חדשות מתפרצות

כולנו שרנו "אצלנו בחצר" - ולא הכרנו באמת את קוקו ממרוקו

עידו לזרי צילום: פרטי
נעמי שמר בשנת 2000
נעמי שמר בשנת 2000 | צילום: גרי אברמוביץ

קוקו ממרוקו מעולם לא היה צריך להציג דרכון מרוקאי. למעשה, אחת הדמויות הזכורות ביותר משירי הילדים בישראל נולדה בכלל מטעות של ילד קטן, שהתקשה לשיר נכון שיר אחר של נעמי שמר. כמעט חמישה עשורים אחרי שיצא "אצלנו בחצר", מתברר שמאחורי השיר התמים לכאורה מסתתר סיפור שמחבר בין שלישיית הגשש החיוור, ילדי שגרירים, הסכם השלום עם מצרים ואחיין אחד שהשאיר חותם על הזמר העברי. השנה הייתה 1979. ישראל ומצרים חתמו על הסכם שלום היסטורי, ובטלוויזיה הישראלית שודרה תוכנית ילדים שעבורה כתבה נעמי שמר שיר חדש בשם "אורחים לקיץ". לימים הוא יהפוך למוכר הרבה יותר בשם "אצלנו בחצר", וימצא את דרכו לגני הילדים, לבתי הספר ולרפרטואר השירים שעליהם גדלו דורות של ישראלים. מי שהקליטו את השיר לראשונה היו דווקא שייקה לוי, גברי בנאי וישראל פוליאקוב, חברי שלישיית הגשש החיוור. השלושה היו מזוהים בעיקר עם מערכונים סאטיריים והומור ישראלי, אבל נעמי שמר ראתה בהם גם מבצעים לשירים שלה. באותה שנה יצא האלבום "הגשש החיוור בשירי נעמי שמר", שכלל בין היתר את "שלום כיתה א’", "תפוח בדבש" ו"אורחים לקיץ". אבל השיר הזה הצריך משהו נוסף, שהשלישייה לא יכלה לספק בעצמה: ילדים שיודעים לדבר בשפות שונות. לפי הספרייה הלאומית, לבקשתה של שמר הובאו במיוחד ילדי שגרירים כדי להשתתף בשיר ולשיר בשפתם. כך מצאה את עצמה הפקה ישראלית של שיר ילדים משלבת קולות של ילדים מרחבי העולם, באופן שהמחיש את הרעיון שעמד במרכז היצירה. שמר בנתה בשיר מעין מפגש בינלאומי בחצר ישראלית אחת. הילדים מגיעים מאיטליה, מצרפת, מיפן, מהוואי, מבריטניה, מקניה, מיוון, מסין, מברזיל וממרוקו. לכל אחד מהם שם, ארץ מוצא וברכת שלום בשפתו. השמות מתחרזים עם המדינות, הברכות משתלבות במנגינה, והחצר הקטנה הופכת למקום שבו אפשר להתגבר על הבדלי שפה באמצעות מילה אחת שכולם מבינים. אבל דווקא אחת הדמויות האחרונות שמופיעות בשיר מחזיקה בסיפור אישי שלא קשור כלל לדיפלומטיה או ליחסים בינלאומיים.

מבזקים - כתבות אחרונות