לפני שבוע ביקרתי את איילה חסון בחריפות. לקח לי כמה ימים לחשוב על הדברים, לקרוא את חילופי ההאשמות, את תגובת התאגיד ולהבין שגם לי יש מה לתקן. אני עדיין מתנגדת לאמירות החמורות שלה, אבל היום אני חושבת שהתגובה שלי לא נתנה מספיק מקום לאחריות של התאגיד להידרדרות הזאת. אפשר לחשוב שעיתונאית חצתה גבול, ובאותה נשימה להכיר בכך שהמערכת שמעסיקה אותה ניהלה את האירוע באופן כוחני ומיותר. התגובה החריפה של התאגיד עוררה בי אי-נוחות. גוף ציבורי גדול רשאי להגן על עובדיו ועל העורך הראשי שלו, ובוודאי חייב לפעול מול איומים. ובכל זאת, יש משמעות לפער הכוחות כשהארגון כולו מתייצב בפומבי מול עובדת אחת. גם אם אותה עובדת מפורסמת, חזקה ומגובה בקהל ימני נאמן. דווקא ממערכת גדולה אני מצפה ליותר איפוק וליכולת לפתור מחלוקת בלי להפוך אותה למלחמת הודעות בתקשורת. מנגד, גם חסון אינה יכולה להתנער מחלקה. פרסום ההתכתבויות וההתקפה הפומבית על מנהל החדשות הפכו את הדרך חזרה לקשה מאוד. אני מבינה רצון להציג ראיות ולהגן על השם המקצועי שלך. אני פחות מתחברת לפרידה שמשאירה אחריה אדמה חרוכה. מקום עבודה אינו חסין מביקורת, אבל גם ביקורת מוצדקת דורשת מידה, הקשר ואחריות כלפי האנשים שממשיכים לעבוד בו למחרת. לא כל דבר צריך להיות פומבי ולא כל כביסה מלוכלכת צריך לכבס בחוץ. ההסלמה הזאת מעוררת אצלי תהייה אם היחסים כבר היו בשלים לפרידה, והאירוע רק סיפק לה את הרגע, או לתאגיד את הרגע המיוחל. זאת התרשמות שלי, אין לי מידע שמוכיח תכנון מוקדם של מי מהצדדים. ייתכן שכל אחד מהם פשוט התבצר בעמדתו עד שלא נשאר מרחב לפשרה. כך או כך, עצוב לראות מערכת ועיתונאית ותיקה מגיעות למצב שבו איש כבר אינו מסוגל לרדת מהעץ. אני גם לא מקבלת את הניסיון שלה להציג את התאגיד כולו כגוף שאין בו מקום לימין. יש בו קולות שונים ועיתונאים בעלי השקפות שונות. אפשר לבקר את המינון, את הבחירות ואת היחס לעמדות מסוימות. בהחלט צריך לעשות זאת. אבל מחלוקת עם מגישה אחת אינה מספיקה כדי למחוק את העבודה של מערכת שלמה או לקבוע שכל מי שנותר בה משתתף בהשתקה. ובאותה נשימה, איילה חסון מייצגת ציבור רחב שקולו חשוב. מקומו בשידור הציבורי טבעי והכרחי. הציבור הזה משלם על התאגיד וזכאי לפגוש בו גם השקפות שמבטאות אותו. אני לא מסכימה עם מרבית עמדותיה של חסון, לעיתים אני אפילו זועמת שהיא קוראת מדפי המסרים של הממשלה, ובכל זאת רוצה לראות אותה מתווכחת בזירה משותפת, מול שאלות קשות ועמדות אחרות. כך נראית בעיניי תקשורת שמכבדת את הצופים שלה. נתחיל במה שלא השתנה: הדברים שאמרה על נשים בדואיות היו הכללה מכוערת ובזויה. כשאני שומעת אנשים אומרים עכשיו שהיא פשוט אמרה את האמת, אני מתקשה לשתוק. אפשר וצריך לחקור אלימות נגד נשים, פוליגמיה והזנחה