את הסרט "חגיגה בסנוקר" ראיתי לראשונה כשהייתי בן 10, ועד היום הוא נשאר אחד הסרטים הישראליים הכי אהובים עליי. בחיים לא הייתי מנחש שמאחורי דמותו של המאפיונר סלבדור מסתתר שחקן כל כך עמוק, עם מודעות רגשית חדה לסביבתו, אדם שנלחם על עקרונותיו הן בפן האמנותי והן בפן הפוליטי. מי שהקהל זוכר דרך פאות, פזילה ובדיחה במבטא פרסי כבד, מתגלה כאן כמי שלמד משחק ברצינות כמעט אובססיבית, במחזור הראשון של בית צבי, ודיבר על עבודת השחקן באותה טוטאליות שבה דיבר על פוליטיקה.
התחושה הזו ליוותה אותי לאורך כל הצפייה בסרטם של קובי פרג', עומר שילוח ומוריס בן מיור: "יוסף שילוח: בעל החלומות", שהוקרן בפסטיבל ירושלים השנה ומשודר עתה בסטינג, יס, הוט ונקסט טי וי. הדוקו הזה מפרק לאט ובשקט את אחד האייקונים הגדולים של הקולנוע הישראלי, ומרכיב אותו מחדש כדמות מורכבת, פצועה, ובעיקר הרבה יותר אמיצה ממה שהזיכרון הקולקטיבי נוטה לאפשר לה. לאייטם המלא >>>>>>
התרעות פיקוד העורף