ברשות הטבע והגנים מוסיפים כי גירית הדבש הינה טורף בינוני, אשר מזוהה במיוחד משאר היונקים הודות לצבע הפרווה המיוחד והבולט לעין, חציה העליון לבן-אפרפר וחציה התחתון שחור. גירית הדבש ידועה כמין עמיד במיוחד, עם מוניטין של חוסר פחד ויכולת מרשימה להסתגל לתנאים מגוונים. היא מתאפיינת במבנה גוף קומפקטי ושרירי, טפרים חדים ולסתות חזקות שהופכים אותה לצייד יעיל. למרות ממדיה הקטנים יחסית, היא מצטיינת בכוח ובזריזות יוצאי דופן, ובמקרים רבים אף תועדה כשהיא תוקפת בעלי חיים גדולים ממנה בהרבה כולל אריות וצבועים.
ברשות הרחיבו על הטורף הנדיר ואמרו כי הפרווה שלה ייחודית וקלה לזיהוי: רצועה לבנה בולטת מראש ועד לזנב, בעוד יתר הגוף שחור. בישראל תפוצתה מקוטעת. בעבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת זוהו בישראל ארבע תת-אוכלוסיות נפרדות זו מזו. בשפלת יהודה, מאזור לטרון שער הגיא ועד ללכיש, בגליל העליון המזרחי, בעמק החולה ובגולן, בערבה הצפונית, בסביבות חצבה.
ברשות הטבע והגנים אמרו עוד כי תפוצתה של גירית הדבש ברוב חלקי אפריקה. היא אינה מצויה החל ממרכז מדבר סהרה, אלא נמצאת במערב באסיה, באתיופיה ובסומליה במזרח ובניגריה ובחלקים ההרריים של מרוקו הדרומית עד לגבולות הסהרה. הם נמצאות בכל המזרח התיכון, לרבות ישראל וסוריה הצפונית עד טורקמניסטאן ודרום מערב עד קזחסטאן, ומזרחה להודו ונפאל. בטווח הרחוק גירית הדבש אינה שכיחה בשום מקום ובחלקים מסוימים.
התרעות פיקוד העורף