עוד לפני שצוללים לתוך פיסות הציטוטים שלוקטו בפינצטה מ-15 שנות קבינטים וישיבות ביטחוניות, עוד לפני שמזהים את השקרים, הפיקציות, חלקי האמיתית והדברים שמוצאים מהקשרם, לפני כל זה, בואו נצא לרגע מנקודת הנחה (מוטעית) שהכול נכון. שראשי זרועות הביטחון לאורך קרוב ל-20 שנות שלטונו של נתניהו היו תבוסתנים, חשבו שצריך להכיל את חמאס והם אלה שהביאו את הקונספציה שהובילה לשבעה באוקטובר. אז מה? האם זה מפחית אפילו גרם אחד מאחריותו הישירה של ראש הממשלה לאסון?
נשאלת שאלה פשוטה: תגיד לנו, אדוני ראש הממשלה, בשביל מה בחרו בך לתפקיד הרם שבו אתה נושא עוד מעט 20 שנה? הרי טענת שאתה "מר ביטחון". הרי הבטחת "עוצמה" ו"ביטחון" ו"החזרת הגאווה הלאומית" ואיימת על כל אויבי ישראל שלוש פעמים ביום, שבעה ימים בשבוע, ארבע עונות בשנה. הרי סיפרת שהעם היהודי אף פעם לא הצטיין בזיהוי סכנות ואתה הוא זה שמזהה אותן מבעוד מועד.
אם אתה לא מסוגל לעשות שום דבר בניגוד לרצונם של ראשי מערכת הביטחון, שאת רובם המכריע אתה בעצמך מינית, למה התמודדת על תפקיד ראש הממשלה? למה הבטחת בסוף "עופרת יצוקה" שמייד עם חזרתך לשלטון תיתן את ההוראה המתאימה ותפיל את שלטון חמאס בעזה? הרי אתה, במילותיך, ניבאת את כל מה שקרה בשבעה באוקטובר. ידעת הכול. תוכניות חמאס היו גלויות ופרוסות בפניך ופירטת אותן בפורומים שונים, כולל מול מצלמות ומיקרופונים. איך אתה מעז להאשים עכשיו את לובשי המדים?
"זו המשמרת שלנו", הצהרת כשחזרת לתפקיד שלך בפעם האחרונה, "אני הראש, אני האחראי", אמרת. כשנשאלת על הכסף הקטארי שהזרמת לרצועה, אמרת, בקולך, שזו החלטה שלך, שמנהיגים צריכים לקבל החלטות וצריכים גם לשאת בתוצאות ההחלטות הללו. אתה, בקולך, אמרת את הדברים. ומה קרה כשהגיעו התוצאות? ברחת. ולא רק ברחת: אתה מוג לב עלוב נפש שבורח תוך כדי הפלת אשמתו שלו על אחרים.
רק לא להיגרר למלחמה
"עזוב רגע הכול", אמר לי שלשום קצין בכיר (שלא נמנה על רשימת האשמים) שעבד מקרוב עם נתניהו, "היית מוכן לקנות במכולת שהבעלים כל היום מאשים אחרים? היית מוכן לשים את הילדים שלך בגן שהגננת כל היום מאשימה את הילדים, הסייעות ומשרד החינוך? היית מוכן לשלוח את הילד שלך לצבא שהמפקד יודע שכולם אשמים חוץ ממנו (רק בכישלונות)? איזו מדינה עלובה נותנת לאיש כזה עלוב, חלש ורופס להנהיג אותה?".
ומכאן, לעצם טענותיו של נתניהו: את שיא החוצפה הוא שובר כבר בהתחלה, בקביעה שהמונחים "הכלה" או "שקט" מעולם לא נכללו בדירקטיבה שלו לגבי עזה. ובכן, הייתי מגיש את השקר הזה למצעד 20 השקרים הגדולים בכל הזמנים של השקרן-בן-שקרן שלנו. לאורכם ולרוחבם של התחקירים הצבאיים שפורסמו בשנה שעברה מתנוססים לא מעט סיכומי דיונים ביטחוניים, שבהם ראש הממשלה נתניהו סיכם את הדיון וקבע למערכת הביטחון את הדירקטיבה המדינית על רצועת עזה.
עכשיו הוא מנסה להפיל את הדירקטיבה על הדרג הצבאי. אדוני ראש הממשלה: הדרג הצבאי לא קובע דירקטיבה. הדרג הצבאי ממליץ. הדרג המדיני קובע. הדרג הצבאי אמור לבצע את המדיניות של הדרג המדיני. הדרג המדיני זה אתה. כפי שאתה מתפאר ש"מאז שבעה באוקטובר אתה לא פועל יותר על פי המלצות הדרג הצבאי", צריך לשאול אותך למה פעלת על פי ההמלצות שלהם עד שבעה באוקטובר? למה קיבלת שכל, עצמאות, אומץ או השראה רק אחרי ששילמנו בחייהם של 2,000 אחים ואחיות? איך אתה מעלה בדעתך להימלט מהאחריות הזו?
