הגורם הישראלי המרכזי שאמור להופיע ברשימה הוא שירות בתי הסוהר, ולצדו הוכנסו גופים ישראליים נוספים למעקב של האו"ם לקראת אפשרות שיופיעו בדוחות הבאים. בישראל מתייחסים למהלך כהכנסה של ישראל עצמה לרשימה - בגלל המשמעות המדינית שלו, ובגלל ההשוואה הבלתי נמנעת לחמאס ולדאע"ש.
השגריר דנון תקף את ההחלטה המבישה בחריפות והעמיד את ראש המטה על השקרים והקמפיין הפוליטי שמזכ"ל האו"ם מנהל נגד ישראל. שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון לראש המטה: "המזכ"ל בחר פעם נוספת לנהל קמפיין פוליטי ושקרי נגד ישראל. מי שמכניס את ישראל לאותה רשימה עם מחבלי הנוח'בה של חמאס איבד כל סמכות מוסרית. אנחנו עם המזכ"ל הזה סיימנו."
משרד החוץ מסר: ההחלטה המבישה והאבסורדית של האו"ם לכלול גופים ישראליים בנספח לדוח ה-CRSV היא הוכחה נוספת לטבעו האמיתי של האו"ם: ארגון מושחת ופוליטי שזנח את עקרונות היסוד שלו והפך את ההתמקדות השיטתית בישראל למשימתו המרכזית. החלטה זו היא דוגמה נוספת לעוינות הממוסדת ורבת השנים של האו"ם כלפי ישראל.
יש להבין את החלטת היום בהקשרה האמיתי: ניסיון ליצור סימטריה כוזבת בין ישראל לבין פשעי המין האמיתיים שביצע חמאס. זהו המניע היחיד העומד מאחוריה.
האדם העומד מאחורי הפארסה הזו הוא אנטוניו גוטרש. זהו אותו גוטרש שביקש "להעמיד בהקשר" את טבח 7 באוקטובר, שטייח את מעורבותם של עובדי או"ם בזוועות הללו, ושהוביל את האו"ם לשפל חסר תקדים. כעת מנצל גוטרש את חודשי כהונתו האחרונים כמזכ"ל האו"ם כדי לטפול על ישראל האשמות חסרות בסיס, שאין להן כל אחיזה בעובדות.
ישראל הפריכה את ההאשמות הללו באופן מקיף, יסודי וחד-משמעי. נוכח בחירתו של אנטוניו גוטרש להפר כל אמת מידה של יושר, הגינות ומקצועיות,החליטה ישראל לנתק כל קשר עם לשכת המזכ"ל ותמתין עד למינויו של מזכ"ל חדש לאו"ם.
"כשעובדות לא מתאימות לנרטיב, באו"ם פשוט משנים את הנרטיב", כתב דנון. "אנחנו נמשיך לעמוד על האמת ולחשוף את עלילות הדם מעל כל במה אפשרית". מאחורי ההודעה של דנון עומד עימות שנמשך כבר חודשים ארוכים מול לשכת מזכ"ל האו"ם בניו יורק. בתקופה הזאת התקיימו שיחות מתוחות בין הצדדים, ישראל ניסתה לבלום את המהלך בדרכים מדיניות, ובירושלים קיבלו שוב ושוב איתותים שלפיהם סוגיית הכללתם של גופים ישראליים בדוח הבא נמצאת על השולחן.
נכון לעכשיו טרם פורסם הנוסח הרשמי המלא של הדוח, ולכן עדיין לא ברור אם האו"ם מגדיר את "ישראל" עצמה כצד ברשימה, או שמדובר בגופים ורשויות ספציפיים בלבד. בירושלים מתייחסים למהלך כהחלטה נגד מדינת ישראל כולה. המשבר הנוכחי החל להתגלגל כבר בשנה שעברה. באוגוסט 2025 הכניס האו"ם לראשונה את חמאס לרשימת הגופים החשודים בביצוע אלימות מינית שיטתית באזורי סכסוך - צעד שנתפס בישראל כהישג מדיני חשוב, לאחר חודשים ארוכים של מאבק להכרה בינלאומית בפשעי המין שבוצעו במתקפת שבעה באוקטובר.
בירושלים מדגישים כי ישראל אף הזמינה נציגים של האו"ם להגיע ולבחון את הטענות מקרוב - אך לטענתם ההצעה לא מומשה. במערכת המדינית טוענים כי ההחלטה התקבלה מראש ממניעים פוליטיים, כחלק מהקו החריף שמוביל גוטרש נגד ישראל מאז תחילת המלחמה. "יש תחושה שהאו"ם סימן יעד מראש", אמר גורם ישראלי. "לא משנה מה ישראל הייתה מעבירה - התוצאה כבר הייתה כתובה".
בדוחות ובפרסומים קודמים של האו"ם הוצגה עמדה שונה. לפי גורמים המעורים בעבודת מנגנוני זכויות האדם של הארגון, ההחלטה התקבלה לאחר איסוף עדויות וחומרים לאורך חודשים, ובמסגרת מנגנון קבוע הפועל מול מדינות וארגונים ברחבי העולם. לטענתם, עצם קיומן של חקירות פנימיות בישראל אינו מבטל את חובת האו"ם לבדוק חשדות לדפוסים שיטתיים של פגיעה.
אך בירושלים מתקשים לעכל את הפער. מנגנון האו"ם שהתקשה להכיר בזמן אמת בפשעי חמאס, מפנה כעת אצבע מאשימה כלפי גופים ישראליים. המשבר כבר עבר לשלב הצעדים המעשיים וישראל החליטה להקפיא חלק מהקשרים עם לשכת מזכ"ל האו"ם ואף לבטל ביקור מתוכנן של פאטן בישראל. גורמים מדיניים לא שללו החרפה נוספת בצעדים אם הדוח יפורסם בנוסחו הנוכחי.
בירושלים מזהירים שהמשמעות חורגת מהזירה התדמיתית. לרשימת האו"ם יש אמנם מעמד הצהרתי בעיקרו, אך היא משפיעה על דעת הקהל הבינלאומית, על פעילות ארגוני זכויות אדם, ולעיתים גם על הליכים משפטיים ומדיניים בזירה הבינלאומית. החשש המרכזי בישראל הוא מההשוואה הסמלית: הופעת גוף ישראלי באותה רשימה לצד חמאס, דאעש וארגוני טרור רצחניים אחרים.
התרעות פיקוד העורף