איילת שקד פותחת את הראיון בהתייחסות למערכת המשפט: "המערכת הזו לא נקייה מטעויות, ויש הרבה דברים שאפשר לשנות. השאלה היא איך עושים את זה - האם עובדים יחד עם המערכת, או פועלים תוך כדי דריסה שלה. אני מאמינה שיותר נכון לעבוד עם המערכת ולבצע שינויים מבפנים. אני מאוד גאה במה שעשיתי, ואני גם מאמינה גדולה באבולוציה ולא ברבולוציה.
כשנכנסתי לתפקיד, בית המשפט כולו היה שייך לאותו מחנה עם אותה תפיסת עולם. שופטים הם בני אדם, ויש להם תפיסת עולם וסט ערכים, ובסופו של דבר הם גם יוצקים את זה לפסיקות שלהם. לכן בית המשפט צריך להיות מקום מגוון, שמייצג את כל חלקי העם. בתפקידי מיניתי שופטים ויצרתי בית משפט הטרוגני. היום יש מחנה שמרני מובהק".
אני לא מאמינה בלדרוס את המערכת. צריך לעבוד איתה ולשנות אותה. כך זה בכל מערכת: משפט, בריאות, חינוך, צבא - אלו מערכות מאוד גדולות. אם אתה רוצה להזיז משהו, אתה לא עושה ‘טראח’, פנייה חדה, וחושב שזה יתיישר למה שאתה רוצה".
עכשיו, מה הממשלה הזאת עשתה? היא מנהלת דה-לגיטימציה מאוד אגרסיבית למערכת המשפט, ולכן אומרת: הם לא יכולים למנות. אבל אני חושבת שהייתי הראשונה שהעלתה רעיון יחסית פשוט - שהשופט סולברג ימנה את חברי ועדת החקירה האמיתית. הנשיא יצחק עמית יכול להאציל את הסמכות שלו. דרך אגב, אני רוצה לתת לו פה עצה, אם הוא מסתכל.
אם הוא מחפש לא להיות צודק אלא להיות חכם, אני חושבת שאפילו הנשיא עמית מיוזמתו צריך להגיד: אתם יודעים מה? אני רואה את המחלוקת, אני רואה את הקרע, אני רואה את הבעיה של הממשלה - ואני מאציל את סמכותי למשנה שלי, לשופט סולברג, ושסולברג ימנה את האנשים לוועדת החקירה. בואו נראה מה יש לנתניהו להגיד על זה.
"אני אומרת - בואו נאתגר אותו. שהנשיא עמית מיוזמתו יגיד: אני מוכן להאציל את הסמכות למשנה שלי, לשופט סולברג. בוא נראה מה יהיה אז לממשלה להגיד".
"בקרוב אצטרך לקבל החלטה"
בכל שלב בחיים שלי אני מנסה לעשות מה שאני יכולה לטובת המדינה שלי. גם היום, כשאני נמצאת באזרחות, אני פועלת בהתנדבות: אני יושבת ראש עמותה של בית החולים שניידר, בית חולים לילדים. אני עוזרת למשפחות שכולות, לפצועים, לאנשים - איפה שאני יכולה. אני מדברת בפני קהילות יהודיות בעולם. גם כשאני לא חלק מהמערכת הפוליטית".
"נתניהו אמר שהוא מעדיף להקים ממשלה עם מפלגת שמאל"
ומאז כתב האישום זה הפך להיות ממש עידן אחר ועולם אחר. וצריך להגיד דבר נוסף: החרם עליו מצד הגוש השני, של ׳רק לא ביבי׳ המובהק הזה, אפשר לו להקים ממשלה כמו שהוא הקים עכשיו.
דרך אגב, לפני מספר שנים הוא אמר לי שהוא תמיד מעדיף להקים ממשלה עם מפלגת שמאל, כי לטעמו זה יותר נכון מול האמריקאים - אתה אף פעם לא יודע אם ייבחרו רפובליקנים או דמוקרטים - והוא גם אמר שזה ׳עוצר את המשוגעים׳. הדבר הזה השתנה.
