ערב הגמר נפתח בסרטון מיוחד בכיכובו של ג'ייג'יי (JJ), המציג את רגע הזכייה שלו מהשנה שעברה ומפגש מרגש עם מעריצים בווינה. בסרטון, סירת הנייר המוכרת שליוותה אותו על הבמה בבאזל נשכחת מאחור ויוצאת למסע ברחבי אוסטריה. מיד לאחר מכן, ג'ייג'יי עולה לבמה ומבצע קטע אופראי קלאסי בליווי הפילהרמונית של וינה. הבמה כולה מעוצבת באווירת בית אופרה יוקרתי, עם וילונות אדומים עצומים ורקדנים המלווים אותו על המדרגות המובילות לגרין-רום.
ברגעים אלו - נועם בתן בצעדת הדגלים בגמר האירוויזיון!
אחרי כמה בדיחות משעשעות של המנחים, הגענו לרגע הגדול: ההצבעה נפתחת רשמית! ממש כמו בשנה שעברה, אפשר להצביע כבר מתחילת המשדר. המשמעות היא שלסדר השירים כבר אין באמת חשיבות - בין אם השיר האהוב עליכם הוא מספר 2 או 25, אתם יכולים לתת לו את הקול שלכם ברגע זה, להמשיך בעיסוקים שלכם ולא חייבים להישאר ערים עד סוף הלילה כדי להשפיע.
סורן בחר לשכפל במדויק את ההופעה שהביאה לו את הניצחון בקדם הדני. עם זאת, השפה הדנית עשויה לאתגר את האוזן הים-תיכונית, ונשמעת לעיתים כמו מבטא עברי כבד במיוחד. השיר שלו, שכיכב בצמרת טבלאות ההימורים עד לשלב חצאי הגמר, חווה מאז ירידה קלה בדירוג. נכון לעכשיו הוא מתייצב במקום השישי בסיכויי הזכייה - ממש מתחת לנועם שלנו.
גרמניה נהנית מהכרטיס האוטומטי לגמר כחלק מחברותיה ב-Big 5, ובהתחשב בנאמבר שלה - טוב שכך. מדובר בשיר דאנס-פופ שמנסה לייצר דרמה, אך מתברר בעיקר כנוסחתי וגנרי, עם פזמון שנשמע כאילו נכתב כבר אלף פעם בעבר. אנגלס אמנם מנוסה ומפגינה מקצועיות על הבמה, אבל זה בדיוק העניין: זה מרגיש כמו עבודה מדויקת, נטולת כל ניצוץ או נשמה. ידידתנו הטובה ביותר באיגוד השידור האירופי כנראה תמצא את עצמה, שוב, סוגרת את הטבלה מלמטה.
בזמן הביצוע המרהיב של נועם בתן, דגל פלסטין מונף ממש ליד חברי המשלחת הישראלית.
נועם בתן מגיב לראשונה על ההופעה בגמר אירוויזיון 2026: "וואו".
קבלו את הקלישאה התורנית: בלדה על אמא, עמוסה במניפולציות רגשיות שמנסות בכוח להרגיש אמיתיות. הווקאלז פה מרשים, הבימוי מדויק, ויש כאלה שדווקא יאהבו את האובר-דרמטיות הזו על הבמה. ועדיין, קשה לראות את זה מתרומם. ההימור שלנו? מרכז הטבלה ומטה, לא יותר.
לקראת חצי הגמר, המופע המדובר הציג מגמת עלייה מרשימה ואף עקף את ישראל בסיכויי הצבעת הקהל. עם זאת, הישורת האחרונה לקראת הגמר הגדול חשפה קשיים, והחזרות האחרונות לא התנהלו בצורה מיטבית. בעוד שאקילאס מוכיח את עצמו כפרפורמר בעל נוכחות בימתית חזקה, ניכר קושי ווקאלי מסוים בחלקים האינטנסיביים של השיר, שבהם הוא נשמע חסר נשימה. בעקבות זאת, השיר ירד למקום השלישי בדירוג וסיכויי הזכייה המיוחסים לו נחלשו משמעותית.
