השיחות עם הרמטכ"ל והעלאת הכוננות
לדבריו, תרגילי הסימולציה והחדירות האוויריות המיוחסות למטוסי ה"אדיר" משתלבים עם המידע שפורסם במערב, ולפיו ממשל טראמפ ביקש מהפנטגון לעדכן תוכניות מבצעיות לתקיפה אפשרית באיראן עוד לפני בחירות אמצע הקדנציה. שתיווי טען כי כניסה של מטוסים ישראליים לשטח האווירי האיראני, אם אכן בוצעה, הייתה קשה לביצוע ללא מעטפת לוגיסטית ותמיכה טכנית אמריקנית.
לדבריו, העובדה שעל פי הפרסומים התדלוק בוצע מעל עיראק עשויה ללמד כי התיאום האמריקני-ישראלי כבר חורג מהרתעה בלבד ומתקרב לבניית יכולת התקפית משותפת.
לפי שתיווי, אם אכן התדלוק האווירי התרחש מעל עיראק, הדבר עלול ליצור מבוכה מדינית וביטחונית משמעותית עבור בגדד. לטענתו, השליטה המעשית במרחב האווירי העיראקי עדיין מושפעת במידה רבה ממערכות מכ"ם ושליטה המקושרות למערך המבצעים האווירי המשותף בהובלה אמריקנית. מכאן, לדבריו, נובעת גם המשמעות הפוליטית של ביצוע תדלוק באזור: עיראק עלולה למצוא את עצמה מזוהה, ולו בעקיפין, עם הכנות לפעולה צבאית נגד שכנתה איראן.
החזרה הגנרלית לתקיפה?
דיווחים מודיעיניים מערביים שצוטטו בכתבה טענו כי התרגיל הישראלי האחרון לא היה רק מפגן כוח, אלא מעין חזרה גנרלית לתרחיש של תקיפת מתקנים מבוצרים בעומק איראן.
אחד האתגרים המרכזיים של חיל האוויר הישראלי הוא המרחק. לפי הדיווח, המרחק בין בסיסי היציאה בישראל לבין חלק מהמטרות באיראן נע בין כ-1,500 ל-2,000 קילומטרים. למרות יכולות החמקנות והחדירה של מטוסי ה-F-35, טווח הפעולה שלהם מוגבל יחסית למרחקים האלה - ולכן התדלוק האווירי הופך למרכיב קריטי בכל תרחיש של פעולה ממושכת בעומק איראן.
לפי הפרסומים, המטוסים תרגלו חדירה לאזורים המוגנים באמצעות מערכות הגנה אווירית, תוך הימנעות מהפעלת מערכות מכ"ם אקטיביות והסתמכות על מצב גילוי פסיבי.
עוד דווח כי במסגרת התרגיל נבחנו מערכות לוחמה אלקטרונית המותקנות במטוסים, שחלקן פותחו במיוחד על ידי חברות ביטחוניות ישראליות. המטרה, על פי הדיווחים, הייתה לבחון יכולת לשבש או "לעוור" תחנות גילוי קרקעיות איראניות ולפגוע ביכולתן לעקוב אחר המטוסים ולהכווין לעברם מערכות הגנה.
התרגיל כלל, לפי אותה גרסה, גם סימולציה של התמקמות מעל מתקנים אסטרטגיים הקשורים לתוכנית הטילים ולתוכנית הגרעין האיראנית.
כבר לא רק תרחיש על הנייר
לפי הניתוח שמציג "אירם ניוז", המשמעות של הפעילות הלוגיסטית והמבצעית המיוחסת לישראל ולארצות הברית היא שההכנות באזור אינן מסתכמות עוד בתוכניות תיאורטיות או בתרחישים שנידונים בחדרי מחקר.
אם הדיווחים נכונים, חלק מהמרכיבים הקריטיים של פעולה אפשרית - חדירה לעומק, תדלוק אווירי, הפעלת מערכות לוחמה אלקטרונית והתמודדות עם מערכי ההגנה האיראניים - כבר נבחנים בפועל.
עם זאת, לפי שעה לא פורסם אישור רשמי של ארצות הברית או ישראל לכך שהתקבלה החלטה לצאת לתקיפה. גם הדיווחים על פעילות מטוסי ה-F-35 מעל איראן ועל תוכניות הפנטגון מבוססים על מקורות ודיווחים, ולא על הודעה רשמית של הממשלים. השאלה המרכזית נותרת אפוא האם מדובר בהעלאת מדרגה שנועדה לחזק את ההרתעה מול טהרן - או בהכנות מבצעיות לקראת האפשרות שהתרחיש הצבאי אכן יהפוך למציאות.
התרעות פיקוד העורף