"האח הגדול" בעונה הזו הרגיש כמו ג'וק שאי אפשר להיפטר ממנו. אחרי הגמר ופרק החזרה הביתה, אמש (שני) שודר "היום שאחרי הגמר", סרט תיעודי שעוקב אחרי גל רובין ורפאלה טווינה רגע אחרי שהתוכנית הסתיימה. ובאמת, הגוף שלי זועק: רק לא עוד מגל רובין. זה כמו כשאוכלים יותר מדי, וכבר יש בחילה. אין לי שום תלונות להפקה ולעריכה. הן הצליחו לשקף בפרק את המציאות כפי שהיא. כמה חבל שהמציאות כל כך עגומה. אם חשבתם שיהיה פה רגע של רפלקציה, אתם ממש לא בכיוון. קיבלנו 35 דקות של נרטיב הזוי, כאילו דיירי הבית החרימו והתעללו בגל רובין, שרק ישבה שם כמו מסכנה. כמה חבל שהסיפור המקסים הזה פשוט לא מסתדר עם מה ששודר לאורך העונה.
דווקא אחרי גמר "האח הגדול", גל רובין עשתה את הטעות הכי גדולה
"חתיכת חרא, לא נגעתי בך": היום ייגזר דינו של ח"כ עופר כסיף
סינוואר ידע מה צפוי אחרי 7 באוקטובר - המחקר שחושף למה יצא למתקפה
בישראל עדיין בודקים: הסיבה המסתמנת לכישלון חיסול ראש החמאס בעזה
בזמן שדוד זיני שוקל להחזיר את המעצרים המנהליים - אחותו הגיבה עם דעה נחרצת
דקה אחר דקה: שלוש השעות הראשונות של 7 באוקטובר בבור בקריה נחשפות