תושבי מחוז אלברטה שבמערב קנדה דחו ברוב מוחץ את האפשרות לפתוח בהליך לפרישה מהפדרציה הקנדית, במשאל עם היסטורי שנערך אתמול (שני). על פי התוצאות הלא רשמיות, כ-77% מהמצביעים תמכו בהישארות בקנדה, לעומת כ-23% שתמכו בפתיחת תהליך שעשוי היה להוביל לעצמאות המחוז. התוצאה מהווה ניצחון פוליטי משמעותי לראש ממשלת קנדה, מארק קרני, ומכה לתנועה הבדלנית, שחלק מפעיליה מקדמים התקרבות לארצות הברית ואף את האפשרות להצטרף אליה.
אלברטה, המחוז העשיר בנפט ובגז טבעי, נחשב לאחד ממעוזי השמרנות בקנדה. במשך עשרות שנים התפתחה בו תחושת קיפוח כלפי השלטון הפדרלי באוטווה, בעיקר בשל מדיניות האנרגיה, הרגולציה הסביבתית וחלוקת ההכנסות בין המחוזות. תומכי העצמאות טוענים כי אלברטה תורמת לכלכלה הקנדית יותר משהיא מקבלת בחזרה, וכי ניתוקה יאפשר לה לנצל בחופשיות את משאביה הטבעיים.
בשנים האחרונות התחזקה התנועה הבדלנית, בין היתר בעקבות ההתנגדות להגבלות שהוטלו בתקופת מגפת הקורונה והזדהותם של חלק מפעיליה עם תנועת MAGA של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. כמה ממנהיגי התנועה אף קיימו מגעים עם גורמים אמריקניים, בניסיון לקדם קשרים כלכליים ואפשרויות לשיתוף פעולה עתידי.
אולם חשוב להדגיש כי המשאל לא עסק ישירות בהצטרפות לארצות הברית, ואפילו לא בהחלטה מיידית על עצמאות. התושבים נשאלו אם להישאר בקנדה או להתחיל בהליך המשפטי הדרוש לקיום משאל נוסף ומחייב על פרישה. גם ניצחון הבדלנים לא היה מאפשר פרישה חד-צדדית, אלא מחייב משא ומתן ושינויים חוקתיים.
ראש ממשלת אלברטה, דניאל סמית, שיזמה את המשאל בלחץ גורמים בדלניים במפלגתה השמרנית, הצביעה בעצמה בעד הישארות בקנדה. מנגד, קרני ניהל קמפיין למען אחדות המדינה והזהיר מפני המחיר הכלכלי והפוליטי של פירוקה.
למשאל הייתה משמעות נוספת על רקע התבטאויותיו של טראמפ בדבר הפיכת קנדה למדינה ה-51 של ארצות הברית. אף שהרעיון זוכה לאהדה בחוגים בדלניים מסוימים, התוצאות ממחישות כי מרבית תושבי אלברטה אינם מעוניינים אפילו לפתוח בהליך פרישה. עם זאת, מנהיגי התנועה הבדלנית הבהירו כי אין בכוונתם לנטוש את מאבקם. התוצאות הרשמיות צפויות להתפרסם ב-29 באוקטובר, והוויכוח על מעמדה של אלברטה בתוך קנדה צפוי להימשך.
התרעות פיקוד העורף