הוא מוקף במחיאות כפיים סוערות, זוכה לתשואות ולקריאות התלהבות, ומציג את עצמו שוב כקורבן של מערכות המדינה. ראש הממשלה, האיש החזק במדינה, זה שמחזיק בסמכויות, במידע וביכולת להניע מערכות שלטוניות, מבקש מהצופים להאמין שהוא דווקא חסר אונים, שהפקידים מסתירים ממנו מידע ושה"דיפ סטייט" פועל נגדו. והקהל? מוחא כפיים.
כשהתשואות מחליפות שאלות, כשהנאמנות למנהיג חשובה יותר מהעובדות וכשהמראיין אינו מתעקש על תשובות, התקשורת מפסיקה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה והופכת לתפאורה של השלטון. ככה זה בפטריוטים, ככה זה בערוץ המשטר.
נתניהו הגיע למגרש הביתי שלו, לקהל שאינו דורש ממנו דין וחשבון אלא מספק לו את מה שהוא זקוק לו יותר מכול: אישור לכך שכל מה שהוא אומר מתקבל, וכל מה שסותר אותו הוא מזימה להפילו. האמת כבר אינה דרך, והשקר תופס את החלל.
סיפור המודיעין המצרי: נתניהו משקר בלי למצמץ
באמת, אדוני ראש הממשלה? מה, חשבת שקשה לבדוק את זה? או שפשוט אתה מאמין שמצביעיך כל כך טיפשים שהם גומעים בשקיקה כל שקר שיוצא מפיך. או שאתה שקרן פתולוגי, ואת זה אנחנו כבר יודעים, או שאתה סובל משכחה ודמנציה קשה במיוחד.
ב־2021 נפגש נתניהו עם כאמל בירושלים. לשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה רשמית על הפגישה, תמונות שלה ואף תיעוד מצולם. נתניהו עצמו התגאה בה. כיצד אפשר לטעון שדבר כזה "לא קרה פעם אחת" כאשר התיעוד הרשמי סותר את האמירה?
ראש ממשלה יושב ומשקר את מעריציו הנלהבים מבלי למצמץ, אבל הוא לא מסתפק בזה, הוא ממשיך ומפיץ תאוריות קונספירציה הזויות: "יש שאלה אחרת, אני שואל, ריבונו של עולם, אני ראש ממשלת ישראל, היה פה שר מודיעין של מצרים, אני רוצה לדעת עם מי הוא נפגש? אני לא יודע. יש מצלמות, יש תיעוד, אני רוצה לדעת את האמת, כי האמת היא לא שאני נפגשתי. מי שנפגש איתו מנסה לתפור את זה עליי".
קראו את הדברים שוב. ראש הממשלה, האיש שמתגאה בניסיונו ובשליטתו בפרטים, הכל־יכול, שיפיל את המשטר האיראני, טוען שאינו יודע עם מי נפגש בכיר מצרי שהגיע לישראל, ובאותה נשימה שוב מפיץ תאוריות קונספירציה שמישהו מהבכירים הביטחוניים ידע על ה־7 באוקטובר. אם יש מצלמות ויש תיעוד, כפי שהוא עצמו אומר, מדוע לא בדק אותם? ואם הוא אינו יודע מה התרחש, מדוע הוא מפזר רמיזות על מזימות במקום לדרוש בירור רציני?
אי אפשר להיות ראש הממשלה הכל־יכול כשנוח, ולהפוך לחסר אונים כשצריך להסביר מה קרה במשמרת שלך. חמור מכך, נתניהו מתדלק חשדות נגד גורמים במערכת הביטחון ובשירות הציבורי על בגידה מבפנים בלי להציג לציבור תשתית ראייתית. זו אינה מנהיגות. זו בריחה מאחריות באמצעות יצירת אויבים מבית.
כשהעובדות הופכות לאויב
גם בתחום המשפטי נתניהו ממשיך להפיץ שקרים גסים, הוא טען שהשופטים בישראל בוחרים את השופטים בעצמם, כאילו מדובר במועדון סגור שבו מערכת המשפט מחליטה לבדה מי יצטרף אליה. "בכל מקום בעולם הפוליטיקאים בוחרים את השופטים, בישראל השופטים בוחרים את השופטים, הם מועדון סגור ויש להם וטו. יש דיקטטורה משפטית, מקווה שלא נגיע להתנגשות רשויות".
אלא ששוב מדובר בשקר גס, השופטים בישראל נבחרים באמצעות הוועדה לבחירת שופטים, שבראשה עומד שר המשפטים, שבה חברים גם פוליטיקאים, גם יו"ר לשכת עורכי הדין וגם, בין היתר, שופטים בצורה מאוזנת. ההרכב והכללים המדויקים לבחירת שופטים תלויים בהסדרים החוקיים הרלוונטיים, אך הטענה שהשופטים בוחרים לבדם את עמיתיהם היא שקר גס. נתניהו פשוט מנסה לגייס את ציבור מצביעיו למאבק נגד מוסדות שאמורים להגביל את כוחו.
איראן, חמאס וחשבונאות של מילים
גם הבטחותיו בנושאי איראן וחמאס אינן פוטרות אותו ממבחן התוצאה. נתניהו שב והבטיח כי כל עוד הוא ראש הממשלה, איראן לא תשיג נשק גרעיני. עוד הצהרה ריקה מתוכן, נתניהו ראש הממשלה כבר שני עשורים ואיראן דוהרת לנשק תחת המשמרת הבלתי נגמרת שלו. אז מי האידיוט שמאמין שמשהו אחר יקרה עכשיו?
מדינה שלמה אינה קהל באולפן
כשהוא מהדהד בגידה, אתה יודע שהבגידה מגיעה ממנו, כשהוא טוען שיעצרו אנשי ימין תחת ממשלת השינוי הוא מתכנן לעצור אנשי שמאל אם ייבחר. האם אפשר לקבוע באופן אובייקטיבי שהוא "ראש הממשלה השקרן בתולדות המדינה"? אפשר בקלות, ואפשר גם לקבוע שלאמת אין יותר מקום, אלא רק למילים והצהרות.
התרעות פיקוד העורף