של רשויות המדינה. צריך לעשות זאת בעובדות, בעדויות ובדיוק. כשמחליפים את העבודה הזאת במשפט גורף על ציבור שלם, אותו היא מכנה גוש השמאל, פוגעים בנשים עצמן ומחלישים גם את הביקורת המוצדקת. דווקא כיהודים, עם שההיסטוריה שלו צרובה ברדיפה ובהכללות, אנחנו צריכים להיות רגישים במיוחד לאחריות של מילים. אין צורך להשוות בין תקופות כדי להבין את החובה הזאת. עיתונאית יכולה להיות חריפה, מקוממת ובועטת. היא גם חייבת לזכור שמאחורי ההגדרות הקבוצתיות נמצאות נשים שונות, עם חיים שונים וסיפורים שונים. לא כולן חומר גלם לעימות הפוליטי הבא. אבל חסון התנצלה. המחלוקת שהתפתחה עסקה גם בדרישה להתנצל שוב בשידור ובנוסח ההתנצלות: חסון טענה שנדרשה להקריא טקסט מוכתב, ובתאגיד טענו שהוחלפו טיוטות בניסיון להגיע להסכמה. צריך להציג ביושר את שתי הגרסאות. מבחינתי, העיקרון פשוט: לעורך יש סמכות לדרוש תיקון, ולמגישה צריכה להיות האפשרות לנסח התנצלות כנה במילים שלה, כל עוד היא מתקנת בבירור את הפגיעה. לכן גם לא נכון לתאר את הפרשה כאילו חסון סירבה לכל התנצלות. אפשר לבקר את ההתנצלות שלה, לשאול אם הייתה מספקת ולדרוש הבהרה נוספת. אבל יש הבדל בין דיון מקצועי על אחריות לבין מאבק שבו כל צד צריך להוכיח מי יכופף את מי. בשלב מסוים נדמה שהציבור כבר צפה במאבק סמכויות, והנשים שעליהן דובר נעלמו כמעט לחלוטין מהתמונה. ההחלטה שלה לעזוב אמיצה בעיניי. היא מוותרת על במה קיימת, ובשלב הזה טרם הודיעה על ביתה הבא. אין לי ספק שיש לה כוח משיכה: קהל נאמן, נוכחות טלוויזיונית ונכונות להילחם על עמדותיה. אלה נכסים שכל ערוץ מבין את משמעותם. עכשיו השאלה המעניינת היא היכן תוכל להפוך אותם לעיתונות טובה ולשיחה שתגיע גם מעבר למי שכבר מסכימים איתה. אז מה יהיה הבית של איילה חסון, לאן פניה מהתאגיד? בעיניי, i24NEWS יכול להתאים לה מאוד. גילוי נאות: אני משתתפת בפאנלים בערוץ. אני פוגשת בו מגוון דעות, גם אם יש לא מעט מי שרואים בו נטייה ימינה. אחרי הודעת נוה דרומי על עזיבת הגשת "קבינט שישי", קל לדמיין את חסון במשבצת הזאת: היא תשתלב בו בקלות ותביא נתונים יפים לערוץ. זו הצעה שלי, לא מידע קונקרטי על מגעים, למרות לא מעט שמועות שרצות בימים האחרונים. להערכתי, היא יכולה להביא קהל משמעותי ולחזק את התחרות בשישי.
לא ערוץ 14: יש מקום אחד שהצופים רוצים לראות את איילה חסון בו | מיקי לוין
בנט נכנס לחדר ונדהם: הסיפור מאחורי הטיל החדש והקטלני של רפאל | אבי אשכנזי
6 טריליון דולר נגד לונדון: המדינות שמאיימות להחרים חברות בריטיות בגלל ישראל
יהודית תירוש עונה להצעה החריגה של עמית חדד: "הנאשם 1 בחר שלא להגיב"
לא רק 1,700 טילים: ההפתעה שאיראן שומרת מתחת לאדמה
מטהרן ועד אנקרה: הטיל הישראלי החדש שמדיר שינה מאויבי ישראל