1
מבצע שאגת הארי מביא עימו אתגרים חדשים לעומת מלחמת חרבות ברזל ואפילו מבצע עם כלביא. הם עלולים להכביד על המשק הישראלי, שנכנס לקרב ב־28 לפברואר כשהוא המשק החזק ביותר בעולם, כפי שאני טוען זה למעלה משנתיים - או כדברי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון השבוע: "הכלכלה הישראלית התאוששה בעבר במהירות ממשברים גיאו־פוליטיים; גם כעת, לאחר הפגיעה הניכרת עם פרוץ המלחמה, המשק הפגין עמידות". אלא שהמלחמה הזו משפיעה גם על הפעילות המשקית והעסקית במדינות העולם שעימן המשק הישראלי סוחר.
עד כה נהרסו או נפגעו כ־1,900 דירות שאינן ניתנות עוד למגורים, והוגשו כ־ 14,300 תביעות בגין נזקים ישירים לרכוש. קרוב ל־5,500 משקי בית כבר נזקקו לדיור חלופי. המשמעות היא כי תהיה ירידה בהיצע הדירות למגורים בחודשים הקרובים, מה שיאיץ את העלייה בשכר הדירה למגורים, שבלאו הכי עולה בקצב מהיר ומשפיע לרעה על קצב האינפלציה. הנחמה מנגד היא כי מספר הדירות שבנייתן הסתיימה הגיע ברבע האחרון של 2025 לשיא של 16,737 דירות - שיא ברבע שנה שלא היה כמותו לפחות מאז תחילת 2018.
2
חידוש האינפלציה, אפילו לא בשיעור חד במיוחד, יביא ככל הנראה להותרת הריבית בארה"ב על כנה (3.64%). קיבוע זה של הריבית יגרור את בנק ישראל להותיר את הריבית בישראל על 4%, בטענה כי גם האינפלציה בישראל בעלייה. ואכן, קונצנזוס תחזיות האינפלציה כבר עלה באמצע החודש ל־2.2%, לאחר 1.9% במשך חודשיים קודם לכן. בנק ישראל מציין כי משקל הצריכה הביטחונית בישראל טיפס ל־8% לעומת 4.2% בשנת 2022, טרם המלחמות האחרונות שנמשכות, לעומת 1.8% במדינות ה־OECD.
טרם מבצע שאגת הארי עמד יחס החוב לתוצר על 68%, והוא עלול לטפס ל־72% בשנת 2030. המשמעות של העלייה בחוב של הממשלה למימון המלחמה והפיצויים היא עלייה בגיוס ההון על ידי הממשלה או הכבדת נטל המס. היות שאיני מאמין שהצעות הנגיד להכביד את עול המיסים בישראל יתקבלו, במשק שסובל תכופות מתהפוכות ואי־ודאות בטח לא רוצים להבריח עוד ישראלים בזמן שהמשק סובל ממחסור חמור בידיים עובדות. הפתרון יהיה הגדלת החוב באמצעות גיוס הון נוסף לטווח ארוך.
שילוב של גיוס הון נוסף, שיוביל לעלייה בעלות ההון לממשלה ומשם ישר לעלות ההון בסקטור העסקי, שיהיה חייב לשלם יותר עבור נטילת הלוואות - כל זה, יחד עם ריבית גבוהה יותר של בנק ישראל, מהווה מלכודת עבור חברות הבנייה, בייחוד אלה שנטלו חוב כדי לרכוש קרקע לבנייה. כבר היום מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה מגיע ל־86,290, מלאי המייצג 31.4 חודשי היצע.
על רקע קשיי המימון של משקי הבית, בייחוד עצמאיים שעסקיהם מתקשים לצמוח בגלל המלחמה ועומס המס, תהיה עלייה במספר הדירות הלא מכורות, וחלילה וחס - אפילו התמוטטות של חברות בנייה בהמשך להתמוטטות חברות ביצוע בענף הבנייה, שהחלשות שבהן כבר יצאו משוק הביצוע בענף.