ידע - ולא נתן הוראה
זאת ועוד: בנט וליברמן לא חשבו שצריך לכבוש את עזה. גם היום הם לא חושבים כך. הם חשבו שצריך לפלוש לעזה, להשתלט על הליבה השלטונית של חמאס ולפרק את כוחו. פעולות שהיו מונעות את שבעה באוקטובר. הם אמרו את זה חדשות לבקרים. ליברמן התפטר מתפקיד שר הביטחון מפני שנתניהו בלם את זה. הוא אמר את הדברים במסיבת עיתונאים בזמן אמת. הוא כתב מסמך נבואה מצמרר ביום התפטרותו, שמתאר מה עלול לקרות אם נתניהו ימשיך בסירובו. ואחרי כל זה, השקרן מנסה לשכנע אותנו שהמציאות הפוכה. מדהים שהוא מאמין שזה אפשרי.
אותו סיפור בדיוק עם חיסולם של ראשי החמאס. נתניהו הוא מומחה למניפולציית פרוטוקולים. הוא תמיד יגיד גם משפטים מיליטנטיים שיוכלו בדיעבד להוכיח כל תזה שירצה. הוא יוכל לשלוף אמירות מתונות ופרגמטיות, אבל גם אמירות קיצוניות ומיליטנטיות. הוא פיזר את הציטוטים האלה כהכנה ליום סגריר. עכשיו הגיעה שעת פרסומם. הבעיה היא, שבסוף ראשי חמאס לא חוסלו. היחיד שיכול לתת את ההוראה לביצוע "מבצע העריפה" הוא נתניהו. והוא לא נתן. אין מה לעשות, אי אפשר לשנות את העובדה הזו. הוא הזכיר את האפשרות לחסל, הוא העלה את האפשרות לחסל - אבל בכל פעם שהתבקש לתת את הפקודה לחסל, לא נתן.
השנה היא 2016, ורק השר שטייניץ מאתגר את המערכת ושואל מה יקרה אם חמאס יחליט לפרוץ ארצה מעל פני הקרקע. שטייניץ מתריע כי "התפרצות כזאת היא אפשרית באמצעים קלים יחסית והיא יכולה להיות אפילו בהיקפים רחבים יותר", אך ראש הממשלה נתניהו בחר לאמץ את עמדתה של מערכת הביטחון. איפה מר ביטחון? איפה האחריות? איפה כל מה שהוא הטיח באולמרט, שהיה צריך לדעת, היה צריך להזהיר, היה צריך להורות, היה צריך לאתגר? למה שטייניץ יכול ונתניהו לא? ואם אפשר, אז הגיע הזמן להחליט: אתה מאתגר את המערכת, או מתיישר איתה? זה או זה, או זה.
המתריע הלאומי
נסיים בתמלול אותו קטע וידיאו בלתי נשכח של נתניהו מייד בסיום מבצע עופרת יצוקה, שבועות ספורים לפני בחירות 2009: "אנחנו פה בכניסה לאשקלון. הבוקר נחת כאן טיל גראד. זה אומר הכול. במקרה, רק במקרה, קרה כאן נס והילדים שהראו לי את הרסיסים לא נפגעו. אבל אנחנו לא יכולים לסמוך על ניסים. אנחנו צריכים פעולה שתסיר את האיום. יש רק פעולה אחת שתעשה את זה, וזה למוטט את שלטון החמאס בעזה.
"אז אני רוצה להגיד כאן ועכשיו. אנחנו לא נעצור את צה"ל. אננו נשלים את המלאכה. אנחנו נמוטט את שלטון הטרור של חמאס, אנחנו נחזיר את הביטחון לתושבי אשקלון, לתושבי שדרות, באר שבע, יבנה, אנחנו נחזיר את הביטחון לתושבי ישראל. כשעמדתי שם היום, במקום של הפגיעה, הייתה שם אמא, החזיקה תינוקת קטנה והיא בוכה. ילדה בת שנתיים. תסתכלו עליה, היא מפחדת, היא בוכה, היא מתייפחת, והיא אומרת לי 'תעשה משהו'. תעזור לנו. אז אני רוצה להגיד לאותה אמא ולכל האימהות בישראל: ועוד איך נעשה. אנחנו נעשה מה שצריך היה לעשות מזמן וקדימה לא עשתה. אנחנו נמוטט את שלטון הטרור של החמאס, אנחנו נחזיר לכם, לכולכם, לכן, את הביטחון".
התרעות פיקוד העורף