עוד הוא סיפר: "הגעתי לקבינט בזמן, הטלפון נשאר בעמדת הטלפונים מחוץ לתחום. ראש הממשלה וכל צמרת הביטחון כבר היו שם. לשם שינוי, התחלנו בזמן. סקירה של ראש המל"ל, מצגת. הכותרת: איראן. סיכום תמציתי של מה שאיראן תכננה בתחום הגרעיני ובמערך הבליסטי. ובכן, דהירה לפצצה גרעינית תוך שבועות, וארסנל של טילים שעלו להפוך אותה למעצמה בתוך שנים ספורות", הוסיף.
"האסימון עדיין לא נפל", אמר. "נו טוב, עוד מצגת על איראן. ראש הממשלה מדבר על זה מאז שאני זוכר את עצמי לומד לדבר. עוד נאום, עוד סקירה, קצת משעמם. לספר על האיום בלי להציע מהלך אופרטיבי זה תחביב ישן של המערכת. יום אחד, אם יקרה משהו, יוכלו להגיד, אנחנו התערנו. אני מהרהר בלבי".
אז, הוא סיפר על הרגע המכריע: "ראש הממשלה קוטע לרגע את ראש המל"ל. חברים, הוא אומר, הפצצות הראשונות יפלו בטהרן בסביבות השעה שתיים וחצי. הרמטכ"ל מאשר, בשתיים וחצי הפצצות בטהרן. מיד יופעלו התרעות בכל המדינה. אחר כך פיקוד העורף יוציא הנחיות מסודרות. הכל כבר מוכן, נתחיל להזרים הנחיות לעורף", סיפר.
"אף אחד לא התחשב בפצצה שנפלה עליי באותו רגע. הפור נפל, זה אמיתי. אנחנו הולכים לתקוף את איראן", סיפר על השוק שחווה. "זה לא דרדלה. תקיפת מתקני הגרעין, חיסול מרבית המדענים, חיסול צמרת משמרות המהפכה. פותחים במלחמה עם הנמר האימתני הזה, שהוא אבא ואימא של חמאס וחיזבאללה".
"הסקירה נמשכת. ראש הממשלה מבקש לדעת מדי פעם אם האיראנים מגלים סימני חשדנות או שהם עדיין רדומים. ואז מגיע דיווח שגורם לכולנו להחסיר פעימה", הוא מספר. "אחד המפקדים הבכירים יצא מהבית והלך למשרד. יש חשד. הוא מריח משהו. מה הם יודעים? האם עכשיו הוא יקפיץ את כל הצבא? הדריכות בשיאה. ראש הממשלה מבקש את שר הביטחון והשר רון דרמר ויוצא איתם לחדרו. דקות שנראו כמו נצח".
לאחר מכן, סיפר שהם עברו להציג את השקף של תרחישי היחוס - מאות הרוגים בגל הראשון. אחד האלופים אף חשש ודיבר עם וסרלאוף. "הסבירות בתרחישים של השקף, מסבירים לנו, הן בין גבוהה לוודאית. בין 200 ל-400 הרוגים כבר בגל הראשון של המטחים. תוך שעתיים מדינת ישראל אמורה להיות מטווחת במאות טילים שכבר טעונים, מוכנים לשיגור, רק מחכים לרגע שישראל תתקוף. אחד האלופים ניגש אליי בפינת החדר: 'אני מקווה שהעורף ידע להתמודד. זה בניינים שלמים נופלים בגוש דן. זה צירים מרכזיים מושבתים. זה אירוע שמעולם לא הכרנו'".
"בעלתי רוק. הגענו לשעת ההצבעה. 11 וחצי", מספר השר. "אסור להצביע אחרי. הרמטכ"ל ושאר ראשי מערכת הביטחון צריכים לרדת לבור ולאשר את התוכניות. הצבענו. נשארנו רק השרים. אני תופס את שר הביטחון בצד. ישראל, מה אומרים? הוא מספר לי שהמפקד ההוא שקם הביא לשם את כל דרג הפיקוד שתחתיו. עוד לא ברור אם יש אישור סופי. אני שומע שנדחה בחצי שעה. אני מבין שעכשיו צריך לגייס את כל כוחות האמונה שיש לי".
אחר כך הוא מספר כיצד חיפש תהילים ברחבי המתחם. "אני צריך ספר תהילים. אסור לצאת החוצה. יש רק את חדר הישיבות וצמוד אליו לשכת ראש הממשלה. אני נכנס ללשכה של ראש הממשלה, מקווה שהוא יסלח לי ושאלוהים יסלח לי, ואני מתחיל לפתוח שם ארונות. למזלי, בארון השני שאני פותח אני מוצא ספר תהילים. חדשים. כאילו ישבו שם ורק חיכו לרגע הזה. הגיע הזמן למערך התהילאי היהודי מול המערך הטילאי הבליסטי של איראן. אני מתיישב לי ומתחיל פרק הראשון".
"'השר וסרלאוף, אתה רוצה להגיד משהו לפרוטוקול?', שאלו אותי. כן, אמרתי. 'יהי רצון של הספר תהילים' - אמרתי בקול רועד ונרגש. ומיד אחר כך הידיעה הרשמית הגיעה לחדר. מבצע 'עם כלביא' יצא לדרך".
לסיום, ביקש וסרלאוף להבהיר: "אנחנו צריכים להכיר את הימים ואת התקופה שבה אנחנו נמצאים. להכיר טובה, לזכור איפה היינו ולדעת ולראות לאן אנחנו הולכים. תודה רבה".
התרעות פיקוד העורף