עם זאת, החגיגות בארה"ב חושפות גם שסעים פנימיים: דעת הקהל האמריקאית, ובעיקר הדור הצעיר והקבוצות הפרוגרסיביות - מפגינה ביקורת גוברת כלפי ישראל ומדיניותה. מציאות זו מחייבת את ישראל לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע להסברה, לקשר עם הציבור האמריקאי הרחב ולחיזוק הקשר עם הקהילה היהודית על זרמיה השונים, שאינה מונעת עוד רק משיקולים מסורתיים, היסטוריים או דתיים.
במקביל, הדינמיקה הביטחונית האזורית מחייבת בחינה מחודשת של מתווה הסיוע הביטחוני, לא כ"הטבה" אמריקאית, אלא כהשקעה הדדית במערכת יחסים אסטרטגית החיונית לשני הצדדים.
שנת ה-250 של הדמוקרטיה הגדולה בעולם איננה עוד חגיגה היסטורית, אלא רגע האמת הגיאופוליטי שלה. בתוך מציאות שברירית זו, השאלה הגדולה אינה רק לאן פניה של אמריקה, אלא גם אם וושינגטון וירושלים, חרף המתיחות האישית הגוברת בין המנהיגים, ישכילו להתעלות על משקעי ההווה ולהדק את השותפות הגורלית ביניהן, או שמא יאפשרו לטלטלות השונות להחליש אותה. בעידן של תחרות בין-מעצמתית אגרסיבית, הברית הזו אינה מותרות, אלא מרוץ הישרדות, והפסד בו אינו אופציה שמי מהן יכולה להרשות לעצמה.
התרעות פיקוד העורף