רוביק דנילוביץ ראש עיריית באר שבע פותח את שנת הלימודים: "לא איבדנו תקווה!"

"אתם תקסלו אותי לכיתה א'?", הוא שאל והמשיך בדבריו: "כולם נרתמו למשימה של שיקום בית הספר מולדת, עם ה'ספיריט' של באר שבע. עם גורמים רבים פעלנו כמדי שתוכלו לפתוח את שנת הלימודים כסידרה. זהו ניצחון הרוח, האמונה והתקווה".

זרם הילדים וההורים אל בית הספר החל כבר  בשבע ורבע. התלמידים, מכיתה א וגם רוב השאר בחולצות לבנות. מתרגשים לראות חברים שלא ראו, מורות ומורים איתם לא נפגשו, את מנהלת בית הספר וגם את דוד השומר: "הנה דוד" קוראת בהתרגשות ילדה כבת 9 ,"גם הוא חזר לכאן". על הפנים יש מבט שמח. כמעט לכולם. למרינה יש בבית הספר ילד, היא עובדת בגן סמוך ומתגוררת גם כן בבניין קרוב: "גם אצלנו היו נזקים מהטיל" היא סיפרה.

"אני באמת מאושרת ושמחה לפתוח את השנה" אמרה מירי נבון, מנהלת מחוז הדרום של משרד החינוך, "יש לנו כ 370 אלף תלמידים, 100 מנהלים חדשים וגם הרבה מורים חדשים שהגיעו אלינו. אנחנו עוטפים אותם במעטפת מסייעת כככל שהם יצטרכו".

שער הברזל קולט את כולם: תלמידים, מורים, הורים, סבים ומלווים אחרים. שטיח אדום פרוס בכניסה ואחריו שער הבלונים שכל הילדים שמחים לעבור דרכו. את הבאים מקבל ספיידר מן שמצטלם עם כל מי שמבקש וגם בובה מתנפחת גדולה: "רצנו  מהר להביא ילדה לחטיבת הביניים שלה ובאנו גם לכאן מהר", סיפרה אם לילד בכיתה ה'.

"אתה יודע מה יקרה אם הילד יפספס את טקס הפתיחה של שנת הלימודים? איזו אכזבה תהיה לו?". נבון, מנהלת המחוז משוחחת עם כמה עובדי העירייה: "אין לי מילים לתאר את ההתרגשות שלי" אמרה, "הכמיהה לכך היא גדולה. אני ממש מאושרת להתחיל את השנה".

תכף כולם יכנסו לכיתות. חיבוק אחרון לאמא ואבא וגם לסבתא וסבא, למורה משנה שעברה וגם למנהלת. אנשי הסגל יוצאים לקבל את פני התלמידים: "היא ממש מתרגשת" אמרה אמא לילדה אחרי חיבוק עם מורה משנים קודמות, "ממש מתרגשים לראות את כולם".

לאחר שבית הספר "מולדת" בבאר שבע נפגע מטיל איראני בתחילת חודש מרץ, והמבנה נהרס כמעט לחלוטין,  היתה לצוות החינוכי משימה קשה: למצוא כיתות חלופיות ל-420 תלמידי בית הספר ובמקביל, למנוע את פירוק הקהילה כולה.

בית הספר, שהוקם לפני כ-33 שנים, עשה דרך ארוכה והפך ליותר ממוסד חינוכי. הוא נהיה ממש קהילה. הטיל פגע אמנם במגרש סמוך, אבל כזה שהיה קרוב מאד. בהיקף רחב ביותר נשברו כל החלונות. אחד הבניינים נפגע והיה צורך לפנות ממנו את הדיירים. ילדים של רבים מהם לומדים בבית הספר וכדי לשמר את הקרבה בין כולם, פעלה ההנהלה למצוא מקום חלופי שלשם אפשר יהיה להעביר את מרבית התלמידים. השיקום נעשה במהירות והבוקר חזרה אליו כל הקהילה.