תושבים מאשרים זאת. "הוא ידע מה כל משפחה צריכה", מספרים תושבים. "מי עם ילדים קטנים, מי עם בעיות בריאות, מי במצוקה. הוא היה שם". מקביל לניהול הפינוי וההיערכות מרחוק, נעמן בחר להישאר בשלומי לאורך כל תקופת המלחמה. לדבריו, הנוכחות הפיזית ביישוב הייתה חלק בלתי נפרד מהניהול. מדי יום פרסם עדכון יומי לתושבים, שבו תיאר מה נעשה בשלומי, מה מצב הביטחון, אילו עבודות מתבצעות ומה צפוי בהמשך.
"התושבים היו שותפים לתהליך", הוא אומר. "ידעו מה קורה, גם כשלא היו תשובות מלאות". לדברי תושבים, העדכון היומי והנראות של ראש המועצה בשטח ליכדו את הקהילה, יצרו רציפות בתקופה של אי ודאות, והשרו תחושת ביטחון אזרחית, גם בזמן שהיישוב היה ריק כמעט לחלוטין. לדברי נעמן, נקודת המפנה הקריטית הייתה ההחלטה לא לוותר על מערכת החינוך. "ברגע שאין חינוך - אין קהילה," הוא אומר. "הורים לא יחזיקו חודשים בלי מסגרת, ומורים יתפזרו. אם זה קורה, החזרה הביתה הופכת כמעט בלתי אפשרית". לחצו כאן לאייטם
התרעות פיקוד העורף