"תם עידן", אמר לי איש מוסד בכיר שפרש לא מכבר אחרי טקס החילופים של ראשי הארגון. "המוסד כבר לא יהיה אותו ארגון שהיה". אפשר לפטור את הדברים האלה כמרמור של גוורדיה ותיקה שהזיזו לה את הגבינה, אבל בסופו של השבוע הרע הזה בתולדותינו, קשה להתעלם מהעובדה שבנימין נתניהו השלים כיבוש של כל הצמתים החשובים בישראל והציב בהם נאמנים אישיים.
התחושה הזאת של סוף עידן הייתה נוכחת גם בערב הפרידה שערכו במוסד לדדי ברנע, הראש היוצא. הוא נעטף בהרבה הערכה של העובדים שלו, שאותם הוביל בשנים האחרונות לשיאים שהמוסד לא הכיר קודם. בקהל היו גם רבים מהחטופים ששבו ובני משפחותיהם. אלון אהל ניגן על הבמה. לאחר 7 באוקטובר התמסר ברנע בכל נפשו למשימת החזרת החטופים, וראה בה חובה אישית. הוא התעקש שקטאר כמתווכת יכולה להביא לתוצאות, אל מול השב"כ שחשב שהמצרים הם מתווך יעיל יותר. בדיעבד ברנע צדק, והצליח להשיב את מי שעוד ניתן היה להשיב.
התרעות פיקוד העורף