1. המשקיעים מבולבלים
אחרי מיני־ראלי של אנחת רווחה, השבוע שוב נרשמו תנודות בשוק ההון. המשקיעים נטשו את המניות לטובת אג"ח ממשלתיות ונכסי "חוף המבטחים", לאחר שהנשיא טראמפ הזהיר מפני שבועיים קשים של הידרדרות במשבר הקורונה. מניות הבנקים באירופה רשמו ירידות אחרי שקיבלו הוראה מהרגולטור להשהות את תשלום הדיבידנד עד לסוף השנה וכן להגביל את תשלום הבונוסים להנהלה.

2. המפעלים במספרים
נתוני המדדים של מנהלי רכש לחודש מרץ העידו על חומרת המצב במפעלים באסיה ובאירופה. הנתונים היו ברמה הנמוכה ביותר מאז משבר הסאב־פריים לפני יותר מעשור, ובאיטליה שפל כזה לא נראה מאז 1997. אומנם סין כבר התחילה לחזור לשגרה, אך השיפור טרם בא לידי ביטוי במדד. החברות מתמודדות עם שיבושים באספקה ועם בעיות התעסוקה, אך גם עם ירידה חדה בביקושים. רובן מעריכות כי עדיין לא הגיעו לתחתית.

3. האם הגענו לתחתית?
המשקיעים תוהים אם שוק המניות כבר הגיע לתחתית. אומנם מדד המניות S&P500 כבר נסחר במכפיל עתידי של 16, אולם זו רמה גבוהה יותר בצורה ניכרת בהשוואה ל־2001 ו־2008, ואף גבוהה יותר מאשר הממוצע ארוך הטווח, שעומד על כ־15. המכפיל גם מגלם רווחים גבוהים מדי, שכן רווחי החברות עלולים להתכווץ השנה בקרוב לשליש, כך לפי חלק מהחזאים בוול סטריט. אומנם תשואות האג"ח נמוכות גם הן, אך עדיין התמחור היחסי ביניהן טרם הגיע לשפל היסטורי.

4. הסיוע הגיע והעסק מת
בארה"ב חוששים כי קבלת הסיוע, שאותו הבטיח הממשל האמריקאי לעסקים ולמשקי הבית, עשוי לקחת שבועות, ובמקרים מסוימים הוא עלול לאחר את המועד. קשיי תזרים המזומנים הם נושא קריטי, בעיקר עבור העסקים הקטנים, שרבים מהם יתקשו כנראה לשרוד לנוכח ההסגר. העסקים הקטנים בארה"ב אחראים על מחצית התעסוקה, ונפילה של אפילו חלק מהם עלולה לגרור אפקט דומינו, שיתגלגל אל המשכירים, הספקים, הרשויות המקומיות והמלווים.

5. ערב הסעודית נגד רוסיה
ערב הסעודית לא הראתה כל סימן נכונות לשתף פעולה עם ניסיונותיו של הנשיא טראמפ ליישב את המחלוקות בינה לבין רוסיה בנושא תפוקת הנפט. במקום זאת, היא החליטה אף להגדיל את התפוקה לשיא חדש. ערב הסעודית הצהירה כי תהיה מוכנה לקצץ תפוקה רק אם כל היצרניות, כולל ארה"ב, יעשו כן. מחיר הנפט עמד השבוע סביב 20 דולר לחבית, רמה שמביאה חלק מהיצרניות להפסדים קשים.

6. סולידריות וחששות
בבנק האירופי מזהירים כי גוש האירו עלול להידרדר למשבר חובות, אם הממשלות לא יתגייסו למהלך משותף שישלים את מדיניות הבנק המרכזי. בבנק קוראים להנפיק איגרות חוב מטעם הגוש, אך מדינות כמו גרמניה מתנגדות למהלך בנחרצות, מתוך חשש כי ההנפקה תנוצל בידי מדינות חלשות מבחינה פיסקאלית. יחס החוב־תוצר עבור רוב המדינות עלול לעלות ב־10%־20%, ועבור חלק מהן, כמו יוון, המשמעות היא הרסנית.

משבר בהמשכים: עוד לא רואים את הסוף, גם לא את התחתית