סרביה מצביעה היום בבחירות מוקדמות לפרלמנט, שעשויות להציב את האתגר המשמעותי ביותר לשלטונו של אלכסנדר ווצ'יץ' ולמפלגתו זה 14 שנה. מול המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית, SNS, מתייצבת רשימת הסטודנטים, שצמחה מתנועת המחאה נגד השחיתות. הבחירות נתפסות כמשאל עם על עתיד השלטון, בצל קיטוב עמוק וחששות לפגיעה בהוגנות ההצבעה.
לפי אתר אינסיידר הסרבי, מתמודדות 18 רשימות ובהן 2,418 מועמדים. חלק ממפלגות האופוזיציה ויתרו על התמודדות עצמאית והעבירו את תמיכתן לסטודנטים, בעוד אחרות בחרו לרוץ בנפרד. בין המתמודדים הנוספים: הסוציאליסטים של איביצה דאצ'יץ', המחנה האירופי של מריניקה טפיץ' וזדרבקו פונוש, והימין הלאומי בהנהגת מילוש יובאנוביץ'.
ווצ'יץ' שכיהן 2 קדנציות כנשיא, התפטר כדי להתמודד על ראשות הממשלה לאור מגבלת הקדנציות. הוא מבטיח העלאות פנסיה ושכר במגזר הציבורי והשקעות בבריאות. מולו ניצבת רשימה של 250 מועמדים, ובה מרצים, שחקנים וחקלאים, שבראשה הקרדיולוג איליה סרדנוביץ'. היא מתמקדת במאבק בשחיתות ובשיפור החינוך.
לתוצאות הבחירות עשויה להיות השפעה גם על היחסים עם ישראל, בעיקר בתחום הביטחוני. בתקופת ווצ'יץ' העמיקה סרביה את שיתוף הפעולה עם ישראל, רכשה מערכות נשק ישראליות, ייצאה אליה תחמושת וקידמה תוכנית לייצור משותף של כטב"מים. ניצחון שלו צפוי לתמוך בהמשכיות הקשרים, ואילו חילופי שלטון עשויים להביא לבחינה מחודשת של עסקאות ורישיונות ייצוא. במאמר פרשנות שפורסם במכון הבריטי RUSI העריך ולדימיר קרול כי הסיכון העיקרי לישראל הוא עיכובים ואי-ודאות בשיתוף הפעולה התעשייתי והביטחוני. עם זאת, אין בסיס לקבוע שניצחון הסטודנטים יוביל להתרחקות מדינית מישראל או להפסקת אספקת הנשק.
הסקרים חלוקים, הקטנות עשויות להכריע
התמונה בסקרים אינה אחידה. סקר איפסוס שפורסם ב-22 באוקטובר מעניק ל-SNS תמיכה של 47.4%, לעומת 40% לסטודנטים. מנגד, סקר NSPM מ-5 באוקטובר הציב את הסטודנטים בראש עם 44.4%, לעומת 42.7% למפלגת השלטון. סקר פקטור פלוס מספטמבר העניק לשלטון יתרון גדול יותר: 48.6% מול 37.1%.
הפערים בין המכונים מחייבים זהירות בהערכת התוצאה. גם שאלת כניסתן של המפלגות הקטנות לפרלמנט עשויה להיות מכרעת: בסקר איפסוס קיבלו הסוציאליסטים ובעלי בריתם 3.2%, סמוך לאחוז החסימה, העומד על 3%. בפרלמנט הסרבי 250 מושבים, והאפשרות שאחד המחנות יידרש לשותפים מותירה חשיבות גם למאבקים בתחתית הטבלה.
גם מדיניות החוץ מבדילה בין הרשימות. המחנה האירופי דורש האצה בהצטרפות לאיחוד האירופי והתאמה למדיניותו, לרבות סנקציות על רוסיה. מנגד, מחנה NADA מתנגד להעמקת ההשתלבות האירופית ומבקר הן את השלטון והן את הסטודנטים. דאצ'יץ' מדגיש יציבות וצדק חברתי, ומאותת על נכונות לשותפות נוספת עם SNS לאחר הבחירות.
ביטחון בניצחון לצד חשש מעימות
בעצרת הסיום ביום חמישי הביע ווצ'יץ' ביטחון בניצחון, אך בריאיון לרדיו בלגרד הודה כי צפוי "מאבק קשה ולא ודאי". הוא העריך שינצח בפער של מאות אלפי קולות ואמר כי בליל הבחירות "אלה שינצחו יחגגו".
בכיכר סלביה בבלגרד התכנסו המוני תומכי הסטודנטים. נטאליה סטפנוביץ', סטודנטית למשחק, אמרה בעצרת: "נותרו עוד שלושה ימים והם יחלפו", והוסיפה שגם הפחד, הסחיטה ואי-הצדק יחלפו. במקביל, התנועה ניסתה להגיע לבוחרים מחוץ לבירה באמצעות צעדות ברחבי המדינה.
בדיווח בשפה הסרבית, שהסתמך על אינסיידר, תואר כיצד צועדים הגיעו לבלגרד משלל ערים; חלקם עברו כ-240 קילומטרים במשך שישה ימים. יובאן פופוביץ', סטודנט למשפטים, אמר: "הפחד בצד שלנו נעלם". לדבריו, קבלת הפנים מהתושבים שונה מזו שבתחילת המחאה.
האסון שהצית את המחאה
ברקע עומדת קריסת הסככה בתחנת הרכבת בנובי סאד בנובמבר 2024, שבה נהרגו 16 בני אדם. החשדות לשחיתות בפרויקט הציתו מחאה ממושכת בדרישה לאחריותיות ולשלטון חוק. ווצ'יץ' דוחה את ההאשמות בשחיתות ובדיכוי ומאשים את יריביו בפעילות בשליחות גורמים זרים.
ארגון הפיקוח הסרבי CRTA דיווח השבוע על יותר ממאה תקריות אלימות במהלך הקמפיין. משקיפים בין לאומיים והאיחוד האירופי הביעו חשש ממעצרים, ממעקב אחר פעילים ומשליטת הממשלה בתקשורת. שני המחנות טוענים ליתרון, ותוצאה צמודה עלולה להחריף את המחלוקת גם לאחר ספירת הקולות.