אוקראינה שוב הולכת על הנוסחה המוכרת ושולחת שיר שכולו רגש, סנטימנטליות וניסיון לפרוט על מיתרי הסולידריות של אירופה. בשבילי זה בעיקר הרגיש כמו שיר ערש משעמם, אבל היי - אי אפשר להאשים אותן. בסופו של דבר, ישראל היא לא המדינה היחידה שמבינה מה זה להיות במלחמה ולבנות על הגב של הצבעת הקהל העולמית.
הופעה יוצאת דופן לנציגת אוסטרליה, דלתא גודרם, שהביאה לבמה איכויות של כוכבת בקנה מידה עולמי. הנוכחות הבימתית שלה והביצוע הקולי המלוטש הציבו רף גבוה במיוחד, שונה לחלוטין ממרבית המשתתפים הערב. ההופעה הזו מבהירה בדיוק מדוע הנוכחות האוסטרלית חיונית לתחרות, וממצבת את גודרם כאחת המועמדות החזקות ביותר לזכייה בערב הגמר.
נציגת סרביה מעלה לבמה את הדרמה הבלקנית המסורתית. הסגנון המוזיקלי והחזותי של הביצוע נשען במידה רבה על נוסחת האירוויזיון הקלאסית משנות העבר, ומשאיר לצופים את הבחירה: האם מדובר במחווה נוסטלגית מוצלחת או בנאמבר שמחמיץ את הטעם הנוכחי של התחרות.
נציג מלטה, איידן, נשען בהופעתו על כריזמה גברית מתפרצת, בסגנון שמזכיר במידה רבה את המקבילה האיטלקית. ההישג המשמעותי של הנאמבר הוא החזרתה של השפה המלטזית לתחרות לאחר שנים ארוכות שבהן נעדרה (אם מתעלמים מהמילה המבודדת KANT שעוררה סערה וצונזרה בשנה שעברה). מדובר בהופעה נקייה הממוקדת בשיר עצמו, שתוכל לקרוץ לצופים המעדיפים מוזיקה ישירה על פני גימיקים בימתיים.
צ'כיה מספקת פה מפגן ווקאלי מרשים ביותר - אין ספק שדניאל ז'יז'קה יודע את העבודה. הבחור מחזיק במה בקלות, וההפקה אירגנה לו כמה רגעים ויזואליים יפהפיים. הבעיה היחידה? השיר פשוט לא מספיק קליט כדי להישאר בראש. בשורה התחתונה, אם הוא יצליח להתברג בחצי העליון של הטבלה (בצד שמאל המיוחל), זו תהיה הפתעה ענקית והישג שהוא לגמרי יכול להתגאות בו.
בולגריה מציינת הערב את חזרתה לבמת האירוויזיון לאחר שנות היעדרות, ומחליטה ללכת על קו פולקלוריסטי, שמח ומשוחרר במיוחד. הנאמבר משלב מקצבי דאנס בלקניים עם בימוי בימתי חגיגי ומלא אנרגיה המזכיר חגיגה משפחתית. דארה מפגינה כריזמה נהדרת, ולאור תמיכתה הפומבית והחמה בנציג שלנו נועם בתן, היא בהחלט קונה את עולמה אצל הקהל הישראלי.
ההרכב ללק (להבדיל מללקה האוקראינית) מציג קו מוזיקלי שנע בין רוק, אלקטרו ופסיכדליה, אלא שהשילוב הזה לא תמיד מחזיק מים. מפאת כבודם של החברים מקרואטיה (שעוקבים באדיקות אחרי התקשורת בעברית), ומתוך רצון עז להימנע מתקרית דיפלומטית בנוסח עורכת הסושיאל של התאגיד – נשאיר אתכם עם המוזיקה ונעצור פה.
