ההצעה הייתה על השולחן, וינטר סירב - ואז הגיע החשש: "הוא יעבור צד"

גם עיתוי ההשקה תוכנן באופן שנועד להקשות על ניסיונות לבלום את המהלך. ההכרזה המאוחרת משאירה פרק זמן קצר יחסית עד הגשת הרשימות, והמגעים בין וינטר, חדאד וללי דרעי נשמרו בפרופיל נמוך בין היתר כדי לצמצם לחצים פוליטיים על המעורבים. כשווינטר נשאל על המהלך, הוא הסתפק במילה אחת: "סבלנות".

רישומה של "ישראל אמיצה" מעניק למהלך המזוהה עם חדאד תשתית מפלגתית רשמית.  שמו של חדאד עצמו אינו מופיע כמייסד במסמכים שנחשפו, אולם גורמים המעורים בהקמה אומרים כי מדובר במפלגה שהוקמה מטעמו. עוד לפני השלמת הרישום אישר חדאד כי הוא שוקל כניסה לחיים הפוליטיים ומקיים פגישות ושיחות לקראת קבלת החלטה.

מטרותיה הרשמיות של "ישראל אמיצה" מלמדות גם על הקו שהמפלגה מבקשת לקדם. הן כוללות את ביצור עוצמתה וביטחונה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכמעצמה אזורית, תפיסת ביטחון הנשענת על הבנת "המנטליות המזרח-תיכונית", הפיכת ההסברה הישראלית לחזית אסטרטגית יוזמת ותקיפה וחיזוק החוסן הלאומי. חלק ניכר מהדברים מוכר היטב מפעילותו הציבורית של חדאד - ערבי-נוצרי מנצרת, לוחם גולני לשעבר שנפצע קשה במלחמת לבנון השנייה והפך בשנים האחרונות לדמות בולטת בהסברה הישראלית בעולם.

עבור וינטר, צירופו של חדאד עשוי להיות העוגן הציבורי המרכזי ברשימה לצד היו"ר. לכל אחד מהם בסיס כוח שונה: וינטר מגיע עם רקורד צבאי, דימוי אידיאולוגי מובהק ואמון בחלקים מהימין; חדאד עם סיפור ישראלי חריג, נוכחות תקשורתית ובינלאומית ויכולת להגיע לקהלים שאינם הקהל הטבעי של מפלגת ימין מגזרית. היקף הדרישות שמעלה חדאד במשא ומתן מלמד כי אם האיחוד יושלם, מעמדו צפוי להיות רחב בהרבה מזה של מועמד שמוצב במקום השני בלבד.

השמות הנוספים שנבחנים מצביעים על קהלים נוספים שאליהם מבקש וינטר להגיע. ללי דרעי, תושבת עלי שהתמודדה בעבר בפריימריז בליכוד, הפכה בשנים האחרונות לקול בולט בסוגיית הגיוס בעקבות נפילת בנה סעדיה. היא יצאה נגד חוק הפטור מגיוס שקידמה הקואליציה וגיבשה הצעה הקוראת לגיוס רחב יותר, לצד הקצאה מצומצמת ללומדי תורה. דרעי חברה בתנועת "מאמינים", המבקשת להציע לציבור הציוני-דתי ייצוג פוליטי שונה מזה שמציעה כיום מפלגת הציונות הדתית.

זהו מאגר קולות רגיש במיוחד מבחינת הליכוד. מדובר באנשי ימין שהתאכזבו מהממשלה ומהמפלגות הקיימות, אך אינם רוצים לעבור למרכז - אותם מצביעים שנתניהו מנסה להחזיר הביתה. ההתמודדות עם וינטר מורכבת משום שהוא מגיע עם רקורד ביטחוני וזהות ימנית מובהקת ומצהיר על מחויבותו לממשלת ימין. במצב כזה הוא עשוי לקחת קולות מהליכוד, מהציונות הדתית ומעוצמה יהודית, ובאותה עת למשוך מצביעי ימין שעברו בתקופה האחרונה למפלגות האופוזיציה.