היום הוא מקים ממשלה רק מהגוש שהוא יצר, וזה תהליך לא טוב למדינה. לכן צריך לפרק את הגושים ולהקים ממשלה רחבה. אני חושבת שהגושים האלה הביאו לנו אסון, ושחייבים לשבור אותם: להקים ממשלה רחבה של מרכז-ימין ומרכז-שמאל. זה הדבר הנכון למדינת ישראל, בטח אחרי שלוש השנים הקשות שעברנו עד היום".
"התנהגות של נתניהו בקטאר-גייט מחשידה"
"אם הייתי מגלה שעובדים שלי עבדו עבור קטאר, הם קודם כול לא היו עובדים איתי — ולא היו מקבלים ממני משכורת אפילו יום אחד נוסף. הייתי קוראת מיד לשב"כ ולמשטרה ואומרת: 'תחקירו ותבדקו מה היה כאן', כי אם שני העובדים האלה עבדו עבור קטאר — ייתכן שיש עוד. זה מאוד מוזר".
"אנחנו נצטרך לדעת למצוא את היופי בגיל היותר מבוגר"
ואגיד לך משהו שממש זעזע אותי כשעברתי למגזר הפרטי: במגזר הציבורי, במשרדי הממשלה, יש נשים בעמדות בכירות; במערכת המשפט - בוודאי. כשרה בממשלה היינו פעם ארבע שרות, פעם תשע שרות. אני הייתי שרה יחידה בקבינט תחת נתניהו, ובהמשך, תחת בנט, היו יותר. אבל במגזר הפרטי? כמעט שאין נשים. אין בכלל - חוץ מאחת - נשים שהן בעלות שליטה בחברה, כלומר כאלה שהקימו חברה ולא ירשו אותה. וגם כמעט שאין נשים שמכהנות כיושבות-ראש של חברות.
"אז עוד אין, אבל זה יגיע. אני מניחה שזה יגיע בשנים הקרובות, כמו אצל כל אחת - וצריך לדעת להתמודד עם זה. אתמול פגשתי חברה מאוד טובה שלי, חברת ילדות, פרופסור לגינקולוגיה, מומחית מצליחה מאוד וגם לפריון. ישבנו ודיברנו, אחרי הרבה זמן שלא נפגשנו, וגם על זה עלה השיח. היא אמרה לי משהו מאוד נכון: לכל גיל יש יופי, ואנחנו צריכות לדעת להתמודד עם השינויים כשהם מגיעים. אז אנחנו עוד לא שם, אבל זה כנראה יקרה בקרוב, ונצטרך לדעת למצוא את היופי גם בגיל המבוגר יותר. כשאגיע לשם - אדע להתמודד. כל אישה עוברת תהליך כזה".
"אני רוצה לאחל לכל אזרחי ישראל שנה אזרחית טובה. אנחנו נמצאים בפתחה של 2026, שנה שאני מקווה שתביא איתה פריחה כלכלית אדירה. הכלכלה שלנו חזקה מאוד - וראינו זאת גם בשעת מלחמה. היא חזקה, אגב, לא בזכות הממשלה, אלא בזכות מגזר פרטי חזק: ההייטק שהוא קטר אדיר, הנדל"ן והתעשיות הביטחוניות. אני מקווה ומאחלת לכולנו שגם אם לא נצליח לאחות את כל הקרעים והשסעים - כי אני לא באמת מאמינה שזה אפשרי - לפחות שהדברים יירגעו. שנדע להתאחד לא רק בשעת מלחמה, אלא גם בשעת שגרה; שאנשים יכבדו זה את זה יותר, יקשיבו זה לזה יותר. וזהו - שכולנו נהיה בריאים".
התרעות פיקוד העורף