בנוסף לצרות האמורות בענף הבנייה, המלוות בירידה במספר העסקאות וצניחה במחירים במרבית השנה האחרונה, ישנה בעיה של מחסור בעובדים בענף מאז שממשלת ישראל עצרה את יבוא העובדים מהרשות הפלסטינית (אף שעשרות אלפים שב"חים מסתובבים באתרי הבנייה באין מפריע). האם בנק ישראל או ממשלת ישראל יבואו לעזור לענף הבנייה? לא.
3
חזרה לבית הספר וגני הילדים היא צו השעה, אחרת הפגיעה במשק תגבר בשל ירידה בפעילות המשקית. הילדים מפסידים כבר שבועות ארוכים מהלימודים, מה שיפגע בכושר ההשתכרות שלהם לכשיתבגרו, חד וחלק. משרד החינוך יחד עם משרד האוצר חייבים להגיע למתווה מוסכם עם ארגוני המורים כדי לצמצם למינימום את חופשת הקיץ, וכך לפצות על ההפסד התהומי של המשק, הפועל כיום במתכונת מצומצמת יחסית.
לפי הערכת בנק ישראל, המלחמה הובילה לפגיעה מצטברת במשק של 175 מיליארד שקל על פני תשעה רבעונים, שווה ערך ל־8.5% מהתוצר. עלות המלחמה מאז 7 באוקטובר 2023 - 243 מיליארד שקל. נוסיף לכך תשלומי קרן פיצויים של מס רכוש, שהגיעו ל־33 מיליארד שקל ועוד יעלו במיליארדים בימים אלה, הוצאות אזרחיות בשל המלחמה בשיעור של 57 מיליארד שקל ותוספת תשלומי ריבית של הממשלה של 19 מיליארד שקל, ונגיע לסך השפעת המלחמה של 352 מיליארד שקל לפי בנק ישראל.
4
אלביט מערכות מוכרת מערכות רדיו ומערכות שליטה ובקרה באירופה ובישראל, וכן מודיעין ולוחמה אלקטרונית, בעיקר כתוצאה מעלייה במכירות של מערכות ימיות ומערכות אלקטרו־אופטיות הכוללות מערכות חלל, וכמו כן מגוון מערכות לוחמה אלקטרוניות הכוללות מערכות נגד כלי טיס בלתי מאוישים. כמו כן נמכרים חימושים גם לאירופה, ונרשמה עלייה במכירת מערכות ראיית לילה, מערכות ימיות, כלי טיס, וכן גידול במכירות של חימוש מונחה מדויק באסיה ובפסיפיק - וכמובן בישראל.
הנה כי כן, התעשייה הביטחונית מתווספת לתעשיית ההייטק, והן מביאות ברכה לישראל בתקופה קשה מאוד. לאחר המלחמה נהיה חייבים לעשות צדק חברתי גם בטיפול והיחס של המדינה לתושבי הצפון, שממש מגינים בגופם על הגליל, ולהמשיך להשקיע ביישובי הדרום שנפגעו. הסיוע חייב לבוא לא באמצעות העלאת נטל המס, כפי שהבנק המרכזי שואף, אלא באמצעות הלוואות וגיוס הון לטווח ארוך וגיוס מעניקים ותרומות מיהדות העולם.
נכון שנטל המס בישראל עומד על 32.9% ביחס לתוצר, לעומת חציון של 36.7% במדינות ה־OECD, כפי שבנק ישראל הציג השבוע, אך אנו זקוקים לגידול באוכלוסייה ולא לנטישה מטעמי מיסוי והכבדה, בנוסף לאתגרי הביטחון האישי וימי מילואים אינסופיים. אפשר לקבל את דרישת הנגיד לבצע "התאמות תקציביות הכוללות קיצוצים בהוצאות שאינן תומכות צמיחה" – או בשפה ברורה יותר, צמצום התקציבים הקואליציוניים - אבל לדחות בשתי ידיים את רעיון "הגדלת צד ההכנסות", קרי הכבדה בשיעור המס
התרעות פיקוד העורף