לקראת הבחירות לכנסת, המכון למורשת בן גוריון וארכיון בן גוריון חושפים טיוטה היסטורית של המבצע הראשון של מפא"י בראשות בן גוריון, שהוא עצמו כתב ב-8 בינואר 1949 לקראת הבחירות הראשונה לאספה המכוננת.
המסמך, הנושא את הכותרת "חומר למצע" וכולל הערות בכתב יד של בן גוריון, נכתבה בעיצומה של מלחמת העצמאות, כאשר המדינה היתה בת פחות משנה ועתידה טרם הובטח. בעודו עוסק בדיווחים מהחזית, ביקש בן גוריון להגדיר לא רק כיצד תתמודד ישראל עם אתגרי השעה, אלא גם איזו מדינה וחברה ייבנו כאן בשנים הבאות.
"מכשירי המדינה – הממשלה והמנגנון – אינם אמצעי שליטה, אלא כלי שרת בידי העם ולמען העם", כתב בן גוריון בטיוטה והדגיש את אחריותה של ההנהגה כלפי הציבור. לצד הביטחון והצורך להוביל את המדינה בתקופה סוערת, עסק מצע בחירות ובשוויון, בינוך, בקישום חיילים ובזכויות ובחובו האזרחיים.
הוא אף הזהיר, כי המשימות הלאומיות מחייבות מאמץ ממושך, וכי "לכך יידרש מאמץ ממושך ונאמן של דור או דורות". בן גוריון ביקש לנסח גם את הצורך ביציבות שלטונית וביכולת הממשלה לפעול בתקופה של אי ודאות.
בטיוטה נכתב, כי נדרש רוב יציב שינהיג את המדינה בתוך המציאות הסוערת. לצד הדברים האלה, מופיעות גם אמירות מפלגתיות מובהקות, המשקפות את מטרת המסמך המקורית. חשיפת הטיוטה מאפשרת להבחין בין הקשר הפוליטי שבו נכבתה לבין השאלות ההיסטוריות והאזרחיות הרחבות שהיא מעוררת.
ערב הבחירות, ביום שלישי, המסמך ההיסטורי מחזיר אל השיח הציבורי שאלות יסוד שנותרו רלוונטיות גם היום: מה מצופה מהנהגת המדינה, כיצד היא נושאת באחריות כלפי אזרחיה ואיך מתמודדים עם אתגרי ההווה תוך התוויית דרך לעתיד.
"המסמך הה מפשר לנו לפגוש את דוד בן גוריון סמוך ללידתה של הדמוקרטיה הישראלית, ולראות כיצד גם בעיצומה של מלחמה הוא עסק בשאלות שחורגות מההכרעה הצבאית ומכוונת למטרת העל של המפעל הציוני – יצירת חברת מופת דמוקרטית", ציין מנכ"ל המכון למורשת בן גוריון, איתן דוניץ – "בן גוריון כתב כי הממשלהצריכה להיות 'כלי שרת ביד העם ולמען העם'. לקראת הבחירות, זו הזדמנות לחזור אל תפיסת היסוד הזו ולבחון מחדש שאלות יסוד, שנותרו רלוונטיות: מה מצופה מהנהת המדינה, מהי אחריותה כלפי אזרחיה ואיזו חברה אנחנו מבקשים לבנות כאן".
מנהלת ארכיון בן גוריון, פלורה פזרקר, ציינה עוד, כי הייחוס של המסמך הוא במפגש הישיר עם תהליך החשיבה של בן גוריון ברגע היסטורי מכריע.
"זו אינה גירסה מוגמרת של מצע, אלא טיוטה שנכבתה כאשר עצם משמעותה של מדינה ריבונית עוד היתה בתהליך התהוות. בן גוריון עסק באותו זמן במלחמה ובשאלות הביטחון, אך במקביל, כתב על חינוך, שוויון, שיקום חיילים, התיישבות ואחריות הממשלה בפני העם", היא הסבירה – "המסמך מאפשר לנו לראות כיצד, כבר בראשית הדרך, נכרכו שאלות הביטחון והקיום של המדינה בשאלות רחבות של חברה, זכויות, חובות וחזון לעתיד".