הנושא המושתק ביותר השבוע הוא עדותו של אביחי מנדלבליט במשפט נתניהו. מדובר בשערורייה תקשורתית ומשפטית בפני עצמה. מה שפורסם השבוע ומה שמתברר בעדות הזאת הוא פשוט מטורף: כל מה שהפיל את מדינת ישראל לתהום ב-2019, כל מה שפתח את סבב הבחירות האין-סופי, כל מה שהביא לחמש מערכות בחירות ולמשבר חוקתי, מתברר ככלום ושום דבר. אוויר חם. בלון נפוח.
מנדלבליט עומד על דוכן העדים ומודה, מילה אחר מילה, במה שכל בר-דעת ידע: אין כלום. תיק 4000 קורס לחלוטין, תיק 2000 קורס, תיק 1000 הוא בדיחה עצובה על סיגרים. כל האישומים החמורים התאדו. אלא שהחמור יותר – וזה מה שאינו מסוקר פתאום בשום מקום, בשום מהדורה, בשום עיתון – הוא מה שנחשף על עבריינות של המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש דאז. מדובר בזיהום חמור של החקירה. בלחצים פסולים על עדי המדינה. בתרגילים לא חוקיים. בהדלפות מגמתיות ומכוונות. בפרוטוקולים שנעלמו מהתיק.