כמיטב המסורת הבריטית של "בואו נראה כמה נוכל לבלבל את אירופה", קבלו את Look Mum No Computer. אמן אוונגרד שמצליח להיות גאוני ונוראי באותה נשימה. כמיטב המסורת, ההימורים לא סופרים אותם, אבל יש תחושה שהשנה הקהל הולך לאכול את זה ולהפציץ בנקודות.
צרפת שלחה את הבייבי של התחרות, ומונרו לגמרי מרימה את האולם עם ביצוע אדיר. חבל רק שמדובר בעוד שיר פופרה - ז'אנר שסחטנו ממנו כל טיפת מיץ אפשרית בשנתיים האחרונות. הלאה, נקסט.
הנוסחה המולדובית שוב מכה שנית, ובגדול: לקחת שלוש דקות בשידור חי ולהפוך אותן לחגיגה לאומית מפוצצת באנרגיה, שיגעון וכלים אתניים. מדובר בתוהו ובוהו מושלם ומלא גאווה. הקהל באולם ובבית כבר רוקד, אבל חובת ההוכחה היא על השופטים - מעניין איך הם דירגו את החגיגה הזו אתמול בערב.
עצם הנוכחות של הבלדה המיושנת והכבדתית הזו בגמר היא תעלומה בפני עצמה. אבל השיא הגיע עוד בשטיח הטורקיז, שם הזמרת עשתה מעצמה צחוק: בין אם מדובר בעוד מקרה של חוסר חיבה לישראל ובין אם בטמטום טהור, ברגע שהיא נשאלה שאלה תמימה על המעריצים הישראלים – הבחורה פשוט קפאה, נלחצה, וחיפשה את המנהלת שלה כדי שתוציא אותה מהפלונטר.
ליטא מביאה לגמר פיוז'ן יוצא דופן של סגנון ומוזרות: הנציג ליון סיקה שר בכלל בספרדית, עטוף באסתטיקה כסופה ותיאטרלית. המיצג הזה מכוון הכי גבוה לאמנות גבוהה וסטייל מהודק, אבל בפועל - הגבול בין אמנותי לקריפי מעולם לא היה דק יותר.
שוודיה, כמיטב המסורת, מספקת מוצר פופ-אלקטרוני מהונדס להפליא, נקי, קר ומלוטש עד לרמת הפיקסל. חובבי ה-EDM לגמרי יעופו על "My System". למרות שפליסיה היא חיית במה שיודעת להחזיק קהל, לקראת הגמר צפו דיווחים על בעיות במיתרי הקול ומנוחה כפויה - ויהיה מעניין לראות כיצד זה משפיע על ההצבעות הלילה.
נציג ישראל לאירוויזיון, בתן מגיב פעם נוספת על ביצועו בגמר התחרות, כך אמר: "וואו, הרגשתי מטורף והרבה יותר מרוכז מפעמים קודמות. הרגשתי טוב, יותר ממאה, היה לי כיף, חודשים שלמים של עבודה הובילו לכאן ואנחנו אחרי זה, צריך אתכם עכשיו בכל הכח - אני אוהב אתכם, עם ישראל חי!"
קפריסין הולכת על בטוח וממחזרת את עצמה לדעת: ים, שיער, אש, אאוטפיט מדויק והרבה קצב. הניסיון לשחזר את הנוסחה המנצחת של "Fuego" ברור לחלוטין - ואפשר להבין למה. אנטיגוני נראית כמו מגה-סטאר, השיר מרים, וההופעה מספקת בדיוק את מנת הקרנבל שהגמר צריך בשלב הזה של הלילה. חבל רק שהיכולות הווקאליות שלה בלייב רחוקות מלהדביק את רמת האנרגיה הזו, מה שסוגר סופית את הסיכוי שנטוס לניקוסיה במאי 2027.
