קץ הבירוקרטיה והקלת הטיפול: חוק האומנה עבר בקריאה שנייה ושלישית

מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק אומנה לילדים. לחוק, שיזמה ח"כ קארין אלהרר, מוזג חוק של יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר, אשר הכניס בו שינויים מהותיים ביחס לסמכות האומן. החוק כולל מספר תיקונים משמעותיים שנועדו לחזק את מערך האומנה בישראל ולהעניק לילדים באומנה מענה מהיר ומיטבי.

התיקון המרכזי בחוק, שקידמה ח"כ וולדיגר, מסדיר לראשונה את סמכותו של ההורה האומן לתת הסכמה למתן תרופות הניתנות בעקבות אבחנה פסיכיאטרית, כאשר הטיפול ניתן בהתאם להמלצת רופא מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, לאחר בחינת כל האפשרויות האחרות.

עד היום, למרות שההורה האומן הוא האחראי על גידולו של הילד ועל הטיפול השוטף בו, הוא לא היה מוסמך לתת תרופות בעקבות אבחנה פסיכיאטרית, גם כאשר. לפי הנוהל עד היום, היה צורך בקבלת אישורים מההורים הביולוגיים, דבר שיצר הליכים בירוקרטיים, עד כדי הליך בבית משפט, שיכול לקחת עד כשנה. עיכובים אלו עלולים לעכב את תחילת הטיפול דווקא בתקופות רגישות שבהן הילד נזקק למענה מידי.

התיקון שאושר מבטל חסם זה ומאפשר להורה האומן לתת את ההסכמה לטיפול התרופתי, אך ורק לאחר המלצה של פסיכיאטר מומחה או פסיכיאטר ילדים ונוער. בכך נשמר שיקול הדעת הרפואי בידי אנשי המקצוע, ובמקביל מתאפשר לילדים לקבל את הטיפול הדרוש להם במהירות, ברציפות וללא עיכובים מיותרים.

בנוסף, כפי שעברה הצעת החוק בקריאה הראשונה, החוק מסיר את מגבלת הגיל שהייתה קיימת עד כה לקבלת רישיון אומנה, כך שגם מי שמלאו להם 56 שנים יוכלו לשמש כהורים אומנים, בכפוף לעמידה בכל תנאי הכשירות. עוד נקבע כי שר הרווחה והביטחון החברתי ידווח לוועדת העבודה והרווחה במשך שנתיים על יישום התיקון והשפעתו על הרחבת מערך האומנה.

יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר: "לילד המתמודד עם קושי נפשי אין זמן לבירוקרטיה. כשפסיכיאטר מומחה קובע שילד זקוק לטיפול תרופתי, האחריות שלנו היא לוודא שהטיפול יתחיל בזמן, ולא לאחר חודשים של המתנה לאישורים. התיקון הזה מעניק להורים האומנים את היכולת לפעול למען הילד שהם מגדלים יום־יום, תוך שמירה מלאה על האחריות המקצועית של הפסיכיאטר המטפל. זהו שינוי החוסך סבל מיותר, מחזק את רצף הטיפול ומעמיד את טובת הילד במרכז".

עוד הוסיפה וולדיגר: "החוק הזה הוא בשורה כפולה. מצד אחד הוא מחזק את מעמדו של ההורה האומן, מצד שני הוא נותן מזור לילד האומנה, שחייו מורכבים גם כך. גאה להוביל את התיקון הצודק הזה, עבור הילד, המשפחות והחברה כולה".