כשהאסטרטגים ברדוגו ומגל מתפארים איך הרגנו את דף ואת סנוואר ואת מרוואן עיסא ועוד עשרות כמותם, הם עושים צחוק בעיקר מעצמם. קודם כל, ברור שהוטלה עלינו חובה להרוג אותם. ולא רק אותם. כל מי שהשתתף בטבח 7 באוקטובר, מראשי המתכננים (ששוחררו על ידי נתניהו בעסקת שליט) ועד זוטרי המבצעים, הוא בן מוות. ניל"י, הגוף שהקים השב"כ במטרה למצות את הדין עם כולם, צריך להמשיך עד שנדע שאף אחד לא נושם כאן, על האדמה הזו.
העניין הוא שחמאס הוא ארגון שלא מתעניין במחירים שהוא משלם בחיי אדם. זה מה שהפך אותו לארגון הכי מסוכן והכי קטלני, הרבה יותר מחיזבאללה או איראן, שם יש רגישות רבה לאבידות. חמאס, כמו שאמר בזמנו ראש השב"כ נדב ארגמן, "מוכנים למות ולהקריב הכל", למען המטרה. חמאס מתעניין רק במטרות־העל שלו. והן הושגו. בהקשר הזה, האסטרטג סנוואר ניצח את הטקטיקן נתניהו. לחצו כאן לאייטם
התרעות פיקוד העורף