אבל זה לא רק קרבות ההנהגה. זה גם המצב בסקרים. בעוד רוב סקרי התקשורת מראים על ניצחון ברור לגוש המרכז-שמאל, לפעמים אפילו בלי קולות הערבים, בסקרי העומק המפלגתיים, שמוזמנים באופן תכוף יותר על ידי המועמדים השונים, הולכים הפערים ומצטמצמים.
אלה שדאגו ללעוג לסקריו של מומו פילבר, דואגים עכשיו יותר כשהסקרים שלהם הולכים ונעשים קרובים משבוע לשבוע לשלו, ואותות הלחץ במחנה ניכרים. במקום מחשבה גושית-כללית, לפחות נכון לעכשיו כל אחד דואג לעצמו, מבליט את יתרונותיו ותוקף את יריביו בתוך המחנה.
הוא מעוּדד מדבר אחד: שכל ראשי מפלגות האופוזיציה נזכרו, או למדו, שאי אפשר לנצח בלי יש עתיד - המפלגה היחידה במחנה עם 38 אלף פעילים מאורגנים, קבוצות וואטסאפ, ראשי ערים וחברי מועצות. נבחרת מיומנת עם ניסיון פוליטי.
מה שלפיד הבהיר למעשה לחבריו הוא "תפסיקו עם הציוצים וההכפשות. קמפיין הוא קודם כל משמעת ברזל ועבודה מסודרת".
התרעות פיקוד העורף