על קידום החוק, בלי לקבל התחייבות ברורה שהצד החרדי יעמוד מאחוריו עד ההצבעה במליאה, ובמפלגה בוחנים כעת כיצד להגיב למהלך.
עבור הציבור החרדי המשמעות היא המשך מצב הביניים: מצד אחד, ניסיון לשמר השפעה על החוק ולמנוע פגיעה בלומדי התורה; מצד שני, החשש מפני פשרות שיחייבו חלק מן הצעירים החרדים להתגייס במספרים גדולים יותר או תחת תנאים מחייבים יותר מבעבר.
בתגובה לפרסומים, מפלגת הציונות הדתית הודיעה: "הודעות לתקשורת זאת לא תוכנית עבודה לא מפי דגל ולא מפי גורמים בקואליציה. רק חוק שישנה את המציאות הקיימת ויגייס חרדים הוא חוק שיעבור אותנו. מדינת ישראל זקוקה לעוד חיילים. נקודה".
מארגון אחים לנשק נמסר בתגובה: "אם הרבנים החרדים נותנים אור ירוק - זו הוכחה סופית שמדובר בקומבינת השתמטות מלאה. נזכיר שוב, החרדים לא יעמדו מאחורי אף חוק גיוס אמיתי. אם הרבנים החרדים תומכים בחוק, אם הם נותנים לו "אור ירוק", אם הם קוראים להמשיך ללמוד בישיבות בזמן שמקדמים אותו - זה אומר שהחוק הזה מבטיח בדיוק את מה שהם רוצים: המשך השתמטות של 80,000 צעירים חרדים. ביסמוט לא עובד עבור צה"ל - הוא עובד עבור מועצת התורה. זוהי ההוכחה למה שטענו מההתחלה ולאורך כל הדרך. ממשלה שמקדמת חוק כזה אחרי שנתיים של מלחמה - מפקירה את ביטחון המדינה וצריכה ללכת הביתה".
התרעות פיקוד העורף