נציג איטליה וזוכה סן רמו, סאל דה וינצ'י, מביא לגמר מנה גדושה של דיסקו איטלקי נוסטלגי על אהבה גדול מהחיים והבטחות קדושות. זה מיושן, אבל בקטע הכי חם שיש.
קבלו את נורבגיה והגלאם-רוק שלהם: שיר מדבק, הופעה מצוינת ובחור שלא חסר לו ביטחון עצמי. בערב מלא בשירים כבדים, היציאה הכיפית הזו יכולה לתפוס תאוצה ולהפתיע בדירוג. פייבוריט לניצחון? ממש לא. אין פה שום איום ממשי על המקום הראשון, כך שחשבון הבנק שלכם בטוח מפני מחירי המחיה של נורבגיה בשנה הבאה.
רומניה חזרה, והיא ממש לא מתכוונת להתנצל. "Choke Me" הוא כנראה השיר הכי נועז ומדובר השנה, פצצת אנרגיה של רוק קשוח ומיניות מתפרצת באדיבות אלכסנדרה קפיטנסקו. עם כותרת פרובוקטיבית כזו, יחסי הציבור כבר עבדו מעצמם.
בנוגע למשבצת הנעילה של הגמר תופסת המארחת עם "Tanzschein" של קוסמו. נגיד את זה בעדינות: מדובר בשיר שחייב את נוכחותו בגמר בעיקר לסטטוס המארחת ופחות למצוינות מוזיקלית. אבל אם נניח את הציניות בצד, מדובר בנאמבר קצבי, פאן ומקפיץ - בדיוק סוג האנרגיה שצריך כדי לחתום את התחרות השנה.
הקצב יעלה מדרגה עם נאמבר אלקטרוני של הרכב ודיג'יי מקומיים, שיוביל לחזרתה של המנחה ויקטוריה לדמותה המעיקה כ"פרופסור אירוויזיון" - בפעם האחרונה בהחלט לעונה זו, וברוך שפטרנו. הפעם השיעור יעסוק במערכת ההצבעה והשופטים, תוך חזרה לדרמת השוויון המפורסמת של שנת 1991. מיד אחר כך נראה הברקה ויזואלית: ריקאפ מהיר שרץ מהסוף להתחלה.
איגוד השידור האירופי (EBU) סירב לבקשתה של צ'כיה לעלות לביצוע חוזר בעקבות פאשלת המצלמות, ונימק זאת בכך שהסאונד בשידור עבד בצורה תקינה לחלוטין.
יובל רפאל: "אנחנו עוד באקסטזה, אמא'לה, זה עושה לי פלאשבקים. אנחנו מתרגשים ברמות שאין לתאר. אנחנו מאחורי נועם, אני מאמינה שכל מי שנמצא מאחורי המסך עכשיו וצופה מתרגש בדיוק כמונו. הלב שלנו על 200. אנחנו מאחלים את כל ההצלחה לעם שלנו ולכל מי שמאחורינו. אנחנו שולחים לכם אהבה ומחזיקים אצבעות".
צליל קליפי: "אנחנו פה על אפם ועל חמתם, גם אם הם לא רוצים שנהיה פה, אנחנו פה ונועם הולך לעשות את זה בגדול. אנחנו מאחוריו ואנחנו נתמוך בו היום".
נדב אהרוני: "להצביע לנועם, חברים, להצביע לנועם! לדבר עם חברים מעבר לים, עם כל מי שאתם מכירים! אנחנו צריכים את זה. זה מגיע לנו. להצביע לשיר מספר 3".
בנוסף, נשאלה רפאל כיצד זה לשוב לאירוויזיון לאחר שנה והשיבה: "אני רק אגיד שהבמה של האירוויזיון זו אחת הבמות הכי מדהימות. הייתה לי את החוויה הכי מדהימה בעולם. בעיקר בזכות העם שלנו וכל יהודי התפוצות וכל האנשים מהעולם כולו שתמכו בי כל כך. זה כבוד גדול וכיף גדול לחזור לפה".
התרעות פיקוד העורף