החשבון של נתניהו נוגע גם למבנה גוש הימין ולמספר הרשימות שיתמודדו בו. בתקופה האחרונה הוא עוסק במה שמכונה בסביבתו "סידור הגוש", בניסיון להגיע לבחירות עם מספר מצומצם ככל האפשר של רשימות ולמנוע אובדן קולות מתחת לאחוז החסימה.

בתוך כך, תת-אלוף (מיל') עימאד פארס, לשעבר מח"ט גבעתי ומפקד עוצבת הגליל, ששירת במשך שנים עם עופר וינטר, הביע היום תמיכה פומבית בו וקרא לצעירים ללכת בדרכו. לדבריו, "האנשים שקיבלו את ההחלטות על המינויים לא היו מסוגלים להתמודד עם סוס דוהר. וינטר הוא מנהיג וראוי להובלה".

פארס כתב: "אני לא מרבה לכתוב בפומבי. את רוב חיי הקדשתי לביטחון מדינת ישראל. אבל במצב הביטחוני בו נמצאת המדינה היום, דרושים מנהיגים. מובילי דרך, אנשים עצמאיים בדעתם שדבקים בערכים ויובילו אותנו לחוף מבטחים. לכן, אני מרגיש צורך ומחויבות לדבר על עופר וינטר".

לדבריו, הוא הכיר את וינטר כאשר הגיע לפקד על חטיבת גבעתי, בזמן שווינטר שימש כמפקד הסיירת, בשנים 2001–2003, בתקופת חומת מגן. "האיש אותו הכרתי במקומות בהם אין הצגות ויצירת רושם. הגעתי לחטיבה כדי להוביל שינוי עמוק, ומניסיוני ידעתי ששינוי כזה מתחיל קודם כל באנשים. ידעתי שאני צריך לידי אריות. צוות מוביל, מחויב ונחוש, שרואה במשימה את תכלית העשייה ולא מתעסק בדברים צדדיים ושוליים".

פארס הוסיף כי את רוב המפקדים בחטיבה הכיר היטב, לאחר שגדלו תחת פיקודו והכירו את דרכו ואת ציפיותיו, אך את וינטר, שהגיע מיחידה מובחרת, לא הכיר קודם לכן. "תוך תקופה קצרה, שבה הובלנו מבצעים רבים בלב רצועת עזה, ראיתי שמדובר במפקד מוביל, שקורץ מהחומר הנכון – בשילוב אומץ לב, חשיבה מערכתית וערכית, מקוריות דעה וחדות בהבעתה. מהר מאוד הוא הפך להיות בחוד מקבלי ההחלטות בחטיבה".

עוד סיפר כי השניים הובילו יחד מבצעים רבים ברצועת עזה, כאשר הסיירת בפיקוד וינטר הייתה פעם אחר פעם בחוד הלחימה והובילה פעולות מורכבות שדרשו, לדבריו, מקצועיות רבה, אומץ לב, חדות בביצוע והפעלת אש בסביבה מורכבת ורוויית אתגרים.

"מאז, ליוויתי את עופר לאורך שירותו הצבאי. עברנו יחד דרך ארוכה, במהלכה הפכנו לחברים. לאורך כל השנים האלה אני רואה בו מנהיג ראוי להוביל, בעל כישורים ויכולות מיוחדות שראוי להביא לידי ביטוי. איש של מילה", כתב.

פארס מתח ביקורת על האופן שבו התקבלו החלטות הקידום בצה"ל: "בכנות, הייתי בטוח שעופר יגיע לפחות עד המטה הכללי. לצערי, שיטת המינויים והאנשים שקיבלו את ההחלטות לא היו מסוגלים להתמודד עם אדם ערכי, סוס דוהר, שדבק בעקרונותיו ונלחם עליהם. אדם שמחויב בכל כוחו למשימה ולאנשים שלו. הפקודים של עופר האמינו בו והלכו אחריו – ועד היום הם איתו".

לסיום כתב: "והיום, יותר מתמיד, אנחנו צריכים מנהיגים. אני פונה לצעירים. אלה שהמדינה בראש מעייניהם, שאכפת להם ממנה ושעבורה הם מוכנים להקריב. לאלה שאכפת להם מהמשך קיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית – לבחור במנהיגים וללכת בדרכו של עופר: דרך של ערכים, ביטחון ועשייה מוכחת".