בהמשך הדגיש כי למרות הפרישה, הוא נפרד בתחושות חיוביות מהעבודה בערוץ: "אני נהניתי להופיע בתכנית הדגל של הערוץ “הפטריוטים”, וכפאנליסט וכפרשן משפטי בתכניות רבות אחרות. אהבתי את העובדים בערוץ מהמאפרות בחדר האיפור ועד עובדי ההפקה הנמרצים והחביבים. אהבתי את המגישים, את הכתבים, ואת הפאנליסטים של הערוץ. אהבתי את תחושת ההתגייסות, את האנרגיות החיוביות, ואת תחושת השליחות של כולם. זה באמת מקום כיפי להופיע בו, והוא שונה בתכלית מאיך שהוא נתפש בחוגי השמאל".
עם זאת, כהן אליה הבהיר כי נקודת השבר המרכזית הייתה סביב מחלוקת על סוגיית “עצומת מאה האלף”: "עצומת מאה האלף האזרחים והאזרחיות לטראמפ, היתה קו פרשת מים חשוב עבור הימין והיא מבטאת גרסה ישראלית לשינוי העומק שטראמפ חולל בימין האמריקאי ולהתנתקות מ”הממלכתיות” הישנה של הימין שכבר לא עובדת יותר. המחלוקת ביני לבין קברניטי הערוץ נסובה במיוחד על העצומה".
לדבריו, הפער בין עמדות הצופים לעמדות הפאנליסטים היה חריף במיוחד: "בעוד ששמונים אחוזים מכלל תומכי הקואליציה תמכו בעצומה, הרוב המכריע של המגישים והפאנליסטים בערוץ התנגדו לה. זהו פער קיצוני במיוחד שמשקף את הפער שבין האליטות התקשורתיות לבין ההמונים. מעניין שבקרב תומכי המפלגות שיש להם נטיה מזרחית יותר (ש”ס, הליכוד, עוצמה יהודית) היתה תמיכה שמשיקה ל-90 אחוזים בעצומה, ואילו אצל החרדים האשכנזים (יהדות התורה) פחות ממחצית. 68 אחוזים מתומכי הציונות הדתית תמכו בעצומה. פער קיצוני זה צריך להדליק נורה אדומה עבור קברניטי הערוץ, והוא מלמד שהקו של הערוץ בנושא החשוב ביותר שמעניין את הבייס, המאבק בדיפ סטייט , נמצא באופסייד קיצוני מול צופי הערוץ , במיוחד מול הצופים המזרחים המסורתיים".
לסיום, חתם במסר פרידה והמשך הדרך: "אני מודה לערוץ על ההזדמנות הנפלאה שנקרתה בפני לדבר אל עם ישראל. אני מודה במיוחד לפאנליסטים מ”הפטריוטים”, שגם אם מדי פעם הטונים עלו והיו ביננו מחלוקות, הן היו לשם שמיים, ואני מחבב את כולם כאנשים. אני מודה גם לינון שנתן לי את האפשרות להופיע בתכנית, ואני מאחל להם בהצלחה בהמשך הדרך. אני ממשיך לפעול בכל הכוח למען עם ישראל, למען גאולתו, למען היציאה מהעבדות היוריסטוקרטית לחירות דמוקרטית".
התרעות פיקוד העורף