רגע לפני הכרזות על זוכי פרס נובל בשבוע הבא, הוכרזו היום במשכן נשיאי ישראל זוכי פרס וולף היוקרתי. החוקר בתחום הרפואה שחולל מהפכה בהבנתנו את חוש הטעם, הכימאים שפיתחו טכנולוגיה המאפשרת לרצף במקביל מספר עצום של מקטעי DNA ומהווה פריצת דרך בכימיה שחוללה שינוי עמוק במדעי הביולוגיה והרפואה.
הפיזיקאים שהביאו למהפכה טכנולוגית – מפיתוח הטכנולוגיות של שעונים אופטיים ועד היכולת לשלוט באטומים בודדים באמצעות אור בדיוק קוונטי, כדי להפוך את האטום לכלי מדעי שבעזרתו אנחנו יכולים לבנות מערכות קוונטיות, למדוד את הטבע בדיוק חסר תקדים.
והשנה יש גם משלנו: המתמטיקאים דוד קשדן ויוסף ברנשטיין שזכו בפרס על הכלים והמושגים שפיתחו ואשר הפכו לאבני יסוד במחקר המתמטי.
פרס וולף, מהיוקרתיים והחשובים בעולם, המדורג שני לפרס נובל, מוענק מדי שנה ע"י נשיא מדינת ישראל בשם קרן וולף הישראלית למדענים ואמנים מרחבי העולם עבור תרומה משמעותית לאנושות, ללא הבדלי דת, גזע ומין.
הערב הוכרזו במשכן נשיאי ישראל שמות זוכי פרס וולף הבינ"ל לשנת 2026, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ומ"מ יו"ר מועצת קרן וולף הפרופ' אסנת לוקסנבורג. השנה הוענקו הפרסים בתחומים רפואה, פיזיקה, כימיה ומתמטיקה לשמונה זוכים מרחבי העולם. הזוכים יגיעו לטקס הענקת הפרס, שיתקיים בחודש יוני 2027 בכנסת ישראל.
ואלה הזוכים בפרס וולף לשנת 2026:
צוקר חולל מהפכה בהבנת חוש הטעם. מחקריו חשפו את התאים והקולטנים המאפשרים לנו לזהות את חמשת הטעמים הבסיסיים – מתוק, מר, מלוח, חמוץ ואומאמי – והראו כיצד המידע הזה מועבר ומקבל משמעות במוח. באמצעות ניסויים פורצי דרך הוא הוכיח כי תחושת הטעם אינה נקבעת רק על ידי הקולטן שמזהה חומר מסוים, אלא בעיקר על ידי המסלול העצבי שאליו מחובר תא החישה. עבודתו הפכה את חוש הטעם מאחת ממערכות החישה הפחות מובנות למערכת שהמנגנונים המולקולריים והעצביים שלה מוכרים לנו לפרטי פרטים.
עמנואל בלוך וג'ון יה חוללו פריצות דרך ביכולת לשלוט באטומים ולחקור את העולם הקוונטי בדיוק חסר תקדים. בלוך הפך אטומים אולטרה-קרים לפלטפורמה מרכזית להדמיה ולחקר של מערכות קוונטיות מורכבות, ובכך היה ממעצבי תחום הסימולציה הקוונטית. יה הוביל את פיתוחם של השעונים האטומיים האופטיים המדויקים והיציבים בעולם, המאפשרים למדוד זמן ותדירות ברמות דיוק יוצאות דופן ולבחון שאלות יסוד בפיזיקה.
יחד, עבודותיהם מדגימות את המעבר מהתבוננות בעולם הקוונטי ליכולת לשלוט בו, למדוד אותו ולרתום אותו למחקר ולטכנולוגיות חדשות.
שנקר בלסוברמניאן וקלנרמן שותפים לפיתוח טכנולוגיה שחוללה מהפכה באופן שבו אנו קוראים DNA. עבודתם הניחה את היסודות לריצוף הדור הבא (NGS), המאפשר לרצף מיליוני מקטעי DNA במקביל, במהירות ובעלות נמוכה באופן דרמטי מבעבר. הטכנולוגיה הפכה את ריצוף הגנום מכלי מחקר יקר ואיטי לכלי נגיש ורב-עוצמה, והניעה את מהפכת הגנומיקה — מחקר מחלות וגידולים, אבחון גנטי ופיתוח הרפואה המדויקת.
דוד קשדן ויוסף ברנשטיין שינו מן היסוד את הדרך שבה מתמטיקאים מבינים את הקשרים בין תחומים שונים במתמטיקה. רעיונותיהם פורצי הדרך יצרו גשרים חדשים בין אלגברה, גאומטריה ואנליזה, והניחו את היסודות לתחום מרכזי במתמטיקה המודרנית – תורת ההצגות הגאומטרית.
הכלים והמושגים שפיתחו הפכו לאבני יסוד במחקר המתמטי ומשמשים עד היום לפתרון בעיות עמוקות בתחומים רבים, מתורת החבורות ועד לתוכנית לנגלנדס.
התרעות פיקוד העורף