יש משהו כמעט בלתי אפשרי בלכעוס על בני גנץ. הוא אדם שקשה לשנוא, קשה אפילו להתעצבן עליו, אפשר רק לחמול עליו. אולי דווקא בגלל זה הריאיון שלו אצל רוני קובן בכאן 11 היה כל כך מתסכל. כי במשך דקות ארוכות אתה יושב מול המסך ומנסה להבין אם האיש שמולך באמת מבין את גודל הפער בין מה שהוא רוצה שיקרה לבין מה שהמציאות מספרת. גנץ, פשוט מסרב להקשיב למציאות. הסקרים לא איתו. המצביעים לא איתו, ההגיון והמציאות לא איתו, אבל בני גנץ מתעקש להמשיך בשלו. כחול לבן נמצאת מתחת לאחוז החסימה בסקרים, רחוקה מאחוז החסימה וגנץ מצהיר שוב ושוב שאין בכוונתו לפרוש ובכל זאת, הוא ממשיך. לא משנה מה יקרה, לא משנה כמה נמוך המספרים יצנחו, כמה קולות יזרקו לפח, גנץ מתעקש לרוץ. קשה שלא לשאול: למה? לא יכול שגנץ כל-כך מנותק, זה פשוט לא הגיוני. הוא החזיק במשרות מפוארות בצבא, לא ייתכן שרמטכ"ל לשעבר מנותק בצורה כזו מהמציאות.
הטרגדיה של בני גנץ: הריאיון אצל רוני קובן חשף את הפער
במערכת הביטחון מתפוצצים על מחדל פליי דובאי ומבהירים: מירי רגב מחפשת אשמים
טראמפ כבר פותח שמפניות: "איראן ויתרה למעשה על תוכניות לנשק גרעיני"
חשד לפגע וברח בירושלים: הולכת רגל כבת 70 נהרגה מפגיעת משאית
תאונה מבצעית בדרום לבנון: שני לוחמי צה"ל נפצעו מפיצוץ רימון
אחרי שנים של מאבק: אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה פורשת מהתאחדות הסטודנטים הארצית
התרעות פיקוד העורף