תנועת הסטודנטים בסרביה, שהצליחה בחודש שעבר להדהים את המערכת הפוליטית ולהדיח את הנשיא הוותיק אלכסנדר ווצ'יץ', מצהירה כעת על כוונתה לסיים את שיתוף הפעולה הביטחוני והמדיני ההדוק שקיים עם ישראל. במצע הממשלתי שהציגו המועמדים שנבחרו מטעם הסטודנטים, הובטח במפורש כי הממשלה החדשה לא תשתף פעולה עם מה שהוגדר על ידם כניסיון שיטתי להשמיד את העם הפלסטיני ברצועת עזה. עם זאת, על פי דיווח ב"ניו יורק טיימס", מומחים מזהירים כי ספק רב אם הממשלה המתגבשת תצליח להחזיק מעמד אפילו שנה אחת.
האתגר המרכזי שניצב כעת בפני השלטון החדש הוא המעבר מתנועת מחאה שמקבלת החלטות בהצבעות ידיים ממושכות באולמות האוניברסיטה לניהול שוטף של מדינה. הסוציולוג ולדימיר וולטיץ' הסביר בראיון ל"ניו יורק טיימס" כי השילוב בין קבלת החלטות בסגנון קומוניסטי לבין דמוקרטיה פרלמנטרית ייצור משבר ארגוני חמור. לדבריו, המועמדים שנבחרו מחזיקים בהשקפות סותרות וחסרים ניסיון פוליטי, בעוד הסטודנטים דורשים לפקח עליהם ככוח חיצוני. "הבדלים אידיאולוגיים וארגוניים יובילו באופן בלתי נמנע לפילוגים בתוך התנועה, וככל הנראה לבחירות חדשות תוך שנה", העריך וולטיץ'. מנגד, הסטודנטים חוששים כי מתן יד חופשית לחברי הפרלמנט יוביל להקמת מוקד כוח מושחת חדש שיתנהג בדיוק כמו המשטר הקודם.
רשימת המועמדים שגיבשו הסטודנטים, ללא מנהיג רשמי או מפלגה מסורתית, זכתה בבחירות שנערכו ב־25 באוקטובר ברוב מוחץ של 140 מושבים מתוך 250 בפרלמנט הסרבי, לעומת 103 בלבד למפלגתו של ווצ'יץ'. הנשיא המודח התפטר מתפקידו חודש לפני ההצבעה בתקווה להתמנות לראש ממשלה ולהמשיך לשלוט במדינה, אך תוכניתו סוכלה בעקבות מחאה עממית שפרצה בנובמבר 2024 לאחר קריסת גג בתחנת רכבת בעיר נובי־סאד, אסון שבו נהרגו 16 בני אדם והפך לסמל לשחיתות השלטונית.
הסטודנטים, שצעדו ורכבו על אופניים מאות קילומטרים ברחבי המדינה כדי לגייס תמיכה, בחרו שלא להתמודד בעצמם לפרלמנט. במקום זאת, הם קיימו אסיפות קמפוס חשאיות שבהן סוננו מועמדים תחת שמות קוד והוחתמו על חוזים חברתיים המחייבים אותם למצע בן 1,000 עמודים. למרות הניצחון הסוחף, טרם הוכרז מי יעמוד בראש הממשלה החדשה, והמצע הכללי נמנע ברובו מהכרעות בסוגיות ליבה, למעט ההתנגדות הנחרצת לקשרים עם ישראל והמאבק בשחיתות.